מונחת לפניי בקשה לאישור הסדר בין כונסי הנכסים ליורשי המנוח ב' ז"ל (להלן: "היורשים"), לפיו כנגד קבלת סך של 1,523,200 ש"ח שיקבלו יורשי המנוח (לפני ניכוי מע"מ, ככל שיחול על העסקה), יוותרו היורשים על כל טענותיהם לגבי הנכס שנמכר, ויפעלו לביטול העיקול שהוטל על הנכס (להלן: "ההסדר").
העובדות:
1. בתיק דנן נמכר נכס החייב הידוע כגוש ***** חלקה ** תת חלקה **** ברחוב ******** 29 ב********, תמורת סך של 8 מליון ש"ח. לאחר הוצאות הכינוס נותר בלשכת ההוצאה לפועל סך של 5,757,129 ש"ח לחלוקה בין נושי החייב.
2. לאחר מכירת הנכס בהליך הכינוס, ואישורו, נכרת ההסדר האמור בין כונסי הנכסים ליורשים.
3. בין החייב ובין המנוח ב' ז"ל התברר סכסוך בהליך בוררות, ושם נפסק, בין היתר, בפסק ביניים, מיום 23.6.1989, (אשר העתק ממנו צורף לבקשה לאישור ההסדר כנספח ב') לעניין הנכס ברחוב ******** 29 ב******** הידוע כגוש ***** חלקה *** כי לגבי נכס זה "הייתה קיימת שותפות מלאה בין צ.ל. וש.ב. ז"ל".
4. פסק הביניים אושר בבית המשפט המחוזי בירושלים ביום 10.1.90 בתיק 219/88.
5. יצוין כי לא הוצג בפניי פסק הבוררות הסופי או אישורו בבית המשפט המחוזי, על אף שבפסק הביניים נאמר במפורש שאין בו כדי לסלק את כלל המחלוקות אשר היו נטושות בין 2 המשפחות.
6. ככל הנראה על סמך פסק הבוררות, ביום 3.4.1988 נרשמה הערת אזהרה על זכויות החייב בנכס בגין עיקול שהוטל ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים.
7. כונסי הנכסים הגישו בקשה לאישור ההסדר. בקשה זו הועברה לתגובת החייב ויתר נושיו (ראו החלטה בנומרטור 020882282ט מיום 14.10.2012).
8. מכאן החלטה זו.
טענות הצדדים:
1. לטענת כונסי הנכסים, המנוח ב' ז"ל היה בעל מחצית הזכויות בנכס, כפי שנפסק ע"י הבורר ואושר בבית המשפט המחוזי, והחייב רשם את מלוא הזכויות בנכס על שמו שלא כדין.
עוד טוענים כונסי הנכסים, כי משבל"ל התחייב למחוק את המשכנתא הרשומה לטובתו על הנכס תמורת סכום מסוים שקיבל, אין לו כל מעמד כנושה והוא מנוע מלהעלות טענותיו בעניין ההסדר.
2. לטענת בנק לאומי למשכנתאות (להלן: "בל"ל"), נושה של החייב, אין לאשר את ההסדר שכן לפי הדין שהיה קיים בזמן הטלת העיקול, מדובר בעיקול זמני בלבד, שככל הנראה לא אושר בפסק הדין הסופי ולכן אינו תקף. לחלופין נטען כי גם אם לעיקול קיים תוקף כיום, אין לו כל עדיפות על פני צווי עיקול אחרים שהוטלו על הנכס. בל"ל מפנה בתגובתו למועד רישום צו העיקול הזמני ביום 3.4.88, מועד הקודם לפסק בורר הביניים אשר ניתן ביום 23.6.89 ובוודאי, קודם למועד אישורו בבית המשפט המחוזי. עוד נטען כי כונסי הנכסים אינם מוסמכים להגיע להסדרים מעין אלו עם צדדי ג' וכל סמכותם הינה לממש את הנכס (ראו: סעיף 11 לתשובה בנומ' 2293). בל"ל מסביר בתגובתו כי אכן קיבל סכום מסוים מצד ג', אך אין בסכום זה בכדי לפרוע את מלוא החוב כלפיו; והגם שתיק המשכנתא כלפיו נסגר, הוא נותר נושה של החייב בתיקי הוצאה לפועל אחרים הנכללים באיחוד תיקיו של החייב. בל"ל מעלה בתגובתו טענות שונות לגבי התנהלות כונס הנכסים בתיק דנן.
3. החייב מתנגד אף הוא לאישור ההסדר, וטוען כי אין ליורשים מעמד של נושה מובטח ואישורו של ההסדר יהווה העדפת נושים אסורה. עוד טוען החייב כי אם תתקבל טענת היורשים כי הם בעלי הזכויות במחצית הנכס, הרי שמכירת הנכס בהליך כינוס הנכסים בתיק דנן נעשתה, לכאורה, שלא כדין ויש לבטלה. לחלופין וככל שלא יתבטל המכר, יש לעדכן את הדיווח לרשות המיסים בהתאם, וכך גם את תשלומי המיסים. החייב מציין כי פנה להליך פש"ר ולטענתו, אישור ההסדר יפגע בהליך זה ובאפשרותו להגיע להסדר עם הנושים. החייב מבקש לקבוע דיון בבקשה דנן.
4. יצוין כי היורשים הגישו בקשה למתן רשות להגיב לבקשה דנן ולתגובות לה, אך על אף שקיבלו אישור שכזה, לא הגישו תגובתם במועד והחלטה זו ניתנת ללא התייחסותם.
דיון והכרעה:
5. לאחר בחינת עמדות הצדדים המונחות בפניי, לא ראיתי צורך בקיום דיון במעמד הצדדים, והחלטתי זו ניתנת על סמך החומר המוצג לפניי והעולה מרישומי התיק, לאור המצב המשפטי הנוהג בכגון דא.
6. ראשית, משטרם ניתן צו כינוס בהליך פש"ר כנגד החייב, אין בעצם הגשת בקשה מטעמו בעניין זה, בכדי להוות שיקול בסוגיה המונחת לפניי, שכן ההליכים טרם עוכבו כדין. כמו כן, אין לקבל את טענת כונסי הנכסים לפיה אין לבל"ל מעמד בבקשה זו שכן כאמור בתגובתו של בל"ל, הינו נושה של החייב והתיקים בהם הוא זוכה, נכללים באיחוד תיקיו של החייב. בד בבד, אין מקום אף להיענות לטענות בל"ל, בנוגע להתנהלות כונסי הנכסים, וככל שבל"ל עומד על טענותיו אלו, יואיל להגיש בקשה מתאימה בהליך המתאים.