ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
24332-02-12
05/07/2012
|
בפני השופט:
צילה צפת
|
| - נגד - |
התובע:
המוסד לביטוח לאומי
|
הנתבע:
1. ארגון נכי הפוליו בישראל
2. יהודה דורון
3. יהונתן דוידוביץ
|
| החלטה |
- בקשת המוסד לביטוח לאומי (המל"ל - המבקשת) לסילוק הבקשה לאישור תובענה ייצוגית על הסף, מהטעם כי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006, אינו מאפשר הצגת תביעת המשיבים כתביעה יצוגית, וכן מהטעם כי הסמכות העניינית לדון התובענה שעניינה קיפוח זכותו של אדם בקשר לתשלום גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי, נתונה לבית הדין לעבודה. המבקשת פרטה טעמים נוספים, אלא שמקומם במסגרת דיון לגופו של עניין בבקשה לאישור תובענה ייצוגית ואין להידרש להם בשלב מקדמי זה.
- התובענה הייצוגית בה עסקינן הוגשה בשם מוגבלי ניידות בכל הארץ על ידי משיבה 1 כארגון ומשיבים 2-3 כמוגבלי ניידות בעצמם. עניינה של התובענה בטענת המשיבים, על קיפוח ציבור מוגבלי הניידות בתשלומי קצבת ניידות המשולמת להם על ידי המוסד לביטוח הלאומי ("המל"ל") על פי הסכם ניידות. לטענת המשיבים, המל"ל, אינו מיישם נכונה את הסכם הניידות באשר למרכיב הדלק בקצבה ואינו משלם להם את מלא הסכום שהם זכאים לו. לטענת התובעים הם פנו לגורמים מוסמכים ולאחר שלא נענו "הגיע הזמן לפנות לאמצעים משפטיים דרסטיים ועקרוניים יותר, לדרוש מן הנתבע את המגיע, וכן לפצות או לשפות את הנפגעים בשל התנהלותו, גם מפני שפניות נציגיהם לא הועילו" (סע' 15 ה' לתובענה). התובעים לא הגדירו מה סכום התביעה הספציפי המתייחס אל כל אחד מהם כפרט, אלא עתרו בשם כל קבוצת מוגבלי הניידות, שלטענתם הם מייצגיה, לחייב את המל"ל לשלם לכל חברי הקבוצה פיצוי בגין נזק ממוני בסך של 437,407,265 ש"ח; פיצוי בגין נזק שאינו ממוני בסך של 284,671,000 ש"ח. כן עתרו לצו מניעה וצו עשה למניעת תשלום קצבאות בניגוד להסכם הניידות.
- המל"ל מבקש לסלק את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית על הסף מהטעם כי זו אינה עומדת בתנאי סע' 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, המגביל הגשת תובענות אלו לרשימה סגורה של נושאים ונתבעים שכנגדם ניתן להגיש תובענה ייצוגית כמפורט בתוספת השנייה לחוק. כן נטען כי הסמכות לדון בתובענה כגון דא נתונה לביה"ד לעבודה בהתאם לסע' 391 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה -1995.
לטענת המשיבים מאידך, ניתן להגיש תובענה ייצוגית כמפורט בתובענה מכח סע' 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות הקובע "בקשה לאישור נגד רשות בתביעה שעילתה החלטה של הרשות ושהסעד המבוקש בה הוא פיצויים או השבה...תוגש לבית משפט לעניינים מנהליים..".
דין הבקשה להתקבל מטעמי המל"ל.
- סע' 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית".
המשיבים אינם טוענים כי תביעתם נכנסת לגדר המפורט בתוספת השנייה, אלא נסמכים הם על הסיפא לסעיף הנ"ל, המאפשר הגשת תובענה ייצוגית "בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית". לשיטת המשיבים, הוראת סע' 5(ב)(2) לחוק עונה על דרישות סיפא של סע' 3(א) הנ"ל בקבעו:
"בקשה לאישור נגד רשות בתביעה שעילתה החלטה של הרשות ושהסעד המבוקש בה הוא פיצויים או השבה, לרבות השבת סכומים שגבתה הרשות כמס, אגרה או תשלום חובה אחר, תוגש לבית משפט לענינים מינהליים; בסעיף קטן זה, "החלטה של רשות" - כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים."
