החלטה בתיק תע"א 4548-03

1.                 הנתבעת, רכבת ישראל בע"מ (להלן - הרכבת) הגישה בקשה לדחיית ביצוע פסק הדין שניתן ביום 26/9/2011.

2.                 בפסק הדין חוייבה הרכבת כדלקמן:

(א)              להשיב את המשיב לעבודה ברכבת לא יאוחר מיום 1/12/2011 לתפקיד אשר יתאים לכישוריו ולמצבו הבריאותי;

(ב)               לשלם למשיב שכר בסך 372,568 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/8/2009 ועד ליום התשלום המלא בפועל;

(ג)                לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 50,000 ש"ח.

3.                 בבקשתה עותרת הרכבת לעכב את ביצוע כל פסק הדין עד למתן החלטתה של ערכאת הערעור בערעור שהוגש על ידה לבית הדין הארצי לעבודה.

לחילופין או בנוסף מבקשת הרכבת את עיכוב ביצוע פסק הדין באופן הבא:

(א)              סעיף 74 לפסק הדין, הדן בהשבת המשיב לעבודה, יעוכב עד למתן פסק הדין בערעור.

למרות העיכוב, יבוצע חלק זה של פסק הדין באופן בו ישולם למשיב, החל מיום 1/12/2011, שכר עבודה מבלי שיחוייב לעבוד בפועל, עד לפסק הדין בתיק הערעור.

(ב)               סעיף 75 לפסק הדין, הדן בתשלום של 372,568 ש"ח + הפרשי הצמדה וריבית, יעוכב תוך שהרכבת תפקיד בקופת בית הדין האזורי את התשלום, או ערובה אחרת שיקבע בית הדין.

(ג)                סעיף 78 לפסק הדין, הדן בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין, יעוכב תוך שהרכבת תפקיד בקופת בית הדין האזורי את התשלום, או ערובה אחרת שיקבע בית הדין.

4.                 הרכבת טוענת כי סיכויים טובים הם שערכאת הערעור תתערב בהחלטת בית הדין להשיב את המשיב לעבודתו וכי קיומו של צו עשה כיום עלול לגרום לנזק בלתי הפיך, ולא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור. הרכבת תימצא במקום בו המשיב עובד בפועל בחצריה כאשר היא אינה רוצה בעבודתו ונאכפים עליה יחסי עבודה בניגוד לרצונה, כאשר המשיב עלול להוסיף ולגרום להפרות משמעת ומעשי אלימות. גם מבחינת המשיב יימצא המשיב עובד במקום שאיננו רוצה בו ובמקום שתהיה לו האפשרות לצאת ולהשתכר במקום אחר, יעבוד אצל הרכבת, כאשר בפסק הדין הסופי יצטרך להשיב את השכר, ומצא עצמו עובד בחינם.

באשר לחלק הכספי של פסק הדין טוענת הרכבת כי בהתאם לפסק הדין על הרכבת לשלם למשיב תשלום חד פעמי של שכר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן שכר טרחת עורך דין בסכום כולל העולה על סך של 450,000 ש"ח. המשיב הינו אדם פרטי ובעל משפחה ואין ידוע האם הוא עובד במקום כלשהו משנת 2004 ועד היום ומה משכורתו; משכך היכולת להיפרע מהמשיב בנסיבות אלה היא נמוכה וקיים חשש כי הרכבת לא תוכל להיפרע מן המשיב, ככל שתזכה בערעורה.

5.                 המשיב טוען מנגד כי סיכויי הערעור של הרכבת הם קלושים. באשר להשבתו לעבודה טוען המשיב כי אין מדובר בהשבה בלתי הפיכה לעבודה, אם ימצא על ידי ערכאת הערעור כי פיטוריו היו שלא  כדין. זאת ועוד הרכבת עצמה, בשנת 2007, הייתה נכונה להשיב את המשיב לעבודתו בשירותה, במקביל לפיצויו בגין האירועים אשר נסקרו בהרחבה בפסק הדין, ומאז 2007 לא אירע דבר אשר יצדיק את סירובה הנוכחי של הרכבת להשבתו של המשיב לעבודה. באשר לטענת הרכבת כי יהא על המשיב להחזיר לה את השכר שקיבל, אם בסופו של יום ערעורה יתקבל, טוען ב"כ המשיב כי אינו מכיר פסק דין של בית הדין הארצי אשר קיפח זכויותיו של עובד, והורה לו להשיב שכר שקיבל עבור עבודתו.

בעניין עיכוב ביצוע החיובים הכספיים, טוען המשיב כי חל שיהוי בהגשת הבקשה, משהיה על הרכבת להגיש את בקשתה בטרם חלפו שלושים הימים לביצוע פסק הדין. עוד טוען המשיב כי הלכה היא שביצוע של פסק דין כספי לא יעוכב, אלא במקרים חריגים, ולמעט טענות בעלמא לא הצביעה הרכבת על כל אינדיקציה לפיה לא יוכל המשיב להשיב את הסכום אשר נפסק לטובתו ע"י בית הדין, באם יתקבל ערעורה של הרכבת ועל כן אין לעכב את ביצוע החיובים הכספיים. עוד טען ב"כ המשיב כי אין כל עילה לעיכוב תשלום ההוצאות ושכר הטרחה שנפסקו, האיל ואין לרכבת כל טיעון שהוא באשר ליכולתו או אי יכולתו של ב"כ המשיב להשיב את הכספים.

הכרעה

6.                 הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי, והגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין. עיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג (ר' ע"א 9296/03 עזרא אהרוני נ' יוסף מנשה, ניתן ביום 30/12/2003; ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב.) שווק מוצרים והפצתם, פ"ד נו(4) 178).

7.                 לא שוכנענו כי יגרם לרכבת נזק אם המשיב יושב לעבודתו כיום, גם אם בסופו של יום תזכה הרכבת בדינה וערכאת הערעור תחליט שאין להשיב את המשיב לעבודתו. אין להתעלם מכך שהרכבת עצמה הסכימה להשיב את המשיב לעבודתו בשנת 2007 לאחר שביררה ששובו של המשיב לא יגרום נזק לרכבת, הסכמה זו לא יצאה לפועל עקב חילופיהם של המנכ"ל והסמנכ"ל למשאבי אנוש ואי אישור הדירקטוריון. מאידך אי השבת המשיב כיום לעבודתו ברכבת תגרום לו נזק רב, במיוחד נוכח הזמן הרב שחלף מאז פיטוריו. בנסיבות אלה דוחים אנו את בקשת הרכבת לעיכוב השבתו של המשיב לעבודתו אצלה.

8.                 אשר לחיובים הכספיים שבפסק הדין - לאחר ששקלנו את טענות הצדדים וערכנו את האיזונים הנדרשים מחליטים אנו כדלקמן: