החלטה בתיק ת"א 4378-08

1.      בתיק זה מונה מטעם בית המשפט מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה דר' ירמי הראל, אשר הגיש חוות דעת לבית המשפט.

2.      התובעת הגישה בקשה זו, בה עתרה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הפסיכיאטריה או להשלמה של חוות הדעת.

3.      טענתה של התובעת, הינה כי אחוזי הנכות שנקבעו על ידי המומחה מטעם בית המשפט, אינם עולים בקנה אחד עם מצבה הרפואי של התובעת. התובעת פנתה בעניין זה למומחה בשאלות הבהרה, והמומחה עמד על עיקר חוות דעתו.           
עוד נטען כי הפער המשמעותי בין אחוזי הנכות שקבע לתובעת המומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי, לבין אחוזי הנכות שנקבעו לתובעת ע"י הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, מצדיק היענות לבקשה.

4.      הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, לאחר שמונה מומחה רפואי וקבע את שקבע, אין מקום למינוי מומחה נוסף. בית המשפט מינה את המומחה ע"פ סעיף 6א' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975, ולא נקט בהליך החריג של סעיף 6ב' לחוק, ולכן אין מקום להזקק לקביעת המוסד לביטוח לאומי.

5.      התובעת המבקשת לא הגישה תשובה לתגובת הנתבעת.

6.      כפי שמדגישה התובעת עצמה בבקשתה, מומחה רפואי מטעם בית המשפט הוא ידו הארוכה של בית המשפט לעניין בירור הנכות הרפואית.           
בית המשפט יתן משקל של ממש לקביעת מומחה רפואי מטעמו, ורק בנסיבות חריגות יסטה ממנה. לאחרונה בעניין רע"א 7301/12 שמעון בן סימון נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (2013), חזר כב' השופט זילברטל על ההלכה לפיה: "חוות דעתו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט, אינה מחייבת את בית המשפט, שהוא הפוסק האחרון. ברם, הכלל אשר נקבע בדין הוא, כי בית המשפט לא יסטה ממסקנותיו של המומחה הרפואי אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות...".           
בעניין מינוי מומחה נוסף, הרי שבית המשפט העליון קבע כי מדובר בהליך חריג ויוצא דופן:
"...מינוי מומחה רפואי נוסף, באותו תחום בו כבר מונה מומחה על ידי בית המשפט, הינו מקרה חריג. ככלל, מומחה רפואי אחד די בו. במקרים רבים, אפילו אם בית המשפט אינו מוכן לסמוך על חוות דעתו של המומחה הרפואי על כל פרטיה, יוכל על סמך אותה חוות דעת וכלל הנסיבות לקבוע את המסקנה הרפואית המתבקשת, אפילו זו אינה זהה עם זו של המומחה. לעיתים, בדיקה נוספת על ידי אותו מומחה רפואי, על פי הנחיות בית המשפט, תוך הסבת תשומת לבו לנושא ולעניין מסויים, די יהיה בה ללא צורך במינוי מומחה רפואי נוסף. מינויו של מומחה רפואי נוסף ראוי רק כשבית המשפט סבור, לאחר שבדק ובחן את כלל הנסיבות, שנבצר ממנו, לאחר כל מאמציו להגיע לתוצאה הראויה, שלא תגרום לעיוות דין, על סמך חוות דעתו של המומחה האחד..." (רע"א 329/02 דב זגרון נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (18.3.2002) ; ר' גם ע"א 3212/03 יצחק נהרי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ (24.11.2005)).

7.      מינוי מומחה נוסף הוא איפוא הליך חריג, שיש לעשות בו שימוש במשורה, רק באותם מקרים בהם נראה לבית המשפט כי קיים פגם מובנה או חסר משמעותי, בחוות דעת המומחה שנתמנה, המקשה על בית המשפט לעמוד על הנכות הרפואית לאשורה.

8.      בענייננו, חרף טענותיה של התובעת, לא מצאתי כי בחוות דעתו של המומחה דר' ירמי הראל, אי בהירות, חסר לוגי, או טעות גלויה על פניה, המחייבים שימוש בהליך החריג ויוצא הדופן של מינוי מומחה נוסף.   

המומחה התייחס בחוות דעתו ובשאלות ההבהרה לעיקר הנקודות שהעלתה התובעת, והעובדה שלמרות זאת קבע את אחוזי הנכות כפי שקבע, איננה מצדיקה כשלעצמה מינוי מומחה נוסף.      
גם פער בין קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לקביעת המומחה, קיים בתביעות רבות, ואין בו כשלעצמו כדי להצדיק שימוש בהליך החריג של מינוי מומחה נוסף.

9.      עוד יצויין, כי התיק נקבע להוכחות ליום 26.5.13 עוד ביוני 2012. חוות הדעת של דר' הראל התקבלה עוד באוגוסט 2011 ותשובות לשאלות ההבהרה כחודש לאחר מכן. הבקשה הוגשה ביום 21.3.13, חודשיים בלבד טרם דיון ההוכחות, ואין בה כל הסבר לשיהוי משמעותי זה.

10.  אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

11.  ההוכחות יערכו כמתוכנן ביום 26.5.13. אני שב וקורא לצדדים להדבר ביניהם, בנסיון לחסוך שמיעת ההוכחות בתיק שעלותה בצידה.

להודיע לצדדים.