החלטה בתיק ת"א 8338-10-10

1.         ביום 5.10.2010, הגישו התובעות תביעה לסעד של צו מניעה קבוע, למתן חשבונות ולפיצוי כספי בעקבות מסירת החשבונות. התובעת 1, היא חברה מצרית (שמענה בקהיר) המייצרת ומשווקת מוצרי טבק תחת השם NAKHLA TOBACCO. לפי הנטען, שם זה מזוהה עם עסקה של התובעת וצבר מוניטין רב בתחום מוצרי הטבק לנרגילה. התובע 2, הוא היבואן לישראל של מוצרי הטבק לנרגילה, של התובעת 1. נאמר, כי היקף היבוא ברבעון של מוצרים אלה לישראל, עומד על כ-4 מיליון ש"ח. העתקים של רשימוני היבוא המתאימים צורפו לתיק.

המוצרים נשוא ההליך

2.         לגבי המוצרים שבמחלוקת: התובעות בהליך כאן, משווקות את מוצרה של התובעת 1, באריזה הנושאת את השם "טומבק לנרגילה", בעברית, בערבית ובאנגלית. בכיתוב בעברית מצויין שם היצרן כ- "נח'לה טובאקו - מצרים", וכיבואן מצויין שמו של התובע 2.

            אין מחלוקת, כי הנתבעות משווקות את המוצר עליו קובלות התובעות, באריזה עליה כתוב בערבית ובעברית: "טומבק לנרגילה בטעם תפוח". בתור יצרן מצויין: "נח'לה טובקו - ישראל". עוד מצויין כמשווק "צלניק סוכנויות בע"מ". הנתבעות בהליך כאן, אינן חולקות על כך שהמוצר המוגדר בכתב התביעה כ "אריזה מזויפת" (סעיף 4, שם), אומנם משווק על ידיהם בישראל.

עילות התביעה

3.         התובעות משתיתות את תביעתן על שתי עילות עיקריות, האחת - רישומה של התובעת 1 כבעלים של סימן מסחר מכוח פקודת סימני מסחר [נוסח חדש]. והשניה - העוולה של גניבת עין לפי חוק העוולות המסחריות תשנ"ט-1999, סעיף 1.

4.         התובעות, הציגו בפניי נסח רישום מפנקס סימני המסחר, המראה שאומנם התובעת 1 היא הבעלים הרשום של סימני המסחר הישראליים, 106475, 106476 ו- 106477, המתייחסים כולם למוצרי טבק (בסוג 34), וכאשר הסימנים 106475, 106476 נושאים בנוסף לשמות NAKHLA TOBACCO, באנגלית ובערבית, גם איור של תפוח עץ, בין באופן בודד ובין בצירוף של שני תפוחים.

דיון

5.         אחרי שאריזות המוצרים שבמחלוקת הוצגו בפניי במהלך הדיון בעל-פה, אני סבור שלא יכול להיות ספק כי מדובר, מבחינת מוצר הנתבעות, במוצר המהווה חיקוי בוטה של המוצר הנושא את סימני המסחר של התובעת 1. כאמור, מדובר בשני המקרים במוצרי טבק לנרגילה. בכל הנוגע לשם, לחוזי הכללי של האריזות, לצבעים בהם נעשה שימוש ובכיתוב, לא יכולה להיות מחלוקת, שיש במוצר המשווק על ידי הנתבעות משום דמיון מלא לזה של התובעות. המבחנים המקובלים של המראה, הצליל, וצינורות השיווק, מביאים כולם לאותה מסקנה. האלמנטים העיקריים בסימני המסחר הם הצירוף של המילים NAKHLA TOBACCO, ואיור התפוחים. אלמנטים אלה מתקיימים במוצר הנתבעות, וכאשר נוסף לכך נעשה שימוש בצבעים זהים לחלוטין.

            בחינה של המוצרים השונים ממרחק של 2 מטרים, שהוא מרחק שבו צרכן ממוצע עשוי לראות אותם בנקודות מכירה, יביא למסקנה, כי כמעט בלתי אפשרי לאבחן את מוצר הנתבעות מזה של התובעות.

            נספח להחלטה הנוכחית מראה צילומים של המוצרים הנדונים.

6.         ב-רע"א 6658/09 מולטילוק נ' רב בריח (08) (12.1.2009)

http://elyon1.court.gov.il/files/09/580/066/s07/09066580.s07.htm

נכתב על-ידי השופט ד"ר א' גרוניס:  "המבחן לקיומה של הפרה... הוא מבחן הדמיון המטעה.  היינו יש לבחון האם הסימן המפר דומה לסימן הזכאי להגנה, עד כדי קיומו של חשש סביר להטעיה של  הציבור (ראו, רע"א 5454/02 טעם טבע (19881) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב פ"ד נז(2) 438, 450 (2003)"

http://elyon1.court.gov.il/files/02/540/054/S05/02054540.s05.htm

המבחן לקיומו של דמיון מטעה, קרי המבחן המשולש של המראה והצליל, סוג הסחורות וחוג הלקוחות, בעילה של הפרת סימן מסחר זהה בעיקרו לזה הנוהג לגבי יסוד ההטעיה בעוולה של גניבת עין לפי סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות: רע"א 5454/02 טעם טבע הנ"ל בעמ' 451-453; ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה נ' אס.בי.סי פרסום פ"ד נה(3) 933, 943 (2001);

http://elyon1.court.gov.il/files/99/920/057/G03/99057920.g03.htm

ע"א 11487/03 August Storck   נ' אלפא אינטואיט (23.3.208);