הכ"ד לנאשם בעבירות של פעילות וחברות בהתאחדות בלתי מותרת ועוד

כב' השופט אמיר דהאן:

הנאשם זיאד מחמד מחמוד אלתעמרה (דחללה) ת.ז 977144856 מבית לחם, הועמד לדין בכתב אישום שהוגש לבית משפט זה ביום 4/5/06. להלן הכרעת הדין בעניינו.

א. פרטי האישום

בפרט האישום הראשון הואשם הנאשם בעבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, עבירה לפי תקנה 85(1)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.

הנאשם הואשם בכך שהחל משנת 2002 ועד ליום מעצרו, היה חבר בארגון הצבאי "כתאיב שוהדא אל אקס'א", שהוא התאחדות בלתי מותרת.

בפרט האישום השני הואשם הנאשם בעבירה של ניסיון לגרימת מוות בכוונה, עבירה לפי סעיף 51(א) לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון)(מס' 378), התש"ל-1970 וסעיפים 14(א)(1), 19 ו- 20 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יהודה והשומרון)(מס' 225), תשכ"ח-1968.

הנאשם הואשם בכך שבחודש מרס 2002 פנו אליו ואל שותפיו, והציעו להם לבצע פיגוע במתווה של פיצוץ מטען חבלה כנגד כוחות צה"ל. הנאשם ושותפיו הסכימו להצעה, קיבלו  מטען חבלה, והניחו אותו בצד דרך הכניסה לבית לחם. הנאשם וחבריו ארבו לכוח צה"ל עד חצות הלילה, ותפקידו של הנאשם היה להפעיל את המטען בבוא העת. מאחר שלא הגיע כוח צה"ל, עזבו בני החבורה וביניהם הנאשם את המקום עם המטען בידיהם.

הנאשם ושותפיו שבו והניחו את המטען באותו מקום פעמיים נוספות בשלושת הימים העוקבים, אך גם בפעמים אלה לא הגיע כוח צה"ל למקום והם עזבו את המקום עם המטען. זמן קצר לאחר מכן, נטל את המטען יחיא דעמסה, הוא אשר סיפק את המטען מלכתחילה. יחיא דעמסה סילק את המטען על ידי פיצוצו היזום.

בפרט האישום השלישי הואשם הנאשם בעבירה של ניסיון לגרימת מוות בכוונה, עבירה לפי סעיף 51(א) לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון)(מס' 378), התש"ל-1970 וסעיפים 14(א)(1), 19 ו20- לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יהודה והשומרון)(מס' 225), תשכ"ח-1968.

הנאשם הואשם בכך שבחודש מרס 2002 פנו אחרים אליו ואל שותפיו, והציעו להם פעם נוספת לבצע פיגוע במתווה של פיצוץ מטען חבלה כנגד כוחות צה"ל.  הנאשם ושותפיו הסכימו להצעה, קיבלו מטען חבלה בתוך בלון גז קטן. את המטען הניחו בצד "דרך עביאת". הנאשם וחבריו ארבו לכוח צה"ל. עם התקרבות כוח צה"ל, נבהלו הנאשם ושותפיו מעוצמתו ונמלטו, בהשאירם את המטען מאחור.

בפרט האישום הרביעי הואשם הנאשם בעבירה של קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה, עבירה לפי סעיף 22 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יהודה והשומרון)(מס' 225), תשכ"ח-1968 וסעיף 51(א) לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון)(מס' 378), תש"ל-1970.

הנאשם הואשם בכך שבשנת 2002, במסגרת חברותו בחוליה, סיכמו הוא ושותפיו כי החוליה תבצע פיגוע ירי לעבר חיילים המאיישים מחסום הסמוך ל"ואדי רחל", הנמצא על כביש בית לחם-תקוע.

לשם קידום מטרת הקשר נסע אחד מן השותפים אל המחסום שבו התכוונו חברי החוליה  לבצע את הפיגוע, וזאת על מנת לאסוף מידע לקראת הפיגוע. בנוסף, על מנת לקדם את הקשר, רכש הנאשם רובה צלפים. את הנשק העביר הנאשם לשותפו. הפיגוע לא יצא לפועל כיוון שלאחר זמן מה החליט אחד מחברי החוליה על ביטולו.

ב. מהלך המשפט וההסכמות הדיוניות בין הצדדים

·        הנאשם כפר בכתב האישום כולו.

·        עדי תביעה 1,2,3 העידו במשפט וכך גם גובי אמרותיהם של העדים. האמרות עצמן הוגשו לאחר חקירת העדים, על מנת שביהמ"ש יכריע בהן עפ"י סעיף 10א לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א - 1971.

·        תעודת עובד הציבור שהיא פלט ממרשם האוכלוסין הוגשה בהסכמה, בכפוף לטענות הסניגור לגבי משקלה.

·        עד תביעה מס' 4 זומן למשפט מספר פעמים אך אף פעם לא התייצב, למעט פעם אחת שבה עוכב במחסום. לאחר מספר ישיבות שנערכו לריק (4 דחיות שארכו כשישה חודשים) החליט בית המשפט על דחייה אחרונה. משלא התייצב העד גם לאחר דחייה זו, הכריז התובע על תום עדויות התביעה מכוח החלטת ביהמ"ש.

·        הנאשם בחר להעיד להגנתו.