1. בישיבת בית המשפט האחרונה, שהתקיימה ביום כח אלול תשע"ג (3/9/13), ניתנה על ידי, בסיום הישיבה, החלטה, לפיה הגעתי למסקנה כי בקשת חברת אנטיפוד בע"מ (להלן - "התובעת" או "המבקשת") ביחס לבזיון בית משפט - מתקבלת.
2. משמעות הדבר היא, שחברת יקבי ירושלים אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (להלן - "הנתבעת" או "המשיבה") הפרה את צווי בית המשפט, דהיינו: את פסק הדין מיום 10/10/11, בכך שהשתמשה בשם "ג'רוזלם ויינריס" בלי מילה נוספת, לא "גולד", לא "מצודה", ולא כל מילה אחרת.
3. בסיום הישיבה הקודמת, כפי שכתבתי גם בסיום החלטתי הנ"ל, התעוררה השאלה, כיצד לנהוג ביחס למימוש ההחלטה, כדי שלא יווצר ביזיון בית משפט בעתיד.
4. הצעתי לצדדים, כי עד היום - ח תשרי תשע"ד (12.9.13) - ערב ערב יום כיפור, ינסו להגיע ביניהם להסדר, אשר ייתר את הצורך להכריע בשאלה הזאת.
5. ברם, בפתח הדיון היום הודיעוני הצדדים, כי לא הגיעו להסכמה. לכן, אין מנוס מלתת עתה את החלטתי זו, המשלימה להחלטה הקודמת.
6. שמעתי את טענות ב"כ הצדדים, ביחס לחלופות השונות, כיצד לנהוג בדרך למימוש החלטתי, או במילים אחרות: ממתי יתחילו הליכי ביזיון בית משפט, ותחויב המשיבה בקנס על הפרה של שימוש בשם "ג'רוזלם ויינריס".
7. מדברי עו"ד רקפת פלד, ב"כ המשיבה, הבנתי כי לא ניתן טכנית להדביק מדבקות חדשות על הבקבוקים.
כמו כן, לא ניתן לקחת את הבקבוק, להוציא ממנו את היין, ולשים את היין בבקבוק אחר, שבו יש תווית חדשה, שכן היין יתחמצן, ואיכותו תיפגע.
משמעות הדבר, כפי שהגדירה ב"כ המשיבה, היא שכל החלטה, שבה אורה "למשוך" בקבוקי יין מהחנויות, ואפילו מן הספקים, ואפילו מהבקבוקים הנמצאים על המשטחים במשרדי החברה או במרכז הלוגיסטי בעוזה, משמעותו תהיה - הפסד מלא.
אחריה, החרה החזיק עו"ד אלבו, ב"כ המשיבה, שראה בכך גם "לאתשחית" (ספר דברים, פרק כ, פסוק יט).
8. לכן, הציעה עו"ד פלד שתי חלופות:
אחת, לפיה עד חודש אפריל 2014, ניתן יהיה להשתמש בבקבוקים הקיימים, הנמצאים, חלקם בחנויות, חלקם אצל המפיצים והסוכנים, וחלקם במשטחים במשרדי החברה הנתבעת. בתוך ימים ספורים, ליתר דיוק, כמה ימים לאחר חג הסוכות תשע"ד, ולאחר שהחברה הנתבעת תיצור קשר עם חברות פרסום, היא תוציא מותג חדש, שבו לא תהיה הפרה של הצו השיפוטי, והמדבקות החדשות יהיו על הבקבוקים החדשים, כאשר הבקבוקים הישנים יימכרו כולם, עד חודש אפריל 2014.
חלופה
שניה, שהציעה עו"ד פלד, וגם זאת, לדבריה, לחלופין, ובכאב לב, נועדה "למשוך" או לקחת את הבקבוקים מן החנויות בהדרגה, כאשר מאזור ירושלים הם יילקחו עד סוף נובמבר 2013, לאחר מכן, מאזור המרכז, ולאחר מכן מאזור צפון לחדרה, ולבסוף מאזור הדרום, על פי הסדר שהציעה עו"ד פלד.
9. מנגד, הדגיש עו"ד צמחוני, ב"כ המבקשת, כי כל חלופה שאינה הוצאת הבקבוקים מיד ולאלתר, תיחשב פרס למי שהפר צו בית המשפט או פסק דין של בית משפט.
10. עו"ד צמחוני התבסס על פסק דין של כב' השופט מלצר מבית משפט העליון, כי יש חובה למען שלטון החוק להקפיד על כך שצווי בית משפט יקויימו.
11. עו"ד צמחוני טען, כי כל דרך אחרת לא רק שתהווה פרס למשיבה, אלא תחייב מנגנון פיקוח של המבקשת, דבר שלא ניתן לביצוע מבחינה מעשית, ותיצור נקודות חיכוך נוספות בין המבקשת לבין המשיבה.
12. לאחר ששקלתי את טענות, הצדדים הגעתי למסקנה, כי במתח הקיים, בין הצורך לקיים צו שיפוטי לבין הנזק הגדול והרב שעלול להיגרם למשיבה, יש לתת בכורה למידתיות, במישור הנזק, על אף הצורך החשוב לשמור על שלטון החוק.
13. נחה דעתי, כי אכן צודקת עו"ד רקפת פלד, ב"כ המשיבה, בכך, שאם אתן הוראה לקחת את הבקבוקים ולהחזיר אותם לחברת "יקבי ירושלים", משמעות הדבר תהיה אובדן מלא של הבקבוקים או של היין שבתוכם. בכך, יהיה, כפי שהערתי במהלך הדיון, "בל תשחית". בעניין זה אני מסב את הצדדים לרשימה שכתבתי, בשם "איסור בל תשחית", שהופיעה בגליון פרשת השבוע של משרד המשפטים, פרשת שופטים, תשס"ז, גליון מס' 296, חודש אב תשס"ז - אוגוסט 2007.
14. עניין זה אינו רק עניין טכני של עבירת "בל תשחית" אלא הינו גם חלק מעקרונות מדינת ישראל, כמדינה דמוקרטית, בכלל, ובערב יום כיפור, בפרט.