מבוא
1. בפני בקשת הנתבע לביטול פסק הדין שניתן בתיק זה לאחר שלא התייצב לישיבה המקדמית שנקבעה, אף שזומן לדיון כדין.
ההליכים בתיק
2. ראשיתו של ההליך שבפני בבקשת התנגדות לביצוע שטר שהוגשה ביום 4.11.2010. בבקשה טען הנתבע לכישלון תמורה מלא ולמעשי מרמה מצד התובעים בעצם הגשת שיק לביטחון בעסקה שכלל לא בוצעה.
3. ביום 23.12.10 התקיים דיון בבקשה בפני כב' הרשם, מ' בורשטיין. בדיון האמור נכח הנתבע ביחד עם בא כוחו, עו"ד א' שניידשר, שאף הגיש בשמו בקשה עובר לדיון, להסרת מגבלות שונות.
4. לאחר תום הדיון ניתנה החלטתו של כב' הרשם, בגדרה ניתנה לנתבע רשות להתגונן, חרף העובדה שההתנגדות הוגשה באיחור רב.
5. כב' הרשם קבע בהחלטתו כי ככל שיופקד בקופת בית המשפט סכום של 3,500 ש"ח, יבוטל עיכוב יציאתו של הנתבע מהארץ, וכן יבוטלו המגבלות שהוטלו על רישיון הנהיגה שלו. עוד קבע כב' הרשם שהדיון בתביעה יתקיים בסדר דין מהיר.
6. גם לאחר החלטת הרשם, ביום 26.12.10, הגיש הנתבע, באמצעות בא כוחו, בקשה נוספת לביטול עיכוב היציאה מהארץ וביטול ההגבלות על רישיון הנהיגה, וביום 27.12.10 בוטלו ההגבלות.
7. ביום 8.5.11 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים, בהתאם להוראות התקנות. באותו יום הוגשה בקשתו של הנתבע להסרת המגבלות פעם נוספת. כב' הרשם הפנה להחלטתו מיום 27.12.10, והורה על העברת התיק לקביעה בפני שופט.
8. לאחר שביום 11.5.11 נשלח לצדדים זימון לישיבה המקדמית, הודיע בא כוחו של הנתבע, ביום 22.5.11, כי הנתבע ניתק עמו כל קשר, וכי לא עלה בידו לאתרו. בשל כך ביקש בא כוחו של הנתבע להשתחרר מייצוגו, ולהורות לבצע המצאה לנתבע במישרין.
9. ביום 2.6.11 הוגשה תגובת התובעים, לפיה בעקבות הודעה דומה שהוגשה בתיק אחר המתנהל בין הצדדים, חששו שבא כוחו של הנתבע אינו מייצג אותו עוד גם בתיק זה, ועל כן דאגו לבצע המצאה ישירה לנתבע, נוסף להמצאה לבא כוחו, הן של תצהיריהם שהוגשו לבית המשפט, והן של הזימון לדיון. להודעה צורפו אישורים מסירה וכן תצהירו של השליח אשר ביצע את ההמצאה. לפיכך, כך טענו, אין חשש שהנתבע אינו יודע אודות המועד שנקבע לדיון, וככל שהנתבע לא יתייצב לדיון, או לא יגיש תצהיריו, יהיה עליו לשאת בתוצאות מעשהו.
10.נוכח האמור בהודעה שוחרר בא כוחו של הנתבע מהייצוג. נקבע שהמזכירות תעביר העתק מההודעה במישרין גם לנתבע.
11.ביום 29.6.11 התקיימה הישיבה המקדמית. לאחר שעה של המתנה לנתבע, ביקש בא כוחם של התובעים פסק דין בהעדר התייצבות, והפנה להמצאה האישית של הזימון לדיון שביצע לנתבע. לבקשתו, ניתן בתום הדיון פסק דין הקובע ש
"כיוון שהנתבע לא התייצב לדיון, למרות שזומן כדין, אף לא הגיש תצהירים מטעמו, אני דוחה את בקשתו ומבטלת את עיכוב הליכי ההוצאה לפועל."
הבקשה לביטול פסק הדין
12.לאחר שחלפה כשנה ממועד מתן פסק הדין, ביום 8.5.12, הגיש הנתבע באמצעות עו"ד א' שניידשר, בקשה דחופה לביטול פסק הדין ולעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, או ביטולם. בבקשה נימק הנתבע את הימנעותו מלהתייצב לדיון בכך שבמהלך ניהול התיק התקיימו בין הצדדים פגישות בניסיון ליישב את הסכסוך, ובמהלכן הוסכם בין כל הצדדים כי הנתבע אינו צד לסכסוך הכספי, שכן הוא רק תיווך בעסקה. נטען
שמספר ימים לפני הישיבה המקדמית הודיעו לו הצדדים לסכסוך כי הגיעו לפשרה, ועל כן התייתר הדיון בבית המשפט. בשל הודעה זו לא התייצב הנתבע לטענתו לדיון, וזאת על אף שיש לו טענות טובות בנוגע לתובענה. עוד טען הנתבע כי דבר קיום הדיון ומתן פסק הדין לא הובא לידיעתו. אך ימים ספורים לפני הגשת בקשתו נודע לו כי החלו נגדו הליכי הוצאה לפועל ועל כן הגיש את בקשתו.
13.ביום 10.5.12, לאחר שהבקשה הועברה לתגובה מבלי שעוכבו הליכי ההוצאה לפועל, הגיש הנתבע באופן אישי, ולא באמצעות עורך דינו, בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן החלטה בבקשה לביטולו. פורט שבמסגרת הליכי ביצוע פסק הדין ניתן צו המורה על תפיסת רכבו של הנתבע. לטענתו, משמש אותו הרכב האמור לצרכיו ולצרכי בני משפחתו, ותפיסת הרכב תגרום לעוול שאינו ניתן לתיקון.
14.ביום 10.5.12 ניתנה החלטה של בית המשפט המורה על עיכוב ביצוע פסק הדין בכפוף להפקדת ערובה בסכום של 10,000 ש"ח.
15.ביום 15.5.12 הוגשה תגובת התובע לבקשה ובה נטען כי יש לדחות את הבקשה, המהווה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט. נטען שהנתבע אינו מתייחס בבקשתו לסיכויי הגנתו לגופו של עניין, ואף לא צירף ראשית ראייה אשר תתמוך בטענותיו. התובע הוסיף וציין שעד היום טרם הצליח לגבות את מלוא חובו, ונזקו הולך וגדל. התובע הטעים את החשיבות שבסופיות הדיון ואינטרס הסתמכות התובע על פסק הדין.
16.לתשובתו צירף התובע העתקים של אישורי מסירה של תצהיריו ושל המועד שנקבע לישיבה המקדמית, אשר נמסרו כאמור במישרין לנתבע. כן צירף את העתק תצהירו של מבצע ההמצאה, המעיד על כך שהמסירה הייתה לנתבע במישרין.