הכרעה בדבר חובת מפרק להשיב סכום המוחזק בידי מנהל החברה לשעבר

מונחת בפני בקשתו של מפרק חברת מדפון מסחר בע"מ (להלן: "המפרק"), אשר נשואה בקשת הנחיה, בדבר אורח ההשבה בגין ביטול עסקת מכר של דירה שהיתה בבעלות החברה.
עיינתי  בבקשה ובתגובות, וזו החלטתי.

עניין לנו, במקרה שעובדותיו הרלוונטיות ברורות יחסית.

ביום 5.12.06, ניתן פסק-דין המכריז על בטלות עסקה במסגרתה רכש מר ג'סטין מנחם- אבני דירה השייכת לחברה. אלא, שבנסיבות המקרה הוברר, כי מרבית כספי התמורה לא הגיעו לידי החברה, אלא נלקחו באורח אישי על ידי מנהל החברה לשעבר, מר טוכמן. הלה, כך מסתבר, מסרב במפגיע להשיב את הכספים לחברה, בטענות מטענות שונות, ומאחר והוא תושב חוץ , אין המפרק יכול לפתוח נגדו בהליכים.

השאלה המתעוררת היא, מי מהצדדים חב בהשבה, וכיצד ניתן לבצעה בנסיבות המקרה.

דומה, כי בסופו של יום, עניין לנו בסוגיה מובהקת של "משולש יחסים", בו ניצבים שני צדדים זה מול זה, כאשר בתווך מצוי מעוול לכאורה, אשר לקח לכיסו כספים שהוא אינו זכאי להם; כתוצאה מכך, עתה, חלוקים שני הצדדים האחרים בסוגיה מי מהם יהא זה, אשר נגזר עליו להיוותר בחסרון כיס, בכפוף ל"זכות" לתבוע את המעוול, זכות אשר נראה כי תהא קשה מאד למימוש.

אין ספק, בנסיבות המקרה, (והדבר מעוגן בפסק-דין חלוט), בנכס החברה התבצעה עסקה אשר דינה בטלות על-פי דין; אי-לכך, נפסק כי העסקה אכן בטלה, ומנגד, חלה חובת השבה של הכספים אשר נתקבלו כתוצאה מהסכם המכר .

אלא מאי? דומה, כי מנהל החברה לשעבר, מר טוכמן, עשה דין לעצמו ונטל את אותם כספים ב"חוזק יד", זאת בניגוד מפורש להחלטה שיפוטית, ותוך ניצול העובדה כי מקום מושבו מקשה על פתיחת הליכים כנגדו. אי לכך, עולה למעשה השאלה, על מי מהצדדים האחרים לאותה מערכת יחסים מתגלגל אותו נזק שיצרה התנהלותו של מר טוכמן.

איזו מסקנה, אם כן, מעלה ניתוח משפטי של המצב?

מר אבני, כך נראה, התפתה לשלם סכום כסף נכבד בעד נכס אשר  להנהלת החברה, דאז, לא היתה הזכות להוציאו ממצבת נכסי החברה . אי לכך, נקבע כי מר אבני לא הצליח להשיג זכות קניין תקפה על הנכס, וזה שייך, ומוסיף להיות שייך, למצבת נכסי החברה בפירוק. מצב זה אינו משתנה, נוכח העובדה כי סכום התמורה "נחטף" בידי אדם שלא היה זכאי לקבלו, ואשר שלשל את התמורה שלא כדין אל תוך "כיס העושר" האישי שלו.

מן הראוי להדגיש: אין עסקינן במצב, בו העברת התשלום לחברה, הפכה לחלק ממסת נכסיה, ולאחר מכן נטל המנהל לשעבר מן החברה תשלומים או מענקים שלא כדין. עניין לנו במצב בו המנהל לשעבר הניח ידיו, באורח ישיר, על כספי התמורה . אי לכך, הרי שהוא, ולא כל גוף אחר, מחזיק בסכום עליו חלה חובת ההשבה לטובת מר אבני.

יוצא, כי לא ניתן לחייב את החברה בהשבת סכום שלא נכנס כלל ועיקר אל קופתה; חרף כל ההבנה לנזקו של מר אבני (ובלא כל צורך להכריע בחשדות ובטענות העולות כנגדו בדבר התרשלות רבתי, שלא לדבר על שיתוף פעולה מודע עם מר טוכמן), הרי שמצבו אינו שונה ממצב של אדם אשר נכנס באורח רצוני לעסקה, ושילם במסגרת זו סכום כסף, כאשר בדיעבד הוברר כי:

א.                              א.                  העסקה אליה נכנס היה בלתי חוקית, בין היתר במובן זה, כי לגורם אשר התחייב בפניו אין יכולת או זכות להעביר לו בפועל את הנכס נשוא העסקה.

ב.                              ב.                  מסתבר בדיעבד, כי את התשלום נשוא העסקה העביר המתקשר בפועל לידיו של גזלן שנמלט עם הכספים, ואלו לא הגיעו מעולם אל מסת הנכסים של המתקשר שמנגד, שהינו בעל הנכס שלא ניתן להעבירו.