החלטה בתיק ת"צ 11207-03-11

בתאריך 7.3.2011 הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור התובענה דנן כתובענה ייצוגית (להלן: " בקשת האישור"), בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: " חוק תובענות ייצוגיות").

עניינה של בקשת האישור הינו טענת המבקש לקיומם של פגמים במשתלי מפרק ירך מסדרת ASR, אשר יוצרו ע"י המשיבה 3, שווקו בישראל ע"י המשיבה 2, והושתלו בגופם של מטופלים בישראל, ביניהם המבקש. 

כתוצאה מכך, אולצו חלק מהמטופלים לעבור ניתוח נוסף על מנת להחליף את המשתל, ומטופלים אחרים בהם הושתלו המשתלים הפגומים מאותה סדרה, נאלצים לברר האם גם הם יידרשו לעבור טיפולים ו/או בדיקות רפואיות מתאימות.

המבקש ביסס את בקשת האישור (סע' 55-42) על העילות כדלקמן:

-           הטעיה וניצול מצוקה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981;

-          תקיפה, הפרת חובה חקוקה ורשלנות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש];

-          פגיעה בזכויות חוקתיות ופגיעה באוטונומיה.

המבקש עתר לאישור ניהולה של התביעה כתובענה ייצוגית, בשם קבוצת תובעים (סע' 55-54 לבקשת האישור) אשר תכלול את כלל המטופלים שבגופם הושתל האביזר שיוצר על-ידי המשיבות, שמספרם הוערך בכ-1,150 איש, כשהם מחולקים לשני תתי קבוצות:

האחת - המטופלים שכבר נאלצו או ייאלצו לעבור ניתוח חוזר בגין הפגם במשתל (170 מטופלים);

השניה - המטופלים אשר ייאלצו לפעול לנטר את מצבם, לאבחנו ולברר באמצעות בדיקות רפואיות את הצורך בהמשך מעקב, לרבות הגעה לניתוח נוסף (980 מטופלים).

בבקשת האישור (סע' 105) עתר המבקש לפיצוי בסך של 75,000 ש"ח לכל מטופל בתת הקבוצה הראשונה (שעבר ניתוח חוזר), בגין נזק בלתי ממוני, לרבות פגיעה באוטונומיה (סך הפיצוי 12,750,000 ש"ח).

לגבי המטופלים בתת הקבוצה השניה עתר המבקש לפיצוי בסך 25,000 ש"ח בגין נזק בלתי ממוני בשל הצורך במעקב אותו הם נדרשים לבצע מחשש לקיומו של פגם במשתל אשר עלול להצריך ניתוח חוזר בעתיד (סך הפיצוי 24,500,000 ש"ח - סע' 106 לבקשת האישור).

כמו כן עתר המבקש לפיצוי בסך 10,000 ש"ח לכלל המטופלים בשני תתי הקבוצות, בגין נזק ממוני של ההוצאות שיידרשו לאבחון, ניטור ומעקב אחר הנזקים ו/או למניעתם (סך הפיצוי 11,500,000 ש"ח- סע' 100 לבקשת האישור).

בנוסף נתבקש ביהמ"ש (סע' 95-94, 109.2) ליתן סעדים הצהרתיים ו/או סעדים בהתאם לסמכות ביהמ"ש עפ"י סע' 20 (ג) לחוק תובענות ייצוגיות, שיאפשרו קיום הליך יזום לאיתור כלל המושתלים, על מנת לבצע אצלם בדיקות ניטור, מעקב אחר מצבם ובדיקה האם יש צורך בפרוצדורה מתקנת. כמו כן נטען שנדרשת פעולה יזומה של פרסום בדבר החשש מקיומו של פגם במשתלים.

בתגובתן לבקשת האישור, שהוגשה לביהמ"ש ביום 4.4.12, טענו המשיבות, בין היתר, שהמשיבה 1 הינה חברת אחזקות אשר לא ייצרה ולא שיווקה בישראל את המשתלים נשוא התביעה. כמו כן נטען שהמשתלים אינם פגומים, וכי המשיבה 3 ביצעה Recall וולונטארי עולמי של המשתלים מסדרת ASR, מתוך זהירות ודאגה לאינטרסים של המטופלים והרצון לערוך בדיקה. כמו כן יזמה המשיבה 3, ללא קשר להגשת בקשת האישור, תוכנית החזרים וולונטארית כלל עולמית, לכיסוי ההוצאות הממוניות של המטופלים, במטרה לעודד אותם להגיע לבדיקות מעקב.

ביום 25.6.12 הוגשה תשובת המבקש לתגובת המשיבות.

לאחר שהתיק נקבע לראיות הצדדים לתאריך 10.1.13 והתקיימו בו הליכים מקדמיים, שכללו, בין היתר, בקשה למחיקת חלקים מכתבי הטענות, הודיעו באי כוח הצדדים לביהמ"ש בתאריך 6.1.13 כי הם מנהלים משא ומתן לפשרה.

ביום 27.1.13 הוגשה לבית המשפט בקשת משותפת של הצדדים לאישור הסדר פשרה, בהתאם לסעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, אשר אלה עיקריו:

-          התביעה כנגד המשיבה 1 תידחה בשל היעדר יריבות (סע' 8);