1. השעה 18.45.
2. החל משעה 16.30 לערך, אני מאזין ברוב קשב לטענות ב"כ המדינה, כאשר מנגד שומע אני את טענות ב"כ התובעים, 74 במספר. לעיתים, קשה לי להאמין כי המדינה טוענת טענות מסוג זה.
3. אומנם, מדובר בנושא שנראה, על פניו, כטכני, דהיינו: גילוי מסמכים כללי, גילוי מסמכים ספציפי ותשובות לשאלון. אך, התנהלותה של המדינה בעניינים אלה, בלתי מובנת, ויש שיאמרו: שהיא אף מקוממת.
4. ביום 15.12.04, דהיינו לפני כ-3 וחצי שנים, הגישו 60 חקלאים בערבה התיכונה (במהלך דיונים הצטרפו תובעים נוספים וכיום יש 74 תובעים) תביעה כנגד 13 נתבעים: כולם רשויות במדינה, עובדים בכירים בה ושרים שהיו בתפקיד באותה תקופה שעליה נסב כתב התביעה.
בתמצית, כתב התביעה טוען כי בניגוד להבטחות של אותם נתבעים, או חלק מהם, לא ניתנה אפשרות לתובעים לקבל היתר ל"ייבא" עובדים זרים, ובשל כך נגרם להם נזק כלכלי חמור, וזאת לאחר שכבר השקיעו בזריעה, השקאה וכו' של שטחיהם החקלאיים בערבה התיכונה, והתובעים אינם יכולים לממש את השקעתם בדרך של קציר היבול (ראוי להזכיר, בהקשר זה, כי בעוד ימים מספר נחוג את חג השבועות הוא חג הקציר).
התובעים צרפו לכתב תביעתם חוות דעת של שמאים, אשר התייחסו, לכל תובע בנפרד, ובהם מפורטים הנזקים של אותו תובע.
5. בשלב מסוים, הוסכם כי מאחר ומדובר ביחסים שבין חקלאים לבין גופים ממשלתיים, יובא העניין בפני שופט בדימוס, אשר ישמש מגשר. נבחר, בהסכמה, כב' השופט זיילר, הנשיא בדימוס של בית משפט זה. לאחר תקופה לא קצרה, הודיע מר זיילר כי הגישור אינו מתקדם, והתיק הוחזר לערוץ המשפטי (וזאת כאשר לאורך תקופה זו התקיימו מספר קדמי משפט, שבהם ניסיתי לעקוב אחרי התקדמות הליך הגישור).
6. לאחר שישיבות הגישור לא צלחו, וב"כ המדינה הודיע לבית המשפט
"הגענו למסקנה כי התיק הזה איננו תיק שמתאים להתברר במסגרת הליך גישור" (עמ' 12, שורות 13-12 לפרוטוקול), נקבעו על ידי בית המשפט, מועדים להגשת תצהירי גילוי מסמכים, גילוי מסמכים ספציפי ושאלונים, וזאת בישיבת בית המשפט שהתקיימה ביום כ"ו אלול תשס"ז (9.9.2007).
ראוי לציין, כי קביעות אלה לא "הונחתו" על הצדדים. נהפוך הוא! כל אחד מב"כ הצדדים הצהיר לפרוטוקול את לוח הזמנים, אשר בו הוא מתכנן להגיש שאלון או להשיב על שאלון או להגיש תצהיר גילוי מסמכים. ההחלטה שניתנה בסוף הדיון הייתה זו (עמ' 14, פיסקה 1 להחלטה):
" לענין ההליכים המקדמיים, לרבות תצהירי גילוי מסמכים, גילוי מסמכים ספציפיים ושאלונים, יפעלו הצדדים על פי הצהרותיהם דלעיל, ואני נותן להצהרות אלה תוקף של החלטת בית משפט".
7. מידת בטחוני כי החלטות אלה יבוצעו, הביאתני לכך שבאותה החלטה קבעתי מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית, לחודשים פברואר ומרץ 2008, וכן קבעתי את יום 6.4.2008 לקדם משפט, וזאת למטרה הבאה:
"במועד זה יהיה בידי כל אחד מהצדדים הערכת זמן משוער לחקירה הנגדית של המצהירים של הצד שכנגד, וכך אוכל לקבוע מועדי שמיעת התיק, על פי הערכה זו" (עמ' 14, פיסקה 3 להחלטה הנ"ל).
8. מכאן, שאם הייתה מבוצעת ההחלטה בדבר ההליכים המקדמיים, ובעקבותיה היו מוגשים תצהירי עדות ראשית, הכל על פי ההחלטה הנ"ל, כי אז, היינו נמצאים לפני כחודשיים במצב שבו יש תצהירי עדות ראשית, הערכת זמן חקירה נגדית, ובעקבות זאת היו נקבעים המועדים להוכחות, וייתכן כי היום - יוני 2008 - היינו באמצע הוכחות או בסופם, או למצער היו משוריינים תאריכים בלוח השנה לשמיעת התיק (אומר כבר עתה, כי לאחר שקיבלתי מאת נשיאת בית משפט המחוזי בירושלים, כב' השופטת מוסיה ארד, משימה לשמש כחבר הרכב הפשעים החמורים, מטלה אשר מחייבת אותי לשבת בדין שלושה ימים בשבוע , קבעתי, עד היום, מועדי הוכחות בתיקים אזרחיים, כאשר המועד האחרון הינו פברואר 2009. לכן, גם אם באורח פלא, היו מסתיימים ההליכים המקדמיים היום בבוקר, והתצהירים היו מוגשים היום אחה"צ, מועדי ההוכחות היו בחודש פברואר 2009, ולא לפני כן).
9. ברם, החלטת בית משפט זה מיום כ"ו אלול תשס"ז (9.9.2007) - לא בוצעה.
10. מאז, היו ישיבות , קדמי משפט, הוגשו בקשות ותגובות (בחלק מהמקרים לא הוגשו תגובות מטעם המדינה).
11. בישיבה שהתקיימה לפני חודשיים בדיוק ביום א' ניסן תשס"ח (6.4.2008) נקבעו בצורה ברורה, נחרצת, ולא ניתנת לכל פירוש אחר, הוראות בדבר חובתם של שישה בעלי תפקידים במשרדי ממשלה שונים ( אשר מנויים בפיסקה 5 להחלטה הנ"ל: משרד הפנים - מנכ"ל או עוזר מנכ"ל, סמנכ"ל לענייני מנהל אוכלוסין, ממונה על מחלקת אשרות, יועץ משפטי; משרד העבודה - מנכ"ל או עוזר מנכ"ל, סמנכ"ל לענייני עובדים זרים או בעל תפקיד דומה; משרד התעשיה מסחר ותעסוקה - עוזר השר, מנכ"ל או עוזר מנכ"ל; שירות התעסוקה - מנכ"ל שירות התעסוקה; משרד החקלאות - מנכ"ל או עוזר מנכ"ל, אחראי לכוח אדם בחקלאות או בעל תפקיד דומה; הרשות לפיתוח הנגב - מנכ"ל), לחתום על תצהירי גילוי מסמכים ותשובות לשאלונים. המועד שהוקצב להם היה עד ליום 4.5.2008, כאשר נקבע בהחלטה כי עו"ד צביאלי, ב"כ הנתבעות, הוא זה שירכז את החומר ממשרדי הממשלה, וידאג שכל החומר יוגש לבית המשפט עם העתק לצד שכנגד עד 4.5.2008 (פיסקה 9 להחלטה מיום א' ניסן תשס"ח (6.4.2008) עמ' 19 לפרוטוקול).
12. החלטה זו לא בוצעה.
13. עו"ד צביאלי טוען כי רובה של ההחלטה בוצעה, וגם זאת, לדבריו, לאחר 4.5.2008 ( המועד הקבוע בהחלטת בית משפט מיום 6.4.2008), ולא עד מועד זה. הוא מסכים כי חלק מן ההחלטה לא בוצעה. לדבריו, מדובר בחלק קטן, יחסית.
14. לעומתו, עו"ד אליעד שרגא, ב"כ התובעים, טוען כי החלק שבוצע הוא 10% בלבד. בעמ' 27, החל משורה 15 לפרוטוקול, פרט עו"ד שרגא מה בוצע ומה לא בוצע.
איפשרתי לעו"ד צביאלי, ב"כ המדינה, להגיב על הטענות הללו, אחת לאחת. עו"ד צביאלי התרכז בטענה עקרונית, לפיה, די בתשובה לשאלון מטעם גורם ממשלתי אחד, ואין צורך בתשובות לשאלון על ידי הגורמים שפורטו בהחלטתי מיום 6.4.2008. טענה זו, על פניה, כפי שהדגיש, עו"ד משה אזולאי, ב"כ התובעים, נטענה כבר ביום 6.4.2008, ועצם ההחלטה של בית המשפט מאותו היום, מהווה דחייתה של טענה זו, שכן בהחלטה יש הוראה אופרטיבית ברורה, המחייבת את פקידי הממשלה, שתואר תפקידיהם פורט בהחלטה ( ואשר הובאו לעיל בפיסקה 10), לבצע, איש איש את משימתו, דבר שלא נעשה.