החלטה בתיק ת"א 31229-07-10

בפני בקשה לסילוק התובענה על הסף.

רקע כללי

המשיב, מר משה כהן, הגיש את תביעתו כנגד המבקשת, עין נטפים מפעלי מים וביוב אילת בע"מ, בגין גבייה ביתר/תביעת השבה, של סכומים ששילם לה בגין אגרות והיטלי פיתוח מים וביוב בסך 304,654 ש"ח (אגרת חיבור מים, אגרת הנחת צינורות מים והיטל ביוב).

טענות המבקשת

1.  כי יש לסלק את התובענה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית ולחילופין מחמת אי מיצוי הליכים וקיומו של סעד חלופי. לשיטתה, משעה שהמשיב פנה למבקשת והעלה טענותיו כנגד דרישות התשלום שנדחו על ידה, אזי היה עליו לפנות לסעיף 108 לחוק, לרשות הממשלתית למים וביוב, המהווה על פי דין האינסטנציה המוסמכת לדון בטענותיו כנגד המבקשת.

2. כי לחילופין יש להורות על סילוק על הסף של רכיבי התביעה שעניינם ביוב מחמת קיומה של ערכאה בעלת סמכות עניינית ייחודית - היא ועדת הערר לענייני ביוב לפי חוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב-1962.

3. כי לחילופין יש לסלק את התובענה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים בפני הממונה על תאגידי מים וביוב.

4. המבקשת טוענת להעדר יריבות ואי צירוף צדדים רלוונטיים. לשיטתה, טענות לעניין רשלנות העירייה לכאורה בהטלת חיובים בעבר אינן רלוונטיות כלפי המבקשת וכי המבקשת הינה אישיות משפטית נפרדת.

5. כי כתב התביעה שזור טענות עובדתיות חלופיות אשר לא ניתן לטעון על פי דין ומטעם זה יש להורות על מחיקתן וכפועל יוצא מחיקת טענות המשיב מכוחן.

6. המבקשת טוענת  להיעדר תום לב ושימוש לרעה בהליכי בית משפט. התובענה מהווה "מסע דיג" מצד המשיב אשר הגיש תובענה זו לבית המשפט בכדי לדלות פרטים. כמו כן עלות התשתיות מהן ייהנה המשיב בנכס החדש אותו מבקש המשיב להקים תושת על שכם הציבור.

טענות המשיב

1. הגשת הבקשה לסילוק על הסף ביום 5/6/12 כמעט שנתיים לאחר הגשת כתב ההגנה מטעמה, לאחר קיומה של ישיבת קדם משפט בתיק, קיומם של הליכים מקדמיים ובתום הליך גישור ממושך מהווה פעולה שלא בתום לב המתעלמת מאובדן זמן שיפוטי יקר ומהוצאות התובע.

2. דינה של טענת המבקשת בדבר היעדר סמכות עניינית, אי מיצוי הליכים וסעד חלופי דינה להדחות. סעיף 108 לחוק תאגידי המים וביוב תשס"א 2001 מעניק לרשות אך ורק את הסמכות לערוך בירור של תלונות של צרכנים ולא מקנה לרשות הממשלתית למים ולביוב את הסמכות לדון בתביעות השבה כספיות של אזרחים כנגד תשלומי ביוב ומים אשר שולמו לטענתם ביתר.

3. הסמכות לדון בתובענה תקבע לפי מבחן הסעד וככל שמדובר בתביעה כספית, תקבע סמכותו של בית המשפט האזרחי בהתאם לסכום התביעה.

4.החשש לחסימת זכותו של המשיב לפנייה לערכאות הינו חשש ממשי שכן עם קבלת הבקשה ייווצר מצב אבסורדי לפיו בית המשפט ידחה את תביעתו ואילו רשות המים לא תהיה מוסמכת לדון בעניינו ואף אם תשאף לעשות כן, הרי שהיא תהא חסרת הכלים והאמצעים הדרושים לכך.

5. באשר לבקשת הנתבעת למחיקת סעיפים מכתב התביעה, המבקשת כלל אינה רשאית לבקש מבית המשפט ליתן הוראה כאמור שכן לא פנתה לתובע תוך 15 ימים מיום המצאת כתב התשובה בתיק למחוק סעיפים אלה מכתב התביעה. מעבר לכך, משהוסמכה המבקשת להפעיל את סמכותה של הרשות המקומית בכל הנוגע להטלת היטלי מים וביוב הרי שברור כי שאלת גבייתם או אי גבייתם של היטלים אלו בעבר על ידי הרשות רלוונטית למחלוקת נשוא התביעה.

6. פתוחה בפני המבקשת הדרך לבקש מבית המשפט צירופה של עיריית אילת להליך ומשלא עשתה כן, אין לה להלין אלא על עצמה.

7. המבקשת אינה טורחת לפרט בבקשתה באילו סעיפים בכתב התביעה מופיעות טענות עובדתיות סותרות ואינה מפרטת היכן בדיוק בכתב התביעה מופיעות הטענות המשפטיות המבוססות על אותן טענות עובדתיות חלופיות ודי בכך לדחות את הבקשה.

8.המשיב חזר על טענותיו בעניין מועד הקמת תשתיות המים והביוב וכן בעניין תשלומי עבר בגין תשתיות והדגיש כי אין בידיו את מלוא האסמכתאות בעניין, בין היתר משום שהנתבעת סירבה לבקשותיו והעביר לידיו מידע ואסמכתאות אלו.