החלטה הדוחה בקשה לדחות תביעה לפיצוי נזיקין בגין סירוב להעניק גט

1.         מונחת בפני בקשה לדחייתה או מחיקתה של תביעה לפיצויי נזיקין שהגישה המשיבה כנגד המבקשים על הסף.

התביעה הוגשה על ידי המשיבה (להלן תיקרא "התובעת") כנגד בעלה (להלן ייקרא "הנתבע 1"), וכנגד המבקש- אחיו (גיסה של המשיבה) (להלן ייקרא "הנתבע 2").

בתביעתה נשוא בקשה זו, עתרה המשיבה לפיצויי נזיקין בגין סירוב הנתבע להעניק לה גט.

הבקשה לסילוק התביעה על הסף הוגשה על ידי גיסה של המשיבה- הנתבע 2.

            רקע עובדתי:

2.         התובעת והנתבע 1 נישאו זה לזו בשנת 1987, ומנישואיהם נולדו להם שני ילדים.

ביום 11/2/99 הגישה התובעת כנגד הנתבע תביעה לגירושין בבית הדין הרבני האזורי  בירושלים.

לאור עובדת היות הנתבע 1 לוקה בנפשו ומאושפז במוסד "...", מונה לו במסגרת ההליכים בבית הדין הרבני אפוטרופוס לדין על מנת שייצגו בפני בית הדין לעניין תביעת הגירושין. 

בהתאם להמלצות תסקיר פקידת סעד שהוגש בעניין מצבו של הנתבע 1 שהוגש לאור בקשת הנתבע 2 להתמנות כאפוטרופוס לגופו ולרכושו של אחיו, מיניתי ביום 3/7/07 את אגודת "חן אפוטרופסות בע"מ", כאפוטרופוס לגוף ולרכוש של הנתבע 1 למשך שנה.

3.         בפסק הדין שניתן בבית הדין הרבני האזורי ביום 16/3/03 , שניתן בהרכב של שלושה דיינים נקבע על ידי כל אחד משלושת הדיינים, כדלקמן:

עמדה 1:          " ברור לביה"ד שהצדדים צריכים להתגרש וגם הבעל מוכן לכך... לפיכך ביה"ד קובע שהצדדים יתגרשו זמ"ז בג"פ כדמו"י, והאשה תמשיך להתגורר בדירה עד שהילד הקטין יהיה בן 18, והדירה תמכר אז כפנויה ותמורתה תחולק בין הצדדים. המגורים של האשה והילדים בדירה תשמש כמזונות שהאב חייב לילדיו".

עמדה 2:             "א. הבעל אינו חייב ע"פ ההלכה לתת גט לאשתו.

ב. הבעל הנז' אינו חייב במזונות לילדים המשותפים ואי אפשר לגבות מזונות הילדים מן הדירה של הבעל...

                        ...

            ה. קובעים תאריך לחקירת שמות ולסידור הגט".

עמדה 3:             "לאור העובדות כפי האמור בסיכומי חברינו שהן משקפות את המציאות לדעתי שאין מקום לחיוב בגט וכדו ומה עוד שהבעל אינו סרבן גט, אלא שהאבן הנגף שהאשה דורשת זכות מגורים בדירה המשותפת, ואילו הבעל מתנגד לכך...".

שני דיינים מתוך השלושה ככל הנראה הכריעו, כי אין לחייב הבעל לתת גט בנסיבות המקרה דנן.

טענות הנתבע 2- המבקש:

4.         הנתבע 2, אשר מכחיש מכל וכל טענות התובעת לגבי השפעתו על הנתבע 1 לסרב להעניק גטו לתובעת, טוען, כי יש להורות על מחיקת התביעה נגדו על הסף בשל היעדר עילה, וזאת, הן לאור העדר חיוב בגט ופסיקת בית הדין הרבני המפורשת, לפיה "הבעל אינו מחויב לפי ההלכה להעניק גט לאשתו", והן לאור התנהגות התובעת- הגורמת בהתעקשותה על וויתורים כלכליים מצד הנתבע 1, לעיכוב מתן הגט.