אין לקבל טענה זו. בעוד שעמידה בתנאי סע' 3(א) פותחת את הדלת להגשת תובענות ייצוגיות ככזו למספר עניינים ונתבעים מצומצם כאמור בתוספת השנייה, עניינו של סע' 5(ב) לחוק הוא קביעת סמכות עניינית ומקומית של הערכאה אשר תדון בתובענה היה ותעמוד בתנאי סע' 3(א) לחוק. משמע - סע' 5(ב)(2) אינו מהווה "
ענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית" כאמור בסיפא של סע' 3(א) לעיל. הוא הדין בסע' 5 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס -2000, הקובע (בתוספת השלישית) את סמכותו העניינית של בית משפט לעניינים מנהליים לדון בתובענות ייצוגיות כאמור בסע' 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.
- לטענת המשיבים, הגבלת הנושאים והנתבעים כאמור בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תרוקן מתוכן את הוראת סע' 5(ב)(2) לחוק הנ"ל הואיל ולעולם לא ניתן יהא לתבוע פיצוי נגד רשות שכן התוספת השנייה מגבילה את העניינים והעילות בגינם ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד רשות לפריט 11 בתוספת השנייה בלבד:
"תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר". טענה זו שגויה - התוספת השנייה אינה מגבילה תביעה ייצוגית נגד רשות אך ורק לתביעת השבה כאמור בפריט 11, אלא מאפשרת זאת כתביעה ייצוגית, בנוסף לתביעות ייצוגיות אחרות נגד רשות, ובלבד שנכנסות הן לגדרי אחד מהפריטים המנויים בתוספת השנייה. כך למשל, נדחתה בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תביעה ייצוגית לפיצוים נגד רשות (עיריית נשר), הנכנסת לגדרי פריט 1 בתוספת השנייה, בהיות הרשות - עיריית נשר - "עוסק" כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן ולאחר שלא עמדה בהתחייבותה לספק שרות טלפוני חינם (
תמ (חי') 1230-02-12 כהן נ. עיריית נשר); באותו אופן ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד רשות לפיצוי או השבה כאמור בסע' 5(ב)(2) לחוק ככול שהיא עולה בקנה אחד עם כל אחד מהפריטים המנויים בתוספת השנייה.
- בענייננו, אין חולק כי התובענה שהוגשה כייצוגית ולא אישית, אינה עולה בקנה אחד עם אף אחד מהפריטים המנויים תוספת השנייה ודינה על כן סילוק על הסף. אין בסילוק על הסף של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית כדי להותיר את המשיבים בפני שוקת שבורה כנטען על ידם, שכן לבית הדין לעבודה סמכות שיפוט ייחודית בכל תביעה שעניינה קיפוח זכותו של אדם לגמלה לפי חוק הביטוח הלאומי. רשאים לפיכך המשיבים להגיש תביעתם האישית (ולא הייצוגית) לבית הדין לעבודה. על פי הודעתה של ב"כ המל"ל כל פסיקה שניתנת ע"י ביה"ד לעבודה בתביעה של הפרט מיושמת על ידם לגבי כל ציבור הנוגעים בדבר, וראו לעניין זה גם
עבל 204/97 (ארצי) ישראל אבירם נ. המוסד לביטוח לאומי והאזכור שם מרע"א 3126/00 לעניין השיקולים אשר לשימוש בתובענות ייצוגיות כנגד רשויות המדינה
"ככלל נוהגת המדינה להחיל את פסיקתו של בית המשפט בשאלות עקרוניות שהן בגדר מקרה מבחן (
TEST CASE
) בעניינו של היחיד, גם על קבוצה שהוא משתייך אליה ועל עניינים אחרים מאותו סוג אם אכן זהים הם"
- התוצאה לפיכך כי התובענה הייצוגית כמו גם הבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית מסולקות על הסף.
המשיבים יישאו בהוצאות ושכ"ט ב"כ המבקשת בסך של 7500 ש"ח.
ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ב, 05 יולי 2012, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת