ת"צ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
2267-12-10,4107-12-10,3562-12-10,2971-12-10,2593-1
23/05/2013
|
בפני השופט:
אסתר שטמר
|
| - נגד - |
התובע:
1. עו"ד אריה יהודה אזואלוס
2. משה אלמוג
עו"ד טל לביא
|
הנתבע:
סלקום ישראל בע"מ
עו"ד רות לובן
|
| החלטה |
בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים
1. ביום 1.12.2010 אירעה תקלה ברשת של המשיבה (
"סלקום") למשך שעות ארוכות. המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפיצוי הלקוחות על נזקים שנגרמו להם, שנאמדו על ידם ב- 60,768,000 ש"ח.
לפניי בקשת המבקשים לגילוי מסמכים ספציפי, שכוללת 24 פרטים. חלקם נוגע לתקלה עצמה וחלקם לאופן חישוב הטבה שסלקום החליטה לתת למנוייה: מבוקשים נתונים אודות מספר הלקוחות של החברה; מספרם של אלו שנפגעו; פילוח גאוגרפי שלהם; אמצעי הגיבוי שהחזיקה החברה; איזה מהם עבד בפועל; איזה מהם לא עבד בשעת התקלה; פריסה גאוגרפית של אמצעי הגיבוי; התשלומים שגבתה החברה מלקחותיה בחודש הארוע; התשלומים שנגבו מן הלקוחות שנפגעו; תשלומים שנגבו עבור שירות בפועל; פירוט שיחות שכשלו בזמן התקלה; היקף זמן אויר של השיחות שכשלו; שיחות כושלות שחויבו בפועל; נוסחת הפיצוי ללקוחות'; דו"ח משרד התקשורת ללא מחיקות; פרוטוקולים מישיבות הנהלת החברה, הדירקטוריון, ועדת המשנה של הדירקטוריון; פילוח סכום ההטבה ללקוחות שנפגעו אל מול הלקוחות שלא נפגעו; אופן חישוב ההטבה; דו"חות כספיים של החברה לחודש התקלה; פרוטוקולים מישיבות הנהלת החברה לפני בצוע השדרוג ופרוטוקולים או הנחיות שניתנו על ידי הנהלת החברה לדרג המבצע לפני בצוע השדרוג, בכל הנוגע למניעת תקלות.
רקע
2. בקשת האישור הוגשה למחרת ארוע התקלה. מטבע הדברים אין בה אלא השערות ומחשבות מדוע אירעה התקלה וכיצד ניתן היה למנוע אותה. הבקשה כוללת טענות בדבר התעשרות שלא כדין, בכך שסלקום המשיכה לגבות מלקוחותיה מחיר מלא למרות שלא נתנה להם את השירות בזמן התקלה.
לא צורפה חוות דעת מקצועית לבקשת האישור.
עילות התביעה הן גביה שלא כדין; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת הסכם והטעייה; רשלנות; הפרת חובה חקוקה; תנאי מגביל ומקפח בחוזה אחיד; הרשיון מהווה הסכם לטובת צד ג'; והפרת חוק הגנת הצרכן.
3. בהודעה שהגישו המבקשים ביום 30.4.2012, כעבור יותר משנה יום הגשת בקשת האישור, הם הסבירו את עילות התביעה, וגם עתרו להגדיל את סכום התביעה מ- 60,768,000 ש"ח ל- 1,181,000,000 ש"ח. לכתחילה חושב הנזק לפי ח"י שקלים לכל מנוי, ובהודעה נתבקש פיצוי נוסף של 700 ש"ח לכל לקוח במסלול העסקי ו-350 ש"ח לכל לקוח במסלול הפרטי, בטענה שסכומים אלו משקפים בממוצע את הערכת הנזק הממשי המינימאלי לכל קבוצה.
4. רק לאחר מיצוי האפשרות להגיע לכלל הסדר הוגשה תשובת סלקום, שעיקרה: התקלה היתה בת 11 שעות, ולא היתה כללית, אלא חלה על 65% מן המנויים. 70% מן השיחות התקיימו באופן תקין. בין השאר הבהירה סלקום כי הודיעה כבר למחרת התקלה כי תעניק לכל המנויים זיכוי בגין השמוש בשרותים סלולאריים במהלך השבוע שקדם לתקלה, בסכום כולל של 66 מליון ש"ח. בין השאר צירפה סלקום דו"ח של ועדת בדיקה שמינה משרד התקשורת לבדיקת הארוע ("
ועדת שקד"), שלא מצאה את הסיבה לתקלה, אך קבעה כי סלקום פעלה בסבירות ולא ניסתה לחסוך בעלויות.
דיון
5. דין הבקשה דחייה, כיוון שאינה עומדת בכללים לגילוי מסמכים לפי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, תקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 והפסיקה המנחה.
גילוי מסמכים בתובענה ייצוגית מוסדר בתקנה 4(ב) בתקנות תובענות ייצוגיות, הדורשת את שדרשה הפסיקה שקדמה להתקנתה:
"4.
(ב) לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
(1) המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית;
(2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק".
כלומר, שהזכות לגילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית מצומצמת בהיקפה מזו שבהליך אזרחי רגיל (רע"א 4067/12
קל אוטו תחבורה 1994 בע"מ נ' בוריס כהן (20.8.2012).
6. הפרטים שנתבקשו נוגעים לשאלות הרלוונטיות לתובענה (אם כי לא בהכרח לשלב זה שבה). אך אני סבורה כי המבקשים לא העמידו "תשתית ראייתית ראשונית" לקיום התנאים בסעיף 8(א) בחוק.
כך קובע סעיף 8(א) בחוק תובענות ייצוגיות:
"8
. (א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה: