מבוא
שתי בקשות מזה ומזה צריכות הכרעה בגדרי החלטה זו. הבקשה האחת הינה בקשת כונס הנכסים מיום 24.10.10 לפסיקת שכר טרחתו (להלן: "
הבקשה לפסיקת שכר טרחת כונס הנכסים"). הבקשה השנייה הינה בקשת החייב 1 מיום 30.11.10 להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל (להלן:"
הבקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל"). על מנת לדון בשתי הבקשות לעצם העניין יש לסקור, בקצירת האומר, את עיקרי ההליכים העומדים ברקען. לכך אפנה עתה.
השתלשלות ההליכים
ביום 20.8.03 נחתם חוזה הלוואה בסך כולל של 1,500,000 ש"ח בין החייבים לבין הזוכה, בנק מזרחי-טפחות בע"מ (להלן:"
הזוכה"), לשם הכשרת השימוש בנכס הנמצא ברחוב סמטה פלונית 7 בתל-אביב, הידוע כגוש 6932 חלקה 87 (להלן:"
הנכס"), הרשום על שם החייבת 3, חברת חלקה 87 בגוש 6932 בע"מ (להלן:"
החייבת 3"). בהתאם לזאת נרשמה בפנקסי המקרקעין, ביום 18.8.03, משכנתה מדרגה שנייה לטובת הזוכה. ייאמר כבר עתה, כי החייבים 1 ו-2 הינם בעלי מניות בחייבת 3.
נוכח פיגור בתשלומי ההלוואה נפתח תיק זה,
ביום 26.8.07, על ידי בא-כוחו הקודם של הזוכה, עו"ד יצחק נטוביץ. התיק נפתח כבקשה לביצוע משכנתה על דירת מגורים בגין חוב פיגורים, בהתאם לסעיף 81ב1 (א) ו-(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן:"
החוק").
בתצהיר התומך בבקשה נטען כי גובה חוב הפיגורים נכון ליום 7.8.07 עומד על 130,132 ש"ח, בעוד סכום יתרת ההלוואה הבלתי מסולקת לאותו יום הינו 1,465,169 ש"ח.
ביום 3.10.08 מונה עו"ד שלמה ובר, בא-כוחו הנוכחי של הזוכה, ככונס נכסים על זכויות החייבת 3 בנכס (להלן:"
כונס הנכסים"). בצו המינוי נקבע, בין היתר,
כי שכר טרחת כונס הנכסים ייפסק בהתאם למחיר המכירה ויבוא במקום שכר הטרחה הפסוק בתיק.
במהלך השנים 2008 - 2010 החל הזוכה לפעול למימוש הנכס. ברם, מאחר שהחייבים סילקו מפעם לפעם את חוב הפיגורים שנוצר בהלוואה, הליך מימוש הנכס לא יצא מן הכוח אל הפועל.
ביום 24.10.10 הגיש כונס הנכסים את הבקשה לפסיקת שכר טרחתו. בבקשה התבקש רשם ההוצל"פ להורות על תיקון שכר טרחה א' ושכר טרחה ב' שנפסקו בתיק, בשל טעות בסיווג הנכס בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל. בנימוקי הבקשה צוין, כי למרות שהנכס הוא
בניין מגורים הרשום על שם החייבת 3, אשר משכירה את דירות המגורים שבו לצורך רווח עסקי, נפתח תיק ההוצל"פ,
בשוגג, בגין חוב הפיגורים בהלוואה, כבקשה לביצוע משכנתה על
דירת מגורים, במקום על מלוא יתרת ההלוואה לאותו מועד (סך של 1,465,169 ש"ח, נכון ליום 7.8.07), כפי שיש לפתוח תיק הוצל"פ בגין
נכס מסחרי. לפיכך, יש להעמיד את שכר טרחה א' ושכר טרחה ב' בשיעור של 5% ממלוא יתרת ההלוואה לסילוק במועד פתיחת תיק ההוצל"פ, בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס -2000 (להלן:"
התעריף המינימלי"), בצירוף מע"מ. משמעות הדברים המעשית היא, כי יש לתקן את גובה שכר טרחה א' באופן שיעמוד על סך של 73,258.45 ש"ח בצירוף מע"מ בסך של 11,355.05, נכון ליום
26.8.07 ואת גובה שכר טרחה ב' באופן שיעמוד על הסך של 73,258.45 ש"ח בצירוף מע"מ בסך של 11,355.05 ש"ח
נכון ליום 3.1.09.
ביום 26.10.10 הגיש כונס הנכסים בקשה להגדלת קרן החוב בתיק, בנימוק שמדובר
בנכס מסחרי ולא
בדירת מגורים. בבקשה צוין כי יתרת חובם של החייבים כלפי הזוכה, נכון ליום 25.10.10, הינה בסך של 1,021,119 ש"ח. בשים לב לכך שגובה החוב בהתאם למחשבי ההוצל"פ נכון ליום 13.10.10 הינו בסך של 212,754 ש"ח התבקש רשם ההוצל"פ להורות על הגדלת קרן החוב בסך של 808,365 ש"ח, באופן שקרן החוב תעמוד על סך של 1,021,119 ש"ח, נכון ליום 25.10.10.
ביום 18.11.10 אישרה כבוד הרשמת כלנית שפירא ברגמן את הגדלת קרן החוב בתיק, כנעתר בבקשת כונס הנכסים.
ביום 30.11.10 הגיש החייב 1 את הבקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל. בבקשה נטען, בין היתר, כי מימוש שטר המשכנתה בתיק מתייתר, שכן כבר במהלך הרבעון הראשון של שנת 2009 היה על כונס הנכסים להודיע לרשם ההוצל"פ על אודות איפוס הפיגור בתשלומי המשכנתה ובאורח מתחייב לעתור לסגירת תיק ההוצל"פ. כזאת לא נעשה.
ביום 16.12.10 עתרו החייבים לביטול ההחלטה מיום 18.11.10 בדבר הגדלת קרן החוב בתיק.
ביום 22.12.10 דחתה כבוד הרשמת כלנית שפירא ברגמן את בקשת החייבים לביטול ההחלטה מיום 18.11.10, בציינה, כלהלן:
"לאחר עיון בבקשת כונס הנכסים ובטענות החייבים לא שוכנעתי כי יש מקום לביטול ההחלטה. ככל ששולמו תשלומים שלא עודכנו בתיק, החייבים רשאים לעתור בטענת "פרעתי" בצירוף תצהיר ואסמכתאות בהתאם לסדרי הדין ותקנותיו".
כאן המקום לציין שלושה אלה: האחד, החייבים לא הגישו בקשות רשות ערעור על החלטות כבוד הרשמת כלנית שפירא ברגמן מיום 18.11.10 ומיום 22.12.10, מכוחן הוגדלה קרן החוב בתיק למלוא יתרת ההלוואה הבלתי מסולקת. השני, החייבים לא הגישו בקשה כלשהי בטענת פרעתי. השלישי, חיובי שכר טרחה א' ו-ב' בתיק לא תוקנו עד עצם היום הזה, בהתאם להגדלת קרן החוב שאושרה ובוצעה.
המסגרת הדיונית
בימים 7.4.11, 20.7.11 ו- 6.9.11 התקיימו לפני שלושה דיונים בבקשות התלויות ועומדות, קרי, בקשת כונס הנכסים לפסיקת שכר טרחתו ובקשת החייב 1 לסגירת תיק ההוצאה לפועל. במהלך ישיבת 7.4.11 נחקר החייב 1 על תצהיריו מיום 30.11.10 ו-6.1.11. במהלך הישיבות מיום 20.7.11 ומיום 6.9.11 נחקר נציג מוסמך מטעם הזוכה, מר חיים זילבר (להלן:"
מר זילבר") על תצהיריו מיום 14.4.11 ומיום 7.7.11. הצדדים הגישו סיכומים בכתב ועתה הגיעה עת ההכרעה.
התפתחויות מאוחרות
ביום 18.12.11 התקיימה ישיבת גישור בפני המגשרת עו"ד מיכל שכנר (כתוארה אז) בניסיון לכונן מתווה פשרה כולל. ישיבת הגישור לא עלתה יפה והפרקליטים עמדו על מתן החלטה בבקשות לגופם של דברים. אולם בכך לא סגי.
ביום 12.1.12 הודיעני כונס הנכסים כי החייבים סילקו את חובם לזוכה, לא כולל שכר טרחת כונס הנכסים, לגביו נטושה מחלוקת בין הצדדים. בנוסף, דיווח כונס הנכסים כי הצדדים הסכימו כי סך של 78,996 ש"ח מתוך הסכום אותו דורש כונס הנכסים כשכר טרחתו,
ישולם לזוכה ויוחזק על ידו, עד למתן החלטה בבקשת כונס הנכסים לפסיקת שכר טרחתו.