לפני בקשה להורות על איחוד המשפטים בשלושת התיקים שמספריהם מצוינים לעיל
(ת"פ 37841-07-12 שהוגש בנפרד - נדון בנפרד על פי הסדר טיעון).
בין נימוקי הבקשה ציינה המבקשת, כי באחד התיקים ישנה רשימה של מעל 100 עדי תביעה ובשני התיקים האחרים כ- 70 עדים, כאשר רוב העדים הם אותם עדי תביעה.
עוד ציינה המבקשת, כי הפרדת כתבי האישום מלכתחילה "הינה טכנית גרידא". לפיכך, לצורך השגת יעילות דיונית ומניעת ממצאים סותרים על ידי מותבים שונים, ראוי להורות על איחוד המשפטים.
בתגובתו בכתב של ב"כ נאשם 1 בת"פ 37650-07-12, הביע התנגדות לבקשה, הן בשל כך שלאורך דיונים אחדים לא עתרה המבקשת לאיחוד המשפטים ולא טענה שהפרדת האישומים היתה מטעם טכני גרידא וכן שמן הבקשה עולה תחושה שהמאשימה מבקשת לבחור לעצמה את המותב שידון בתיק.
אני חייבת לציין, שבהליכים שהיו לפני הפרדת האישומים הוסברה דווקא כצורך ראייתי ולא טכני בכלל. רק לאחרונה הובהר שהבקשה לאיחוד משפטים נובעת מכך שנאספו בחקירה ראיות חדשות שלא היו בידי המבקשת בעת ניסוח כתבי האישום. אינני מבינה מדוע לא נטענה טענה זו בבקשה הכתובה של המבקשת ולו בבקשה מתוקנת שלה שיכולה היתה להגיש כדי לשקף את הסיבה העדכנית לבקשה לאיחוד משפטים.
אשר לטענה שהמבקשת נוקטת מהלכים לבחירת המותב שידון בתיק, אכן עלול להיווצר רושם כזה, אך אין בהתכנות זו כשלעצמה ועל דרך ההשערה בלבד, לקבוע ממצא שכך מתכוונת המבקשת לעשות ועומדת לה חזקת תקינות ההתנהלות שלה, הן ברמה העקרונית והן מן הטעם שכלל לא הובטח לה מי המותב שבסופו של דבר ידון במשפט המאוחד, אם בית המשפט יעתר לבקשה.
ב"כ נאשמים נוספים, עוה"ד עותמאן ודכוור וגם בשם עו"ד גיגי, הביעו אף הם התנגדות לבקשה, כאשר, לטענתם, כל אחד מהם מייצג נאשם אחד בפרשה והם אינם רואים מדוע הם צריכים להסתפח לניהול כתב אישום שבו מלכתחילה היו 4 נאשמים ולמעלה מ- 100 עדים וכעת, לאחר תיקונו של אותו כתב אישום, הוא תלוי ועומד נגד 5 נאשמים.
לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, בעמדות ב"כ הנאשמים ושקלתי גם את האינטרס הציבורי בהשגת יעילות דיונית וחיסכון בזמן שיפוטי יקר, באתי למסקנה, כי חרף הטענות המוצדקות במידה זו או אחרת כלפי המבקשת, הנכון יהיה להורות על איחוד המשפטים ולקיים הדיון בכתבי האישום לפני מותב אחד של בית המשפט.
יצויין, שנוכח המספר הגדול מאוד של עדים שרשומים להעיד בפרשה זו בכתבי האישום השונים ונוכח העובדה שהנאשמים וגם חלק מהעדים אינם דוברי עברית ויהיה צורך במתורגמן, צפוי הדיון להיות ארוך וממושך.
גם במצב שבו לא יאוחד הדיון בכתבי האישום הנדונים, יהא צורך, כאמור, שכל אחד מהמותבים שצפוי לדון בכל כתב אישום, ייאלץ לפנות מיומנו תיקים אחרים, שדחיפות הדיון בהם פחותה, כדי לקיים דיון יעיל בכתב האישום בפרשה זו.
הדעת נותנת שבמצב דברים זה, החיסכון הנדרש בזמנו של בית המשפט הוא בעל ערך שאי אפשר להפריז בחשיבותו. מסיבה זו, יש לקבל את הבקשה של המבקשת.
גם השיקול הנוסף, דהיינו, מניעת תקלה שעלולה להיווצר מקביעת ממצאים מנוגדים על ידי מותבים ששומעים אותם עדים ודנים באותה פרשה, היא בעלת חשיבות וגם היא תומכת בבקשה.
החשש שהעלה ב"כ הנאשם 1 (בת"פ 37650-07-12) לבחירת מותב על ידי המבקשת - גם אם הוא יכול לעלות באופן תיאורטי כאמור לעיל ובגדר ניחוש, איננו מוכח במקרה זה ואיננו יכול להכריע את גורל הבקשה, כאשר שיקולים ענייניים, כמצויין לעיל, תומכים בה.
מהיבט של יעילות הדיון ושימוש מיטבי בזמנו של בית המשפט לטובת ההליכים בתיקים הנדונים וגם לטובת ההליכים בתיקים אחרים התלויים ועומדים לפני המותבים השונים הרלוונטיים לפרשה זו, יש להעדיף את הבקשה על פני דרך אחרת של דיון מפוצל שנגזר מהגשת כתבי האישום באופן שהוגשו על ידי המבקשת.
מיותר לציין שהמבקשת היתה יכולה להתנהל בעצמה באופן יעיל יותר ולחסוך לבית המשפט זמן שיפוטי יקר, אך משנעשו הדברים כפי שנעשו, אין מקום להמשיך במה שנראה כטעות בהתנהלות של המבקשת.
אני מורה על איחוד הדיון בתיקים שמספריהם מצוינים בראש החלטה זו.
הדיון המאוחד יתקיים לפני כב' השופט ירון מינטקביץ' באופן ובמועדים שייקבעו על ידו.
המזכירות תעביר העתק מהחלטה זו לכב' השופט דב פולוק ולכב' השופט ירון מינטקביץ', לב"כ המבקשת ולעוה"ד אמיר נבון, רמי עותמאן, ואסים דכוור, ירון גיגי ומנחם בלום.