פתח דבר
1. לפנינו כתב אישום רחב היקף, בו מייחסת המדינה (להלן: "
המאשימה") למר ישראל רוזנפלד (להלן: "
הנאשם") שורה ארוכה של מעשי מירמה בנסיבות מחמירות, המהווים כל אחד לכשעצמו עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "
חוק העונשין").
2. בכתב האישום נכלל גם אישום כנגד נאשם נוסף, מר אריק מקלף (להלן: "
מקלף"), שותפו של הנאשם, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, ובשל חלקו המשמעותי בפרשה זומן להעיד מטעם המאשימה, כפי שיידון להלן.
המסגרת הנורמטיבית
3. מטרת החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט - 1959 (להלן: "
חוק עידוד השקעות הון") הנה משיכת הון לישראל ועידוד יוזמה כלכלית, על-ידי השקעות הון חוץ והון מקומי, באמצעות הסדרת הסיוע של רשויות המדינה למשקיעים, על דרך של מתן מענקים והלוואות בערבות מדינה (להלן: "
סיוע ממשלתי"). החוק כונן את מרכז ההשקעות כאורגן ביצועי, שתפקידו מתן אישור לתכניות השקעה של יזמים, העומדות בתנאי הזכאות לסיוע הממשלתי, באמצעות מינהלת מרכז ההשקעות, שמקום מושבה בירושלים (להלן: "
המינהלה"), וזו, בין היתר, הוסמכה לקבוע את כללי ביצוע החוק.
החוק קבע פרוצדורה מפורטת לדרך הגשת תכנית ההשקעה למינהלה, ולרבות תנאים לאישורה והיקפי הסיוע שיינתן, כשנגזרתה הסופית גובשה בהנפקת כתב אישור למפעל מאושר (להלן: "
כתב אישור").
4. בקשות הסיוע שהוגשו למינהלה היוו תנאי לקבלת כתב האישור, ובגדרן נכללו הפרטים הבאים:
ראשית - רשימת בעלי המניות בתאגיד;
שנית - מטרת תכנית ההשקעות;
שלישית - אופן מימונן של ההשקעות האמורות;
רביעית - רשימת ציוד ומכונות המצויים ברשות המפעל.
גם הבקשות שהוגשו בפרשה דנן, כפי שיובהר בהרחבה להלן, נתמכו באישורים חיצוניים המוכיחים את יכולתם הכספית של בעלי המניות, לרבות מילוי דרישת "
הון עצמי מזערי", שהיקפו שליש מתוכנית ההשקעות המאושרות.
5. בקשות הסיוע נבחנו על-ידי המינהלה באמצעות "
הבנק לפיתוח התעשייה
בישראל" (להלן: "
ב.ל.ת"), שערך סקר כלכלי אודות החברה הרלוונטית מחד-גיסא, ובסיוע המינהל הטכנולוגי במשרד התעשייה והמסחר שבחן את הבקשות לגופן מאידך-גיסא. במהלך הטיפול בבקשות החליטה המינהלה בדבר עצם אישורן, ואף תחמה את היקף הסיוע המיועד שצפוי היה להינתן. לכשאושרה התוכנית, תיאר כתב האישור את היקף ההשקעות שאושרו בפועל לפי החוק ואת היקף ההשקעה הנדרשת מהיזם. למען הסדר הטוב יובהר, כי הב.ל.ת הוא שמופקד על הזרמת כספי הסיוע הממשלתי, בצורת מענקים והלוואות, לצורך מימון השקעות ההון בפרוייקטים. הבנק מוגדר למעשה כמעין נאמן של המדינה, וככזה תפקידו כפול: הראשון - בחינה עצמאית של הכדאיות הכלכלית הגלומה במיזם של המבקש לעצמו מעמד של "מפעל מאושר" ממרכז ההשקעות. או-אז, מגיש הבנק המלצתו הרלוונטית למרכז ההשקעות (להלן: "
סקר הב.ל.ת"); השני - צינור להזרמת כספי הסיוע הממשלתי מהחשב הכללי אל היזם עת אושר דו"ח הביצוע. בשלב האמור בוחן הבנק את דו"ח הביצוע טרם העברתו למרכז ההשקעות, שם יאושר מעמד המיזם כ"מפעל מאושר".
