1. בפניי בקשה מטעם המבקש, לבטל החלטה קודמת שניתנה במעמד צד אחד (לבקשת המשיבה), להאריך המועד לביצוע צו ההריסה המנהלי שנחתם על ידי יו"ר הועדה המחוזית ביום 8.9.2011, לפי סעיף 238א(ב1)(1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 [להלן:
"החוק"], כנגד מבנה בשטח כ- 84 מ"ר בנוי פח, המצוי בנ.צ. 175746/584523 (רשת ישראל החדשה) דרומית לדרך 222 [להלן בהתאמה:
"צו ההריסה", וה-
"מבנה"].
2. ביום 3.10.2011 הוריתי, לבקשת המשיבה, להאריך את המועד לביצוע צו ההריסה, עד ליום 10.11.2011, וביום 24.10.11 הגיש המבקש בקשתו דנן, במסגרתה הוא תוקף את ההחלטה שניתנה כאמור במעמד צד אחד.
לטענת המבקש, קודם להארכת הצו היו למשיבה 11 ימים שבהם יכלה לבצע את הצו ועל כן לא היו נסיבות מיוחדות להאריך את המועד לביצוע הצו.
3. בדיון שהתקיים ביום 29.12.11 נחקר המצהיר מטעם המשיבה, מר חזי כהן, מרכז בכיר שטחים פתוחים ביחידה הארצית לפיקוח על הבניה במחוז דרום. במסגרת תצהירו, טען מר כהן כי ביום 19.9.2011, במהלך ישיבת פורום אכיפה במשטרת ישראל הודיעו לו כי מבצע ההריסות הקרוב ביותר יהיה רק ביום 3.10.2011 וכי גם מבצע זה עלול להידחות בהתאם להתפתחויות מדיניות ובטחוניות.
בפתח חקירתו, ובטרם נחקר נגדית, ביקש מר כהן לתקן תצהירו. לדבריו, אכן היתה מתוכננת ישיבת תיאום במשטרת ישראל ביום 19.9.2011 אולם באותו יום הודיעו לו טלפונית על ביטול הישיבה, כיוון שממילא לא יבוצעו הריסות קודם ליום 3.10.2011 (לאחר ראש השנה). בחקירתו הנגדית הוסיף כי ההודעה התקבלה ממזכירתו של קצין אג"מ מחוזי, וכי מי שאמר לו שלא יהיו מבצעי הריסות עד לאחר ראש השנה היה נציג המשטרה במתפ"א, רפ"ק יהודה מתוק.
מר כהן לא תיעד שיחה זו ואף לא זכר את הדברים מילה במילה, אולם הוא ידע לומר את רוח הדברים, והוא שלא יהיו מבצעי הריסה עד לאחר ראש השנה.
מר כהן השיב עוד, לדברי ב"כ המבקש, כי במהלך חודש אוקטובר היו מבצעי הריסות אולם העדיפות היתה לצווים ישנים יותר, שהצטברו מאז חודש הרמאדן (שחל באוגוסט). מר כהן הוסיף עוד שבמהלך חודש אוגוסט לא בוצעו צווי הריסה בשל חודש הרמאדן ואף בחודש ספטמבר לא בוצעו מבצעי הריסות, כיוון שהמשטרה היתה ערוכה בהכנות לבקשת הפלסטינים באו"ם למדינה, ועל כן בוטלו מבצעי הריסה שתוכננו לחודש ספטמבר.
4. המבקש נחקר אף הוא על תצהירו, וטען כי הדביקו לו את צו ההריסה ביום 12.10.2011, אם כי אישר שהלך לעורך דין רק מספר ימים לאחר מכן (תצהירו הוא מיום 17.10.11 וכאמור הבקשה הוגשה רק ביום 24.10.11).
בסיכומיו, טען ב"כ המבקש כי לא הוצג לבית המשפט טעם ראוי ונכון המצדיק הארכת הצו. לטענתו, לא הובאה כל ראיה שלפיה יש להסיק שהמשטרה נמנעה מליתן סיוע לביצוע ההריסה במועד, וכי ראוי היה שאם אכן קיימת הנחיה שלא לבצע הריסה במועדים מסויימים, היא תהיה כתובה. עוד נטען על ידי המבקש, כי אין בסיס בחוק לתנאי שבסיוע משטרתי לביצוע ההריסות.
5. המשיבה מתנגדת לבקשה ותומכת בהחלטה הקודמת להאריך המועד לביצוע הצו.
