השופט משה יועד הכהן
:
כתב האישום וגלגוליו
כתב האישום המקורי
1. כתב האישום הראשון נגד הנאשם, נ' בן מ' מ', הוגש על ידי המאשימה ביום 29.4.10 וכלל שני אישומים. בחלק הכללי לכתב האישום, נאמר כי הנאשם, יליד 7.3.1972, נישא במהלך שנת 2008 לצ' ד' מ' ט', ילידת 15.1.1990 (להלן: "
צ'" וגם
"המתלוננת"). בכתב האישום נאמר כי הנאשם וצ' גרו ב... והחל מחודש דצמבר 2009 עברו לגור בביתו של אחי הנאשם, י' מ' (להלן: "
י'") ואשתו ש' (להלן: "
ש'") ב..... בתאריך 3.8.09, אושפזה צ' בבית החולים הדסה עין כרם בשל סיבוכי היריון, וביום 5.8.09, ילדה בניתוח קיסרי, בלידה מוקדמת בשבוע ה-31, בן ששמו י' (להלן: "
י'" וגם "
התינוק").
2. לאחר הלידה אושפזה צ' בבית החולים הדסה, במחלקת טיפול נמרץ, עד ליום 26.8.09. י', שהה בפגייה, עד ל-14.10.09, מועד בו קבע בית המשפט כי המשמורת על י' תועבר לנאשם ולצ'. צ', סובלת מתסמונת נפרוטית (אי ספיקת כליות) ומבעיות עור.
3.
האישום הראשון בכתב האישום ייחס לנאשם עבירה של אינוס - עבירה לפי סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "
החוק"), במספר מקרים, וכן עבירה של פציעת בן משפחה - עבירה לפי סעיף 334 + 335(ב) לחוק, במקרים רבים. זאת בהתייחס לרעייתו צ'.
באישום השני, יוחסה לנאשם עבירה של התעללות בקטין או בחסר ישע - עבירה לפי סעיף 368ג סיפא לחוק וכן עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע הגורמת חבלה חמורה - עבירה לפי סעיף 368ב(ב) סיפא לחוק, כלפי בנו התינוק י'.
4. על פי המתואר באישום הראשון, לאחר לידתו של בנו י', החל הנאשם לנהוג באלימות כלפי צ', התנהגותו האלימה התבטאה בכך שהיה מכה אותה, סוטר לה על פניה, מושך חזק בשיערה, בועט בה וכו'.
5. עוד נטען באישום זה, כי במועד שאינו ידוע למאשימה, ב-14.10.09, או בסמוך, בבית שבו גרו הנאשם וצ' ב...,הכה הנאשם את צ' בפניה, וגרם לה לנפיחות ולשטפי דם ולהמטומות בצד שמאל של הפנים ובעין שמאל, כך שהיא נאלצה להרכיב משקפי שמש כהים כדי להסתיר את סימני החבלה.
6. בנוסף נטען באותו אישום, כי במועדים שונים שאינם ידועים למאשימה, בעת שגרו הנאשם וצ' ב..., ובעת שגרו ב..., כאשר צ' סירבה לקיים יחסי מין עם הנאשם, תקף אותה הנאשם, סטר על פניה, וקיים איתה יחסי מין מלאים, תוך גרימת חבלה גופנית ונפשית, כשהוא מחדיר את איבר מינו לאיבר מינה, שלא בהסכמתה ובניגוד לרצונה.
7. על פי עובדות האישום השני, בנוסחו המקורי, בתאריך 22.1.10, בשעת ארוחת שבת, בסלון הבית ב..., כעס הנאשם על בני המשפחה, שעה שי' החזיק את י' בזרועותיו, תפס הנאשם בכוח את י' מידיו של י' וזרק אותו בעוצמה מגובה של כמטר על הספה. במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, במספר מקרים, נהג הנאשם לטלטל בעוצמה רבה את י' כשהוא אוחז אותו בכתפיו וראשו של י' מטלטל בעוצמה, קדימה ואחורה, מצד לצד.
8. עוד נאמר באותו אישום, כי בתאריך 21.3.10, בשעות אחר הצהריים, או בסמוך, בחדר בו ישנו צ' וי', בביתם של י' וש', כשי' בכה, תפס אותו הנאשם בכתפיו, החל לטלטל אותו בעוצמה קדימה ואחורה, הטיח את ראשו במיטה, הכה בראשו של י' בידיו, סתם את פיו של י' בידו, וצעק לעברו כי אינו רוצה בו. כאשר ניסתה צ' לחלץ את י' מידי הנאשם, הוא הכה אותה בידיו, בעט בה בבטן וברגליים, משך בה בשיערה בעוצמה, תוך שהוא מושך את ראשה לאחור ומנע ממנה להגן על י'.
