תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
|
1299-01-12
12/03/2012
|
בפני השופט:
דניאל טפרברג
|
| - נגד - |
התובע:
י.כ.
|
הנתבע:
1. . י. כ.
2. א.כ.
3. י. מ.
4. ר. מ.
|
|
התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים לפירוק שותפות. התיק מונח לפני ליתן החלטה בעניין הסמכות.
לטענת התובע, הסמכות לדון בתביעה היא לבית המשפט לענייני משפחה שכן עילת התביעה הינה סכסוך בתוך המשפחה (סעיף 16 בכתב התביעה).
לטענת הנתבעים 1, 3-4 מדובר בתביעה שמהותה "פירוק חברות". מדובר בתחום שהוא במומחיות בית המשפט המחוזי על פי הוראה מפורשת בחוק החברות. ככל שבית המשפט המחוזי יורה על פירוק החברות ועל דרכי הפירוק כולל מינוי מפרק, רק אז תקום אם בכלל עילת התביעה של התובעים שיצטרכו להגיש תביעותיהם בפני המפרק. ככל שיהיו נושאים שאינם נתונים להכרעת המפרק ושיהיו קשורים במהותם לנושא המשפחה, רק אז תקום לתובע, אולי, עילה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. גם מטעמים של יעילות הדיון, דיון מהיר ומקצועי יש לקבוע שהסכמות נתונה לבית המשפט המחוזי.
הנתבע 2 סבור כי הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט לענייני משפחה ושעילת התביעה אכן נעוצה בסכסוך במשפחה. אמנם נושא פירוק חברות מצוי בסמכות בלעדית של בית המשפט המחוזי אך אין התביעה הנוכחית מבקשת לפרק חברות אלא עניינה סכסוך בין אחים המבקשים לחלק את הזכויות הקיימת להם ברכוש ובמניות בתאגידים שונים. אין כל בקשה בפניי לפרק חברות. הצדדים חתמו במסגרת השותפות על צוואה משותפת הבאה להסדיר את התנהלות הרכוש המשותף ותשלום ליורשי האח הנפטר דבר שאין לו אח ורע בסכסוך מסחרי. כל ההסדרים בין בעלי הדין, כל המבנה העסקי ושיעור חלקו של כל אחד בשותפות כולל אופן ניהול העסקים, נובעים כולם מקיום יחסים משפחתיים ובכלל זה נדוניות שהיו במשפחה, התחשבנות בין אחים מסיבות משפחתיות ומסיבות מסחריות. חילוקי הדעות שהיו בין האחים עצמם לא היו מגיעים לערכאות לולא לחצים של ילדי הדור השני. אין מדובר בשותפות עסקית רגילה המחייבת העברת התיק לבית המשפט המחוזי דווקא העברת התיק תנטרל את כל האלמנטים המיוחדים הקיימים בתיק הנובעים מיחסי המשפחה.
המסגרת המשפטית
סעיף 3א לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה -1995 קובע כי ענייני משפחה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה כאשר סעיף 1 לחוק זה קובע מהם אותם ענייני משפחה ובכלל זה, תובענה אזרחית בין אדם לבין בן משפחתו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה יהא נושאה או שווייה אשר יהא.
המחוקק נקט בגישה מרחיבה לפיה בית המשפט לענייני משפחה צריך לדון ולהכריע בכל סוגי הסכסוכים שהמשפחה מעורבת בהם ולכן נקבע כי גם סכסוכים אזרחיים במשפחה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה וזאת בהתקיים שני מבחנים: האחד, שבין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית כהגדרתה בחוק. והשני, שעילתה של התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה.
אין מחלוקת כי מתקיים הקריטריון של קרבה משפחתית שכן הצדדים הם בני משפחה כהגדרתם בחוק.
לעניין הקריטריון השני הובהר בתמ"ש (ת"א) 18902/99
עוז נ' עזיז מפי כב' השופט שוחט (מוזכר בספרם של שאול שוחט ודוד שאוה
סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה (מחשבות תש"ע) ע' 144):
"התובענות האזרחיות שבין בני משפחה ידונו ייחודית בבית המשפט לענייני משפחה כל עוד הן הוגשו "בשל", "בגלל", "משום", "עקב", סכסוך שפרץ בתוך המשפחה ולא משנה מה היא העילה המשפטית המקנה זכות תביעה ובאיזה מעשה חקיקה היא תימצא. לאמור, אם מדובר בסכסוך בתוך המשפחה, אשר בגללו, נוצרה מערכת עובדות היוצרת עילת תביעה משפטית, המזכה בסעדים את "בן המשפחה" התובע כנגד "בן המשפחה" האחר .. הסמכות לדון בתובענה ... תהא לבית המשפט לענייני משפחה".
כתב התביעה שעניינו תובענה אזרחית בין בני משפחה חייב לגלות אפוא, "עילת תביעה" במובן המשפטי שלה וכן הוא חייב להצביע על כך שעילת התביעה המשפטית, אותה מערכת עובדות המזכה את התובע 'עילתה סכסוך בתוך המשפחה': שאול שוחט ודוד שאוה, לעיל, ע' 144.
הקביעה האם מדובר בסכסוך בתוך המשפחה תלמד מכתבי הטענות: ע"א 1662/99
חיים נ' חיים פ"ד נו(6) 295 ובית המשפט העליון בחר ליתן פרשנות מקלה לקשר שצריך להיות בין התובענה האזרחית לסכסוך המשפחתי, בכל הנוגע לעוצמתו של קשר זה, לצורך הקניית הסמכות העניינית: רע"א 6558/99
חבס נ' חבס פ"ד נד(4) 337.
בבוא בית המשפט להכריע בשאלה האם מדובר בסכסוך עסקי או בסכסוך משפחתי, אמרה כב' השופטת פרוקצ'יה בע"א 1622/75
חיים נ' חיים, לעיל, כך:
"סיווגו של עניין כמצוי בסמכות בימ"ש רגיל או בימ"ש לענייני משפחה לעיתים אינו קל. ענינים שאינם נוגעים למעמד אישי במובהק, משלבים בתוכם, על פי רוב, יסודות של מחלוקת אזרחית ושל סכסוך משפחתי אלה באלה. נדרש, איפא, להכריע מה מביניהם הוא היסוד הדומיננטי ובהתאם לקביעה זו ישוייך עניין לערכאה זו או אחרת".
ובאותו עניין אמר כב' הנשיא בדימוס השופט ברק כך (שוחט ושאווה, לעיל, בע' 149-150):
"יש לאתר את גורמי הסכסוך השנוים תוך בחינת השאלה אם לגורמים המשפחתיים היתה השפעה נכבדה וחשובה (משמעותית) להיווצרותה של עילת התביעה.
בעניין זה הוסיף הנשיא ברק וקבע כי ניתן לסמוך על כמה הנחות עובדתיות המשקפות את מציאות החיים שבהתקיימן יש בהן כדי להטות את הכף לכאן או לכאן:
זהות בני המשפחה המעורבים לסכסוך. ככל שהקרבה המשפחתית בין המעורבים בסכסוך היא גדולה יותר, כך השפעת היחסים בין הצדדים על גיבושה על התובענה גדולה יותר.
...