ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
2684-09-12
29/04/2013
|
בפני השופט:
ד"ר דפנה אבניאלי
|
- נגד - |
התובע:
1. קונספט שיווק מוצרי אופנה (1995) בע"מ 2. מרוידקס מוצרי גלישה (2004) בע"מ 3. חברת המזרח לאחזקות בע"מ 4. אסיאג החזקות בע"מ 5. י.ג.ארן אחזקות בע"מ
עו"ד גיורא בן טל ומירית וולף
|
הנתבע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ עו"ד שפלר
|
החלטה |
1. ביום 25.4.13 הגישו המבקשות בקשה דחופה, בקשר עם הפקדת הערובה אשר חויבו בהפקדתה תוך 20 יום, כאמור בהחלטתי מיום 11.4.13.
2. בבקשה נאמר, כי בית המשפט מתבקש לאשר, כי כספים בסך של 450,000 ש"ח מתוך כספי הפקדון של המבקשת 2 (מרוידקס), בחשבון הבנק שלה אצל המשיב, ישמשו כערובה להבטחת הוצאות המשיב בתיק שבכותרת. בנוסף, התבקשה הארכת מועד להפקדת הערובה, של שבעה ימים ממועד מתן החלטה בבקשה הנ"ל.
3. הבקשה הוגשה יום אחד בלבד לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים, ביום 24.3.13, בו היתה התייחסות גם למועד שנקבע להפקדת הערובה (1.5.03). המבקשות לא הזכירו ולו במילה את כוונתן להגיש את הבקשה לשימוש בכספי הפקדון של המבקשת 2, ולכן לא התבקשה גם התייחסות המשיב לענין זה.
4. בהחלטתי מיום 25.4.13 נקבע כי "
אין להגיש בקשה מעין זו ללא ציון תגובת המשיבים בגוף הבקשה. הבקשה להארכת מועד נדחית".
5. ביום 28.4.13 הוגשה "בקשה בהולה נוספת", בה צוין כי התקבלה תגובת המשיב, לפיה הוא מתנגד לבקשה בעניין הפקדון (נספח ב' לבקשה).
6. המשיב אכן מתנגד לבקשה ומפנה לעובדה, שמאז הגשת התביעה, הגישו המבקשות שש בקשות, פעם אחר פעם, לארכה ולעיון חוזר - שנדחו כולן, אך המבקשות שבות ומטרידות את בית המשפט.
7. המשיב טוען, כי במטרה להימלט מהפקדת הערובה, עותרות המבקשות לחייב את המשיב להעמיד להן את הסכום הדרוש והתיר להן לעשות שימוש בכספים, אשר המשיב זכאי להחזיק בהם להבטחת החוב המגיע לו מאת המשיבות, על פי מסמכי פתיחת החשבון.
8. המשיב מתנגד לבקשה, גם מהמטעם שבאחת הבקשות הקודמות (בקשה 4) הודיעו המבקשות, כי אין מקום לחייבן בערובה, מאחר שהמבקשות -4 מתחייבות לשאת בהוצאות שייפסקו גם נגד המבקשות 1-2 אם תידחה התביעה, אך עתה אין עוד זכר להתחייבות זו.
9. לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובת המשיב אני קובעת כי דין הבקשה להידחות.
מעבר לעובדה, שהבקשה הוגשה יום לאחר הדיון שהתקיים במעמד הצדדים, שבמהלכו לא ניתן רמז כלשהו כי אין בכוונת המבקשות להפקיד את הערובה במועד שנקבע, אין בבקשה כל נימוק המצדיק את קבלתה.
10. חיוב בערובה נועד להבטחת תשלום הוצאות המשיב, אם וככל שתידחה התביעה נגדו.
בהחלטתי מיום 11.4.13 נאמר, כי
"מלבד הודעת של המשיבות 4 ו-5, אשר הוגשה כחודשיים לאחר הגשת הבקשה להפקדת ערובה, ולאחר שמספר בקשות אורכה להגשת תגובה על ידי המשיבות נדחו על ידי, לא הוגשה כל הודעה שממנה ניתן ללמוד על מצבן הכלכלי של המשיבות [המבקשות כאן - ד.א.]". עוד צוין, כי ההודעה כלל אינה מתייחסת למצבה של המשיבה 3, ולכן לא עמדו המבקשות בנטל המוטל עליהן להוכיח, שביכולתן לשאת בהוצאות שייפסקו, אם ייפסקו נגדן.
11. צודק המשיב בטענתו, כי הבקשה הנוכחית, אינה אלא ניסיון נוסף, להתחמק מהפקדת הערובה. כזכור,הכלל על פי הוראת סעיף 353א לחוק החברות הוא חיוב חברה בהפקדת ערובה, אלא אם סבר בית המשפט כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את החיוב, או שהחברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה בדין. הבקשה דנן מחזקת את התחושה, כי אין באפשרותן של המבקשות לשלם את הוצאות הנתבע, והן מחפשות מפלט בדמות בקשה חסרת שחר, לחייב את המשיב לשחרר לטובתן כספי פיקדון של אחת המבקשות.
סוף דבר
הבקשה על כל ראשיה - נדחית.
המבקשות ישאו בהוצאות הבקשה בסך 5,000 ש"ח.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.