ת"פ
בית משפט השלום נצרת
|
8492-02-12,15523-02-12,20144-02-12,26087-02-12
26/06/2012
|
בפני השופט:
לילי יונג-גפר
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. אמג'ד טאהה (עציר) 2. עבדאללה עטיאת (הופרד) 3. אחמד עמירה 4. מוסא טוטח 5. עלי אבו דאהוק (עציר) 6. פואד כעאבנה (עציר) 7. ספיאן טאהה
|
החלטה |
כתב האישום בתיק זה כולל 3 אישומים שכל אחד מהם מיוחס להרכב שונה של נאשמים, מתוך שבעת הנאשמים בתיק זה.
אישום מס' 3 מיוחס לנאשם 1 בלבד, אך ביום 10/6/2012 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב האישום באופן שאישום זה ייוחס גם לנאשמים 5 ו- 6. לטענתו, בעת הגשת כתב האישום, טרם היה בידיו חומר ראיות שהצדיק את ייחוס אותו אישום גם לנאשמים אלו. חומר כזה נתקבל לאחר שהוגש כבר כתב האישום ועל כן, מבקש הוא לתקן את כתב האישום כאמור, ולייחס לנאשמים אלו אישום נוסף.
התובע מדגיש כי שמיעת הראיות נמצאת בשלב מוקדם יחסית, כי כל חומר החקירה, לרבות החומר הנוגע לאישום השלישי הועבר לבאי כוח הנאשמים מייד עם הגשת כתב האישום, וכן הועבר אליהם החומר החדש שהתקבל לאחר הגשתו. לטענתו, לא הגיש את הבקשה בסמוך לקבלת החומר מאחר וניהל מגעים עם הסנגורים כדי לקבל את הסכמתם לתיקון, ומשלא קיבל את הסכמתם הגיש את בקשתו.
עוד טוען התובע, כי במידה והבקשה לא תתקבל תיאלץ המאשימה להגיש נגד הנאשמים 5 ו- 6 כתב אישום נפרד באופן שינוהלו לגביהם שני משפטים, בפני שני מותבים לגבי אישום שממילא יישמעו לגביו ראיות במסגרת תיק זה.
ב"כ הנאשמים 5 ו- 6 מתנגדים לבקשה. לטענתם, מדובר בהוספת אישום ולא בתיקון גרידא, היה על התביעה להגיש את הבקשה במועד מוקדם יותר, הנאשמים לא נחקרו ביחס לאותו אישום ויש בקבלת הבקשה כעת כדי לפגוע בהגנת הנאשמים.
עוד טוענים הסנגורים , כי מאחר והנאשמים לא נעצרו בגין אותו אישום, קיימת חובת שימוע שלא קויימה וגם מטעם זה אין מקום לקבל את הבקשה.
לאחר ששקלתי את נסיבות העניין ואת טיעוני ב"כ הצדדים, סבורני כי יש להיעתר לבקשה ולתקן את כתב האישום כמבוקש.
אכן, טוב היה עושה התובע אילו הגיש את בקשתו מיד לאחר שגיבש את החלטתו בנוגע לדיות הראיות לגבי הנאשמים באישום זה, באופן שהיה מקל על הסנגורים לכלכל צעדיהם. עם זאת, אינני רואה ולא שמעתי למעשה כל נימוק מן הסנגורים בעניין זה, כיצד תיפגע הגנת הנאשמים ומה טיבו של עיוות הדין שייגרם להם כתוצאה מתיקון כתב האישום.
אכן הגנת הנאשמים ומניעת עיוות דין הם השיקולים הניצבים בראש מערכת השיקולים בבקשה מעין זו, ואולם יש לזכור כי כל עוד לא משוכנע בית המשפט כי אכן עלול להיגרם עיוות דין, או עלולה להיפגע הגנת הנאשמים כתוצאה מן התיקון, עליו לשקול גם שיקולי יעילות.
בנסיבות שבפניי מחייבים שיקולי היעילות באופן מובהק את תיקון כתב האישום. אין זה סביר כי ינוהלו שני משפטים בגין אותו אישום כאשר במסגרת המשפט האחד שבו מואשמים גם הנאשמים, יובאו ראיות בקשר לאותו אישום. חוסר היעילות במקרה זה יש בו כדי לפגוע לא רק בבית המשפט, בתביעה ובעדים אלא גם בנאשמים עצמם שייאלצו להתמודד עם שני משפטים נפרדים, על כל הכרוך בכך.
בנסיבות שבפניי, מאחר ולא מצאתי כי צפויה פגיעה כלשהי בהגנת הנאשמים כתוצאה מהתיקון, ומאידך קיימים שיקולי יעילות כבדי משקל לקבלת הבקשה, יש לפעול בהתאם.
אשר לטענת הסנגורים בנוגע לשימוע, אינני מקבלת את הטענה. סעיף 60א(ז) פוטר את התביעה מחובת יידוע ושימוע כאשר הנאשם נתון במעצר בעת העברת חומר החקירה לתביעה וכאשר הוגש נגדו כתב אישום במהלך תקופת מעצרו. אין הסעיף קובע כי המעצר חייב להיות דווקא בשל אותה עבירה עצמה.
בנסיבות אלו, פטורה התביעה מחובת שימוע ועל כן, טענה זו נדחית.
לאור כל האמור, אני מקבלת את הבקשה ומורה על תיקון כתב האישום באופן שאישום מס' 3 ייוחס גם לנאשמים 5 ו- 6 וכן יתוקן נוסח האישום בהתאם לכתב האישום המתוקן שצורף לבקשה.
<#8#>
ניתנה והודעה היום ו' בתמוז התשע"ב, 26/06/2012 במעמד הנוכחים.
|
לילי יונג-גפר, שופטת
סגנית הנשיא
|