6. תיקון 39 לחוק עידוד השקעות הון, שהיה רלוונטי למועד הגשת כתב האישום, קובע, כי הסיוע הממשלתי האמור טעון השקעת בעלים מינימלית בהון העצמי של המפעל המאושר, המהווה כדי שליש משווי תוכנית ההשקעות. הב.ל.ת הוא שניהל מעקב אחר ביצוע ההשקעות על-פי התוכניות המאושרות, בהתאם להוראות החוק והתיקון הנ"ל, והעביר את המענקים וההלוואות לזכאים.
7. במסגרת סמכויותיה, קבעה המינהלה הוראות מפורטות בדבר היקף הזכאות לסיוע ממשלתי. כתב האישור שהנפיקה כלל את חתכי ההשקעה המאושרים, ששימשו בסיס למעקב הב.ל.ת אחר ביצוע ההשקעות בפועל.
8. כתב האישור היווה תנאי הכרחי להנפקת כתב ערבות המדינה על-ידי החשב הכללי במשרד האוצר, זאת מכוח חוק ערבויות מטעם המדינה, התשי"ח - 1958 (להלן: "
כתב ערבות המדינה"), היא המסגרת הנורמטיבית למתן ההלוואות על-ידי הב.ל.ת.
כתב ערבות המדינה הכיל את כל שנדרש על-פי תיקון 39 לחוק הנ"ל, הן לעניין סך ההלוואות שיינתנו לחברה והן ביחס להיקפה של כל אחת מהן בעת העמדתה, בהתאם לתנאי כתב האישור וכללי מרכז ההשקעות.
9. תוקפה של ערבות המדינה הותנה בהנחת דעתו של הב.ל.ת בדבר השקעה בפועל של הון עצמי מזערי ובמזומן, על-ידי בעלי המניות בחברה, על-פי תנאי כתב האישור. תנאי נוסף קבע חובת שימוש בכספי ההלוואות למטרות יעדן בלבד, בחפיפה לתכנית ההשקעות המאושרת ולתנאי כתב האישור שהנפיק מרכז ההשקעות לחברה. למותר לציין, כי תוקפה של ערבות הב.ל.ת הותנה בהעמדת ההלוואות בהתאם לכללי מרכז ההשקעות.
10. קבלת כתב האישור אפשרה את מתן הסיוע מטעם הב.ל.ת לא טרם עמידה בשלושה שלבים מקדמיים, כלהלן:
א. חתימת יזמי המפעל הן על חוזה מסגרת,לשם קבלת הלוואות במסגרת ערבות מדינה, והן על אגרת חוב בלתי מוגבלת לטובת הב.ל.ת.
ב. הגשת הבקשה לקבלת הלוואה בערבות מדינה על-ידי החברה הזכאית, לה נספח דיווח אודות היקף ההשקעות ביחס לעבר עד למועד הגשת הבקשה, וביחס לעתיד הצפוי על-פי כתב האישור. לבקשה זו נספח דיווח מפורט, ערוך בידי רו"ח, אודות היקף ההשקעות, שחלקן היו חייבות הוכחה באמצעות קבלות ו/או חשבוניות. שיעור הזכאות להלוואות נקבע בהתאם להצהרות החברה.
ג. המחלקה ההנדסית בב.ל.ת, בסמוך לבחינתה את הבקשה ואת התקדמות ההשקעה, מנפיקה דו"ח, שעל אדניו מוציא הב.ל.ת אישור זכאות להלוואות, שהוא כאמור מושא ההליך לעיל כולו.
עיקר בניינו של כתב האישום
11. עובדות כתב האישום, בקליפת אגוז, חובקות בחובן שתי פרשיות נפרדות של השקעה במירמה:
האחת - הקמת חברת "איי.טי.אס";
השנייה - הקמת מפעל "גאליום ארסנייד". שתי הפרשות התאפשרו בזכות מימון הקמה ותפעול מלא על-ידי כספי המדינה, במירמה ובנסיבות מחמירות, שביטוין - היקף הסכומים העצום שנתבקש וניתן, תחכום ומורכבות התכנון, משך הזמן ושיטתיות המעשים.
אדון להלן בשתי פרשות אלו על-פי סדרן, אך ראשית, לשם הבנתן, אפרט את תמציתן בלבד.
תמצית פרשת "איי.טי.אס"