1. הנאשם, רופא שיניים, יליד 1969, נשוי לרופאת שיניים, ואב לשני ילדים בני 10.5 שנים ו-7.5 שנים, הודה, במסגרת הסדר טיעון שלא כנף את תוצאת הדיון, בעובדות המקימות עבירות של סיוע לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות וסיוע להפרת הוראה חוקית, בכך שבמהלך התקופה שבין 9.3.06 ובין 19.8.07, בשמשו כרופא שיניים ובעליה של מרפאה לטיפול שיניים בירושלים, נתן, במרפאתו, במספר פעמים שאינו ידוע, לאחד ממטופליו, עבריין, שבאותה עת תלוי היה ועומד נגדו תיק בבית המשפט המחוזי בירושלים שעניינו סחיטה באיומים, אודותיו ידע שהוא במעצר בית, אישורים לפיהם קיבל המטופל טיפול רפואי במרפאה ביום ובשעה שצויינו באישורים, ביודעו כי טיפולים אלה לא ניתנו, וכי בעזרתם יוכל המטופל להשתחרר ממעצר הבית בו היה נתון ולהפיק טובת הנאה; ובכך שביום 22.8.07 הוציא אישור כוזב כאמור, שהתייחס לאותו מטופל, שעניינו טיפול רפואי שנתן לו, כביכול, ביום 16.8.07, ומסרו לידי בלש של משטרת ישראל; ובכך שבמהלך אותה תקופה, במספר מועדים בלתי ידוע, נתן למטופל אישורים בדבר קבלת טיפול במרפאה בהם ציין זמני טיפול שעלו על זמן הטיפול שקיבל המטופל בפועל, וביודעו כי בעזרת אישורים אלה יוכל המטופל להשתחרר ממעצר הבית בו היה נתון, ולהפיק בכך טובת הנאה.
2. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו תטען המאשימה להרשעתו של הנאשם, ולהטלתם עליו של עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות ולמאסר מותנה, בעוד הסנגור יטען לאי הרשעה ולהטלתו של צו של"צ.
3. אין לנאשם הרשעות קודמות.
4. דומני, כי אין להכביר מילים בדבר המכשלה הרבה הטמונה במעשיו של הנאשם, ושעיקרה פגיעתו באמון המוחלט שחייב הציבור לרכוש לדיוקם ולמהימנותם של מסמכים רפואיים, ואישורים שונים, היוצאים מתחת ידו של רופא, והחתומים על ידו.
במציאות חיינו משמשים אישורים רפואיים את האזרח לצרכים רבים ומגוונים, שלעיתים לא מועטות כרוכה בהצגתם למוסדות שונים השגת טובות הנאה כספיות לא מבוטלות.
אוי לנו, אם יחלחל פקפוק כלשהו אצל גורם המקבל תעודה רפואית מאזרח בדבר אמיתות תוכנה של התעודה.
5. נדמה לי, לכן, כי רופא החותם על אישור רפואי שאין תוכנו כברו וביודעו כי המציאות העולה ממנו אינה המציאות שהתרחשה בפועל, פוגע פגיעה של ממש בענין ציבורי חשוב, ובתדמיתם של הרופאים.
6. יחד עם זאת, ולצד כל אשר נאמר לעיל, והמבסס, על פי פשוטם של דברים, את הרשעתו של הנאשם,יש להביא בחשבון את נסיבותיו המיוחדות של המקרה, המעבירות אותו, לדעתי, מתחום הכלל בדבר סיומו של ההליך הפלילי בהרשעה, לתחום החריג לכלל זה, ושענינו אי הרשעת הנאשם.
7. ברי כי הנאשם, המטפל בין השאר במטופלים ניזקקים וכאלה החיים בשולי החברה, נפל, במשך הזמן, קרבן להתנהגותו המאיימת של המטופל המיוחד הזה כלפיו, שניצל את טוב ליבו, את מסירותו ואת נכונותו לסייע, כדי לקבל ממנו את האישורים שביקש. (נא לראות הפיסקה הרביעית בעמוד השני של התסקיר).
ברי אף, כי הנאשם שגה כאשר נכנע למצב ולא פנה למשטרה, למשל, בתלונה.
ואולם, נדמה לי, כי שגיאה זו, ככל שקשה היא, אינה חייבת להוביל בנסיבות המקרה להרשעתו של מי שהקדיש חייו לסייע לפרט במצוקתו, ולחברה, וכעולה מהתעודות שהגיש הסנגור בענין זה, והמעלות על נס את תרומתו של הנאשם לרווחת הקהילה והחברה ע"י מתן טיפולי שיניים בהתנדבות לאוכלוסיות ניזקקות ולניצולי שואה.
8. לא למותר לציין בהקשר זה כי המטופל דנן הורשע בעבר בעבירות רבות, ובהן עבירות אלימות, שוד מזויין וסמים, ובינתיים - אף בעבירה נושא התיק בבית המשפט המחוזי בירושלים, שעניינה סחיטה באיומים על דרך של שימוש במבטים מאיימים, התנהגות גברתנית איומים וצעקות, והוא מרצה עתה עונש מאסר ארוך.
לא קשה, לכן, לתאר את התנהגותו של המטופל במרפאתו של הנאשם, שהובילתהו להיכשל כפי שכשל.
באותה מידה לא קשה לתאר שהנאשם, אדם נורמטיבי, המנהל לאורך שנים, שיגרת חיים שעיקרה עבודה רבה לפרנסתו ולפרנסת משפחתו, כמו גם עשייה למען הזולת, בהתנדבות, בתחום מומחיותו, נקלע, לפתע, למצוקה קשה שרבים כמותו אינם יודעים, הן משום אורח חייהם מצד אחד, והן משום המצב הבלתי רגיל והבלתי נעים שנקלעו לתוכו שלא מרצונם, כיצד להתמודד עימם, והם אובדי עצה בדרך עד כדי ביצוע מעשים הרחוקים מהם ת"ק פרסה.
9. סבורני, כי הרשעתו של הנאשם אכן עלולה לפגוע בפרנסתו (החייב כבעל, שליטה במרפאה, לדווח, מדי שלוש שנים, אם הורשע בפלילים) וודאי שבדימויו כאדם נורמטיבי שעשה ועושה אך טוב לזולת.
דומני, כי אין לחברה ענין כי בנסיבות אשר כאלה ישובש מסלול חייו הנורמטיבי של הנאשם ע"י הרשעתו בדין.
דומני כי, ההליך המשפטי שימש לגביו שיעור ראוי ומספיק.
10. שירות המבחן ממליץ שלא להרשיע את הנאשם, שכן הדבר עלול לפגוע בדימויו העצמי ועלול לפגוע באפשרותו להמשיך ולהתפרנס כרופא שיניים.
11. הנאשם צפוי להידון גם בדין משמעתי בגין פרשה זו, לאחר שיסתיים ההליך הפלילי.