הוגשה בפני תביעה, בעניין ערבותו של הנתבע מס' 4 ליתרת חובה של הנתבעת מס' 1, בחשבון שהתנהל אצל התובע.
יתרת החוב בגינה הוגשה התביעה, הינה כ- 117,000 ש"ח.
בתצהיר שהוגש, בתמיכה לבקשת הרשות להגן, טוען הנתבע מס' 4 לפקיעת ערבותו לנתבעת מס' 1, לאחר שחלקו במניותיה הועבר ביום 16.03.10 לנתבע מס' 2 וזאת בהסתמך על נספח ב' לתצהיר.
לדבריו של הנתבע מס' 4, כיסה זה את יתרת החובה שהיתה בחשבונה של הנתבעת מס' 1 אצל התובע, באמצעות התמורה ששולמה לו בעד העברת מניותיו לנתבע מס' 2 ותמורה זו אכן הופקדה לחשבון הנתבעת 1, לפי האמור בנספח ג'.
לאחר העברה זו, שהודעה מפורשות לבנק התובע, בוטלה, להשקפתו ערבותו. הבנק עצמו, כך הוא גורס, נהג כלפיו בחוסר תום לב, בכך שלא הודיע לו על הגדלת המסגרת לנתבעת 1 ולא נמסר לו על יצירת החובות בה.
מבחינה עובדתית אפוא, טוען הנתבע מס' 4 כי בוצעה העברת מניות בידיעת הבנק ועניין זה איננו מוכחש.
הטענה ולפיה בעקבות זאת בוטלה ערבותו האישית, היא טענה פרשנית, חסרת כל בסיס עובדתי ולכן, חלק זה של הגנתו ראוי לדחיה.
חלקה הנוסף של ההגנה, מתמקד בייחוסה של הפרה מצד הבנק התובע, ביחס לחובתו ליידע את הנתבע מס' 4, בדבר היווצרות חובות לנתבעת מס' 1 והיא מבוססת על התפיסה, בדבר תקפות הערבות. בבסיס טענה זו, עומדת טענה עובדתית ולפיה, הורע מצבו של הנתבע 4 בעקבות פעילותה של הנתבעת 1 שכן, בעת שהעביר את מניותיו, כיסה את יתרת החובה של הנתבעת 1, באמצעות התמורה ששולמה לו בגין העברת המניות. בהקשר זה, התעורר ויכוח בין הצדדים, באשר למועד בדיקת מצבה של הנתבעת 1 כלפי הבנק התובע, בעוד שהנתבע מס' 4 טוען כי המועד הוא מחצית מרץ, בו העביר את מניותיו לנתבע מס' 2, טוען הבנק התובע כי המועד הרלוונטי הוא מחצית חודש יוני, שאז אושרה העברת המניות בפרוטוקול החברה.
מכל מקום, לפי גרסת הנתבע 4 עצמו, לא נמסרה לבנק ההודעה על אישור הסכם מכירת המניות לפני חודש יוני 2010, לפי נספח ו' לתצהירו, הגם שערבותו של הנתבע מס' 2 ניתנה, לגרסתו קודם לכן. נספח ב' שצורף לתצהירו, ביחס אליו נטען כי מדובר בהסכם להעברת המניות, אינו אלא הסכם למתן זיכיון וזה נעשה ביוני 2010.
בהקשר זה, מפנה הנתבע מס' 4 לחוק החוזים, לחוק הבנקאות (שירות ללקוח, תשמ"א - 1981) וכן, לחוק הערבות. השאלה אם הופרה חובת הבנק כלפי הנתבע 4 באי מסירת מידע, ביחס למצבה של הנתבעת מס' 1, בנסיבות הקונקרטיות של סכסוך זה, באופן הפוטר אותו מכל אחריות - היא שאלה משפטית, אותה רשאי הנתבע 4 להעלות לדיון ולהכרעה.
יש אפוא ליתן רשות להגן, באופן חלקי, ביחס לטענה זו.
תצהירו של הנתבע 4 ישמש ככתב הגנה, בחלקו הרלוונטי.
ניתן צו לגילוי ועיון הדדי במסמכים וכן, להעברת שאלונים, שביצועו יושלם עד ליום
30.10.11.
ישלימו הצדדים שלב זה - יינתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית, בצירוף נספחים מדוגלים בחוצצים קשיחים. ב"כ התובע יודיע על השלמת הליך הגילוי והעיון, עד ליום
05.11.11.
תזכורת פנימית ביום 15.11.11.
עותק ההחלטה יישלח לב"כ הצדדים, בדואר רשום.
<#9#>
ניתנה והודעה היום ז' אלול תשע"א, 06/09/2011 בהעדר הצדדים.