9. באישום זה נטען, כי כתוצאה מהטלטולים ומהמכות שהיכה הנאשם את י' לאורך זמן, במקרים הנדונים, י' איבד את ההכרה, הפסיק להגיב לסביבה, הקיא כאשר ניסו להאכילו, ובמשך שעות מרובות היה בהכרה חלקית. למחרת, ביום 22.3.10 בלילה, נלקח י' על ידי י' וצ' לחדר מיון, בבית החולים הדסה הר הצופים. י' הובהל לחדר המיון, כשהוא מחוסר הכרה ואינו מגיב לקול ולכאב.
10. מבדיקות רפואיות, צילומי .T.C ו-M.R.I, שנעשו לי' בבית החולים הדסה עין כרם, עולה כי י' עבר טילטולים מרובים במספר אירועים. כתוצאה מכך נגרמו לו דימומים תוך גולגולתיים מרובים, חלקים חדשים וחלקים ישנים, ודימומים מרובים בקרקעית שתי העיניים. התמונה קלינית ומימצאי הדימום מצביעים על כך כי הוא סבל מתסמונת התינוק המנוער או המטולטל (shaken baby syndrome). כתוצאה מהפגיעות הפיזיולוגיות והנוירולוגיות שנגרמו לי' על ידי הנאשם, הוא איבד את מאור עיניו, לפי הצפי הרפואי, לעד.
כתב האישום המתוקן
11. בסמוך לאחר הגשת כתב האישום המקורי, הגישה המאשימה הודעה על תיקון כתב האישום. התיקון המרכזי בכתב האישום נגע להוספת אישום בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק, לאישום השני. בהקשר זה גם תוקן סעיף 7 לכתב האישום המקורי והוספה לו הקביעה כי י' עבר טלטולים מרובים "במספר אירועים".
תשובת הנאשם לכתב האישום המתוקן
12. לבקשת באי-כוחו של הנאשם, נדחה פעמיים מועד מתן תשובתו לאישום בשל כוונת התביעה להמציא לבית המשפט חוות דעת של ד"ר יאיר מורד, מומחה לרפואת עיניים שלא נכללה בחומר החקירה המקורי. בסופו של יום, נתנה תשובת הנאשם בכתב ביום 15.7.10. בגדרי אותה תשובה, הודה הנאשם בעובדות החלק הכללי כמתואר בפסקאות 1 ו-2 לעיל. באשר לעובדות האישום הראשון, כפר הנאשם בעובדותיו וטען כי לא נהג באלימות כלפי אשתו, לא תקף אותה ולא גרם לה חבלות בפנים. עוד טען, כי לעולם לא קיים עם אשתו יחסי מין בניגוד לרצונה או תוך הפעלת כוח.
13. באשר לעובדות האישום השני, כפר הנאשם בטענות כי תפס בכוח את י' וזרק אותו בעוצמה על הספה וכן בטענה כי טלטל את בנו. הנאשם כפר באופן ספציפי באירועים המתייחסים לתאריכים 22.1.10 ו-21.3.10. כמתואר בסעיפים 3 ו-4 לאישום השני. הנאשם הוסיף כי לא תקף את בנו בכל דרך שהיא ולפיכך הכחיש את הנטען וכי כתוצאה מהטלטולים והמכות שהיכה את בנו, לאורך זמן, והמקרים המתוארים באישום איבד י' את הכרתו, הפסיק להגיב לסביבה, הקיא כאשר ניסו להאכילו ובמשך שעות מרובות היה בהכרה חלקית. הנאשם כפר מחוסר ידיעה בנטען, לפיו י' הובא לחדר המיון בבית החולים הדסה הר הצופים כשהוא מחוסר הכרה ולא מגיב לכל כאב וכי מהבדיקות הרפואיות ומבדיקות ההדמייה שנעשו לו, עולה כי עבר טלטולים מרובים במספר אירועים. טלטולים אשר גרמו לדימומים תוך גולגולתיים ודימומים מרובים בקרקעית שתי העיניים המצביעים על תסמונת התינוק המנוער. הנאשם גם כפר מחוסר ידיעה בטענה כי כתוצאה מהפגיעות הפיזיולוגיות והנוירולוגיות שגרם לי', איבד התינוק את מאור עיניו, לפי הצפי הרפואי לעד.
14. הישיבה הראשונה לשמיעת הראיות התקיימה ביום 6.10.10. במהלכה העיד ונחקר אחיו של הנאשם, מר י' מ'. לאחר מכן, ביום 27.10.10, התקיימה ישיבה נוספת שבה העידו הד"ר אירן ענתבי, מומחית לרפואת עיניים של ילדים בבית החולים הדסה עין-כרם וד"ר יאיר מורד מומחה לרפואת עיניים ומתמחה בסימנים בעיניים אצל ילדים שעברו התעללות או טלטול באותו בית חולים, ואשר מטעמו הוגשה חוות הדעת (ת/5).