לפני בקשה להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן:
"חוק תובענות ייצוגיות").
1.
רקע הדברים
ביום 22.2.09 הגישו המבקשים את התובענה שבכותרת כנגד המשיבות (להלן: "
קופות החולים") ועמה בקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן: "
בקשת האישור"). עניינן של התובענה ובקשת האישור בנתונים אשר נמסרים על ידי קופות החולים לוועדת סל הבריאות לצורך קביעת עלות הטכנולוגיות החדשות המתווספות לסל שירותי הבריאות. בתובענה ובבקשת האישור נטען, כי קופות החולים מוסרות לוועדה נתונים "מנופחים" באשר למחיר בו הן רוכשות את הטכנולוגיות החדשות ובאשר לכמות החולים הצפויים להשתמש באותן טכנולוגיות. נטען, כי כתוצאה ממסירת נתונים "מנופחים" כאמור, התקציב אותו מקבלות קופות החולים לצורך רכישת הטכנולוגיות החדשות שהתווספו לסל הבריאות גבוה יותר מהעלות בפועל, כך שנוצר הפרש, אשר קופות החולים משתמשות בו שלא לצורך רכישת טכנולוגיות חדשות, תוך פגיעה ברורה באינטרס של חברי הקופות.
קופות החולים הגישו את תגובותיהן לבקשת האישור ובמסגרתן הכחישו ודחו את טענות המבקשים. כך, בין היתר, הכחישו קופות החולים את הטענה, כי הן מוסרות לועדת הסל נתונים "מנופחים" ועמדו על כך שהנתונים שהן מוסרות לוועדה הינם מדויקים. נטען, כי הערכות ועדת הסל בנוגע לעלות הטכנולוגיות החדשות המתווספות לסל מבוססות, מעצם טיבן וטבען, על תחזיות משוערות בדבר עלותן הצפויה של הטכנולוגיות, כך שחוסר הדיוק בהערכת העלות איננו נובע מהטעייה מצדן של קופות החולים. נטען עוד, כי לצד אותם מקרים שבהם מסתבר כי הערכת העלות הייתה גבוהה מהעלות בפועל, מצויים גם מקרים שבהם הערכת העלות הינה נמוכה מהעלות בפועל. קופות החולים טענו, כי לא רק שהן אינן "שולחות יד" בכספים המועברים להן, אלא שהוצאותיהן בגין אספקת השירותים הכלולים בסל הבריאות עולות משמעותית על סך מקורות המימון העומדים לרשותן.
ביום 29.11.09 השיבו המבקשים לתגובות קופות החולים.
ביום 13.1.10 הגישו המבקשים בקשה לקביעת דיון מקדמי בבקשת האישור ולשמיעתה עם בקשת אישור נוספת שהוגשה כנגד מכבי שירותי בריאות ושירותי בריאות כללית, היא ת"א 1019/09, שם נטען כי קופות חולים אלו מטעות את חבריהן ביחס לדמי ההשתתפות העצמית הנגבים מהם בגין רכישת תרופות, בכך שהן אינן מגלות לחבריהן את עלות התרופה עבור הקופות ומציגות להם כמחיר התרופה, לצורך חישוב דמי ההשתתפות העצמית, רק את מחירה המרבי של התרופה לצרכן.
ביום 1.2.10 קבעתי, כי בקשת איחוד הדיון תידון לאחר שתתקבל עמדת היועץ המשפטי לממשלה בתיק האחר, הוא ת"א 1019/09, שאז יינתנו הנחיות לגבי אופן ניהול התובענה, לרבות בשאלה האם יש מקום לאיחוד דיון.
ביום 1.2.11 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על התייצבותו לדיון בת"א 1019/09 והגיש תגובה מטעמו, שלפיה יש לדחות את בקשת האישור.
בינתיים, ביום 29.6.11, תוקנו תוכניות הגבייה של כל קופות החולים (באישור ועדת הכספים של הכנסת), נוכח דין וחשבון בנושא תקצוב עודף של התרופות והטכנולוגיות שהוכנסו לסל הבריאות. במסגרת תיקונים אלו הופחת שיעור ההשתתפות העצמית ביחס לתכשירים רפואיים מסוימים שנרשמה להם חלופה גנרית מ-15% ל-10% ממחירם המרבי לצרכן.
ביום 30.5.12 הגישו המבקשים בקשה להסתלקות, היא הבקשה דנן, בה נטען כי לאור תיקון תוכניות הגבייה של קופות החולים הם הגיעו לכלל מסקנה, כי אין עוד מקום לקיים דיון בבקשת האישור ועל כן ביקשו לחזור בהם מבקשת האישור על דרך של הסתלקות, ללא צו להוצאות. בבקשה צוין, כי קופות החולים הודיעו, כי הן מסכימות להסתלקות המבקשים מבקשת האישור ללא צו להוצאות.
2.
אישור הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית
הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית או מתובענה ייצוגית יכולה להתבצע אך ורק על פי הוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות. לעניין זה קובע הסעיף, כי:
"
מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט"וכי "
מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, המבקש להסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, יצרף לבקשת ההסתלקות המוגשת לבית המשפט, תצהיר ובו יגלה, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות."
הנה כי כן, בקשת הסתלקות טעונה אישור של בית המשפט ועליה להיות נתמכת בתצהיר המגלה את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות. המבקש ובא כוחו לא יקבלו טובת הנאה בקשר להסתלקות, אלא באישור בית המשפט. סעיף 16(ד)(1) לחוק מוסיף וקובע, כי גם כאשר אישר בית המשפט את הסתלקותו של המבקש, הוא רשאי לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע או בא כוח מייצג אחרים, וכן להורות על פרסום הודעה על כך "
והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור
".
בענייננו, הומצאו תצהירים ביחס לאי קבלת כל טובת הנאה שהיא מאת המבקשים ובאי כוחם ולא מצאתי סיבה לסבור אחרת. ב"כ המבקשים אף פירט בתצהירו, כי הוא משמש כבא כוחם של מבקשים במסגרת שתי בקשות נוספות לאישור תובענה כייצוגית כנגד קופות החולים: האחת, היא ת"א 1019/09 הנ"ל, שאף במסגרתה הוגשה בקשה להסתלקות. השנייה, היא ת"צ 11841-02-10, שבה הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה, במסגרתו הומלץ לבית המשפט כי ב"כ המבקשים יקבל שכר טרחה.
בכל הקשור עם נימוקי ההסתלקות, הרי שאלו מבוססים על כך שנמצא הסדר חוקי לבעייתיות עליה עמדו המבקשים בבקשת האישור, בדמות תיקון תכניות הגבייה של קופות החולים. לאור זאת, אני מאשרת את הסתלקות המבקשים מהתובענה ומבקשת האישור.
בנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל לא ראיתי מקום ליתן הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק.
3.
סוף דבר
אני מאשרת את הסתלקות המבקשים מהתובענה ומבקשת האישור. התובענה ובקשת האישור נמחקות.