ת"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
42365-06-10
06/10/2011
|
בפני השופט:
ד"ר עודד מודריק ס.נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
אברהם זערורה (עציר)
|
| החלטה |
לא אדחה את הדיון פעם נוספת אקיים את השמיעה לעונש היום.
<#4#>
ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"ב, 06/10/2011 במעמד הנוכחים.
גזר דין
הנאשם נותן את הדין בעבירה של איומים ועבירה של סחיטה באיומים. מתברר שבחודשים מאי ויוני 2010 נהג הנאשם לפנות אל אדם מסוים עובד באזור התחנה המרכזית בתל אביב שמכר בורקס בעגלה ולדרוש ממנו סכומי כסף תוך שימוש באיומים ובהפחדה. ביום 25.6.10 מימש הנאשם את האיום על ידי כך שהניף מוט ברזל אל מול פני אותו רוכל דרש ממנו כסף ואיים שיהפוך את העגלה וידקור אותו אם לא יענה.
הרוכל נאלץ למסור לו את כל הכסף שהיה ברשותו (80 ש"ח).
הנאשם נעצר, ובמסגרת ברורים שנעשו לפני תחילת המשפט נקבע שהוא ישלח לקהילה טיפולית כדי לבחון אפשרויות לגמילתו מן השימוש בסמים קשים. משך 6 חודשים שהה הנאשם בקהילה. והוכיח התקדמות יפה. אלא שבסופו של דבר הוא הורחק מן הקהילה בשל בעיות שונות שהתגלו. על כן הוחזר העניין לבירור שיפוטי הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון מסוים בעבירות המיוחסות לו וכעת עלי לגזור את דינו.
קודם למתן גזר הדין העתיר סנגורו עלי בקשה להפנות את עניינו לשרות המבחן כדי שיבחן בכל זאת את אפשרויות החזרתו לקהילה הטיפולית. שרות המבחן ביצע את המטלה ומן התסקיר שהוגש לי עולה כי אין מקום להמלצה טיפולית כזאת. קצין המבחן התרשם שהנאשם מתקשה להכיר ולהתייחס לבעייתיות שבהתנהגותו. לבעייתיות הנובעת מעזיבתו את המסגרת הטיפולית מנטייתו לאלימות וכיו"ב.
בא כח המדינה ביקש שעונשו של הנאשם יוחמר והוא לנוכח עברו הפלילי שכולל עבירות דומות ולנוכח התמכרותו לאורך שנים לסמים. הצורך להגן על הציבור מפניו של נאשם כזה מכתיב את היקף הענישה.
שמעתי דברים ארוכים מפי הנאשם שאמר שהוא מכיר בחטאו ובפשעו מבין את המחוייבות שלו לשנות את דרכו ואת אורחותיו. הסנגור ציין לפני את רקע הצמיחה של הנאשם שגדל במשפחה שבה עזובה כלכלית וחברתית לרבות הסתבכויות קשות של אמו ואולי אחרים במשפחה בשימוש בסמים קשים. הסנגור ציין עם זה שהנ' כבר שה אינו משתמש בסמים והביע צער על כך ששרות המבחן לא ראה מקום לחזור על הניסיון הטיפולי. הסנגור הציע שהענישה תהא מתונה עד כדי כך שהנאשם יוכל להשתחרר בקרוב מן המאסר.
לקחתי בחשבון את אותם היבטים שעשויים להשפיע על העונש לצד הקולא. אלא שבסך הכל נראה לי שחומרת ההתנהגות שהדעת מתקשה לסבול אותה של הליכת אימים של בריון על סביבותיו; התנהגות מאיימת שמכוונת כלפי אנשים חלשים בסביבתו של הנאשם תובעת תגובה עונשית הולמת.
השקפת שרות המבחן בדבר חולשת סיכויי של נסיון טיפולי חוזר מקובלת עלי.
כללו של דבר אני דן את הנאשם לעונש של 4.5 שנות מאסר שמהן 3 שנים לנשיאה בפועל ובמניינם תקופות המעצר מ-256.10 עד 2.12.10 ומיום 2.8.11 ועד הנה. יתר המאסר על תנאי ל-3 שנים מתום המאסר בתיק זה והתנאי הוא שלא יעבור עבירה כנגד רכוש שהיא פשע או עבירה שיש בה יסוד של אלימות והיא פשע.
נוסף לכך אני מפעיל את עונש המאסר המותנה בן 6 חודשים בת.פ. 2160/06 {שלום רמלה}. עונש זה יצטבר לעונש המאסר שגזרתי בתיק זה. סך הכל יישא הנאשם 3.5 שנות מאסר בניכוי תקופות המאסר.
הנאשם ישלם למתלונן פיצוי בסך 750 שקל שישולמו בתוך 90 ימים. הנאשם יפקיד את הפיצוי בקופת בית המשפט וזו תעביר את התשלום למתלונן לפי פרטים שתמסור התביעה.
זכות ערעור כדין.
<#6#>