לפני בקשה להתיר את צירופם של שישה תובעים נוספים כתובעים ייצוגיים בתובענה שבכותרת (וכפועל יוצא - להתיר את צירופם כמבקשים נוספים בבקשה לאישור התובענה כייצוגית).
המשיבים מתנגדים לבקשה ולחילופין מבקשים, כי אם יותר צירופם של התובעים הנוספים, אזי תינתן להם האפשרות לתקן את תגובתם לבקשת האישור וכי המבקשים יישאו בהוצאות התגובה המתוקנת. בנוסף, מבקשים המשיבים כי תינתן להם ארכה להגשת בקשה למחיקת סעיפים מן התשובה לתגובה לבקשת האישור של המבקשים, וזאת עד לא יאוחר מ- 30 ימים לאחר מתן ההחלטה בבקשה לצירוף תובעים. המשיבים טוענים, כי ככל שתתקבל הבקשה לצירוף תובעים נוספים אזי, ממילא, יידרש תיקון בכלל כתבי הטענות המונחים לפני בית המשפט, באופן שעשוי לייתר את הצורך בהגשת בקשה למחיקת סעיפים. המבקשים מתנגדים לכך.
1.
רקע הדברים
עניינן של התובענה ובקשת האישור שבכותרת בחברת מט"ח 24 בע"מ (להלן: "
החברה"), אשר הינה חברה פרטית המציעה ללקוחותיה זירת מסחר במכשירים פיננסים הקשורים במט"ח ובסחורות אחרות. על פי הנטען, במסגרת זו, לקוחות החברה סוחרים בשערי מט"ח, אלא שללא ידיעתם, מתבצע מסחר זה ברמות מינוף גבוהות, באופן המוביל, בוודאות כמעט מוחלטת, להפסד. לטענת המבקשים, החברה מרוויחה את הסכומים אשר לקוחותיה מפסידים ולכן בפעילותה קיים ניגוד עניינים אסור. נטען, כי במטרה להעצים את הפסדי לקוחותיה - ובכך להעצים את רווחיה - נותנת החברה ללקוחותיה יעוץ השקעות שיוביל אותם בוודאות להפסד וזאת למרות שלא קיבלה אישור לכך מאת הרשות לניירות ערך. נטען עוד, כי החברה העניקה למנהלי תיקים תמריצים כספיים על מנת לעודדם לגרום ללקוחותיה הפסדים כספיים ובמקביל הציגה בפני לקוחותיה מצג שקרי של ניטרליות שלפיו תפקידה מתמצה בתיווך בין לקוחות המבצעים עסקאות נגדיות, כי רווחיה נובעים רק מהפער שבין שער הקניה לשער המכירה, כי החברה מעוניינת בהצלחת לקוחותיה וכי תסייע להם להרוויח.
בנוסף לחברה, נתבעו יחידים ותאגידים, אשר על פי הנטען שיתפו פעולה עם החברה בהונאת לקוחותיה וגרפו לכיסם את הפסדי הלקוחות ובכללם: הנתבע 2, אוסי סטפנו, שהינו מבעלי החברה (אשר כלל לא התייצב להליך); הנתבע 3, ישראל פרל, שהינו בעל שליטה בחברה; הנתבע 4, רפי כהן, אשר הינו מנכ"ל החברה והנתבע 11, אסף חסון, אשר על פי הנטען הינו עובד החברה.
בדיון המקדמי בבקשת האישור מיום 17.11.11 עמדתי על הקושי בהוכחת עילת התביעה בכלל וכנגד הנתבעים למעט החברה, בפרט. זאת, בין היתר, לאור מדיניות הגילוי הרחבה שבה נקטה החברה. עוד ציינתי, כי קיים ספק בדבר התאמתם של התובעים לשמש כתובעים ייצוגיים. על כן, המלצתי לתובעים להסתלק מהתובענה, בשלב זה ללא הוצאות.
בקשות להסתלקות מבקשת האישור ומהתובענה כנגד מרבית הנתבעים אכן הוגשו על ידי המבקשים ובהחלטות מיום 16.12.11 ומיום 23.4.12 אישרתי את הבקשות, כך שהתביעה, כיום, מכוונת כנגד החברה וכנגד הנתבעים 2, 3, 4 ו-11 בלבד. יצוין, כי במסגרת החלטתי מיום 23.4.12, נדחו בקשות לסילוק על הסף שהגישו הנתבע 3 והנתבעים 4 ו-11.
בבקשה שלפני מתבקש, כאמור, צירופם של שישה תובעים ייצוגיים, הם ה"ה הלל שיינפלד, איתן דביר, יצחק אדרי, ניר עמיחי, אנריקו מסיאס ומאיר קריו (להלן, ביחד: "
התובעים הנוספים"). על פי הנטען בבקשה, התובעים הנוספים הינם לקוחות נפגעים נוספים של החברה, אשר פנו לב"כ המבקשים לאחר שנודע להם על הגשת התובענה, כך שלא הייתה כל אפשרות לצרפם כתובעים ייצוגיים מלכתחילה.