דיון
6. שמעתי טיעוני הצדדים ועדות מר כהן, וסבורני כי דין בקשת הבקש לביטול ההחלטה הקודמת - להידחות.
תצהיר מתכננת המחוז שבבסיס צו ההריסה נחתם ביום 1.9.2011 (יום חמישי בשבוע), וביום 6.9.2011 כבר נשלחה דרישה ליו"ר הועדה המקומית רמת נגב לביצוע צו ההריסה. ביום 8.9.11 התקבלה תשובת יו"ר הועדה המקומית כי אינו יכול לבצע את המשימה, ועל כן, עוד באותו יום, חתם יו"ר הועדה המחוזית על צו ההריסה בעצמו, כאשר בהתאם להוראות החוק, ניתן לבצע את הצו עד ליום 2.10.2011 [30 יום בתוספת יומיים של הזמן בו היה הנושא בוועדה המקומית].
הצורך בסיוע משטרתי לביצוע צווי הריסה במחוז דרום הוא בבחינת ידיעה שיפוטית וידיעה המצויה בנחלת הכלל. הדברים נאמרו לא פעם בבית המשפט זה, והיוו שיקול בקבלת ההחלטות, הן של המשיבה והן של כלל העוסקים במלאכה. הצורך בסיוע משטרתי אף הוכר כטעם לארכת המועד לביצוע צו הריסה. כך למשל, אישר בית המשפט המחוזי החלטה קודמת של בית משפט זה [עפ"א (ב"ש) 1055-05-11
סלאמה טוחי נ' מדינת ישראל - הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום
], בקבעו כי -
"קושי בקבלת סיוע משטרתי, מקום שהדבר נדרש, הוכר על ידי הפסיקה כטעם להאריך את מועד הצווים. ראה לעניין זה רע"פ 9430/08
עתיק נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים [פורסם בנבו]. עובדות מקרה זה כמעט זהות לענייננו, באשר גם שם מדובר בצו הריסה אשר בקשה לביטולו נדחתה, וערעור שהוגש עליה נמחק. גם שם הבקשה להאריך את תוקף הצו הוגשה כשבועיים לאחר סיום תקופת הצו, והמניעה לבצע את הצו היתה סדר העדיפויות של המשטרה. לבסוף, שם כמו במקרה שלנו, סיוע המשטרה היה חיוני, כפי שקבע בית משפט קמא."
7. אין לי כל סיבה שלא לקבל דברי עד המשיבה, מר כהן, שהעיד כי כל מבצעי ההריסות נקבעים על ידי משטרת ישראל נוכח הצורך ודרישת הסיוע. יתכן, כי ראוי היה שמועדי מבצעי ההריסה וכן ביטולם, יהיו מתועדים, אולם בית משפט זה אינו יושב כמבקר המשטרה.
לעניינינו, הנקודה החשובה היא שאותו בעל תפקיד בכיר בועדה המחוזית, מר כהן, אשר עומד בקשר עם משטרת ישראל לשם תיאום מועדי ביצוע ההריסות, העיד כי קיבל הודעה מגורם מוסמך במשטרה על כך שלא יהיו מבצעי הריסות עד לאחר ראש השנה. כיוון שכך, ונוכח שהמועד הראשון לאחר ראש השנה היה ביום בו כבר נועד צו ההריסה לפקוע, לא היתה מניעה להגיש את הבקשה המקורית להארכת תוקפו של צו ההריסה, ורשאית היתה המשיבה לעשות כן.
8. לא נעלמה מעיני החלטת בית המשפט בעפ"א (ב"ש) 26649-06-11
סאלם מוסא אלסייד נ' ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום
(פורסם במאגרים), שם קיבל בית המשפט המחוזי ערעור על החלטה אחרת של בית משפט זה. ואולם, בנסיבות אותו מקרה, היתה זו בקשה שלישית להארכת מועד ביצוע הצו, כאשר בית המשפט המחוזי הדגיש כי הנסיבות של אותו מקרה היו חריגות.
במקרה שלפנינו, מבט אל לוח השנה מלמד כי המשיבה פעלה במהירות וביעילות, וכי העדר הסיוע המשטרתי הוא שמנע ביצוע הצו. בנסיבות בהן מדובר בארכה ראשונה, סבורני כי אין לדקדק יתר על המידה עם משיבה. ככל שתתבקשנה ארכות נוספות, יהיה זה נכון לבחון לעומק גם שיקולי המשטרה. בשלב זה, הדבר מוקדם מידי.