המשיבים 1, 4 ו-11 הגישו תגובה לבקשה ובה פרטו את טעמיהם לדחיית הבקשה. והמשיב 3 הודיע כי הוא מצטרף לתגובת המשיבים 1,4 ו-11.
2.
טענות הצדדים
המבקשים טוענים, כי צירופם של התובעים הנוספים נחוץ לצורך בירור יעיל של השאלות המתעוררות בבקשת האישור וכי יהא בו כדי להמחיש את ההיקף הנרחב של המעשים והמחדלים המיוחסים לחברה ויתר הנתבעים. כך, באשר לה"ה שיינפלד ודביר נטען, כי צירופם כתובעים נוספים ימחיש את הפגיעה באותה קבוצה רחבה של לקוחות החברה שמסרו את כספם למנהלי תיקים. זאת ועוד. צירופם אף ימחיש את היקף הזמן שבו התרחשה המרמה. באשר לה"ה אדרי, עמיחי, מסיאס וקריו נטען, כי צירופם יסייע בבירור הסוגיה של ייעוץ השקעות ובין היתר לבירור השאלה, האם ייעוץ ההשקעות שסיפקה החברה ללקוחותיה הוביל להפסדי הלקוחות. נטען עוד, כי צירוף התובעים הנוספים נחוץ גם על מנת להמחיש את העקביות של המצגים השקריים אותם נציגי החברה השמיעו בפני הלקוחות.
המבקשים טוענים עוד, כי צירופם של התובעים הנוספים יאפשר חלוקה רחבה יותר של הסיכון בהוצאות משפט בין התובעים הייצוגיים, ככל שהוצאות כאלה ייפסקו נגדם בהמשך. לטענת המבקשים, קיים חוסר איזון משמעותי בין המשאבים העומדים לרשות הצדדים להליך זה, שכן החברה ואנשיה גרפו לאורך השנים סכומי עתק לכיסם ולעומתם המבקשים הינם יחידים חסרי אמצעים. לשיטתם, צירוף תובעים נוספים ירכך - ולו במעט - את חוסר האיזון האמור.
המשיבים טוענים, כי בקשת הצירוף אינה אלא ניסיון סרק של המבקשים לתקן, בדיעבד, מחדלים אשר נפלו בתביעתם ובבקשת האישור, בין היתר לאחר שבית המשפט כבר גילה את דעתו, בדבר הקשיים הרבים בתובענה ובבקשת האישור. זאת ועוד. על פני הדברים, מעידה בקשת הצירוף על קלישות התובענה ובקשת האישור ועל מחדלי המבקשים בהגשתן. לטענת המשיבים, ניסיון המבקשים לערוך מקצה שיפורים בתובענה ובבקשת האישור, הפעם על דרך של ניסיון לצרף תובעים נוספים, הינו פסול ואסור, ואין לו מקום בתובענות כלל ולבטח לא בתובענה ייצוגית, שאז יש להקפיד יתרה עם התובע הייצוגי.
המשיבים טוענים עוד, כי אפילו ניתן היה לצרף את התובעים הנוספים להליך דנן, מבחינת סדרי הדין הנוהגים ביחס לתובענות ייצוגיות, הרי שצירופם לא ירפא את הפגמים והמחדלים שנפלו בתובענה ובבקשת האישור ולא יסייע בהכרעה בבקשת האישור, אלא רק יסבך את הדיון שלא לצורך ויעכב, ישהה ויסרבל את בירור בקשת האישור.
המשיבים מוסיפים וטוענים, כי צירוף התובעים הנוספים לא נחוץ ולא יסייע כלל בבירור השאלות השנויות במחלוקת, כי אין צורך בצירוף התובעים הנוספים לצורך המחשת היקף המעשים והמחדלים המיוחסים לחברה, כי כלל לא ברור האם התובעים הנוספים או מי מהם מתאים לשמש כתובע ייצוגי וכי אין לייחס כל משקל לנימוק של הצורך בחלוקה רחבה של סיכון המבקשים בהוצאות משפט.
3.
תיקון כתב תביעה בתובענה ייצוגית על דרך של הוספת תובעים ייצוגיים
תיקון כתב תביעה בתובענה ייצוגית על דרך הוספת תובעים ייצוגיים בשלב שבו טרם התקבלה בקשת האישור הינו אפשרי מכוח תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע - 2010, המחילה על תובענה ייצוגית את תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "
התקנות") ובפרט תקנה 24 לתקנות, הקובעת כדלקמן:
""
בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין..
לצוות על..
הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע, או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".