ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
2349-04,2359-04,2736-04
22/06/2010
|
בפני השופט:
ד"ר דרורה פלפל / ס.נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
1. נינה אוחנה
2. ג'והן נפתלי
3. אייל גוטליב
4. קורן אמישה
5. יובל אשכנזי
6. ניר רוה
עו"ד ד"ר א. וינרוט
עו"ד י. וולנרמן
עו"ד א. לוקשינסקי-גל
|
הנתבע:
1. Merck Sharp & Dohme (Israel 1996) Ltd
2. Merck Sharp & Dohme (Australia) Pty Ltd
3. Merck & Co. Inc U.S.A
4. Merck Sharp & Dohme BV
עו"ד ד"ר י. לשם
עו"ד ר. פלג
עו"ד ג. שיף
|
| החלטה |
א.
מהות הבקשה
זוהי בקשה מבית-המשפט כי יעשה שימוש בסמכותו בהתאם לסעיף 47 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 (להלן: "
החוק" או "
חוק עזרה משפטית"), ויאשר שעדויותיהם של שניים מעובדי המשיבות, בתקופה הרלוונטית לתביעה, הינן ראיות הדרושות לצורך ההליך שבכותרת, המתנהל בישראל.
כמו כן מתבקש בית-המשפט להורות על גביית עדויות אלה בהיוועדות חזותית, באמצעות מערכת טלויזיה סגורה (Video Conference, להלן: "
כינוס וידאו"), בהתאם לתקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ט-1999 (להלן: "
התקנות" או "
תקנות עזרה משפטית").
לחילופין, מתבקש בית-המשפט להורות על גביית העדויות, בפני נציג קונסולרי של מדינת ישראל בארצות-הברית או בפני בית-המשפט המוסמך במקום מושבם של העדים, בהתאם לסעיף 15 לאמנה בדבר גביית עדות בחוץ לארץ בענינים אזרחיים או מסחריים, האג 1970;
לחילופין, מתבקש בית-המשפט להורות על גביית ראיות על-ידי שלוח בהתאם לסעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
ב.
עובדות רלוונטיות
המשיבות עסקו בייצור ובשיווק בישראל של תכשיר אנטי דלקתי ומשכך כאבים בשם ויוקס (VIOXX). המשיבות פרסמו את יתרונות הויוקס כתכשיר המשכך כאבים מחד גיסא, ושאינו פוגע בתפקודי הקיבה מאידך גיסא. העילה המרכזית לבקשה לאישור תובענה ייצוגית מבוססת על טענת המבקשים לפיה היה למשיבות מידע, אותו הן לא פרסמו, כי הויוקס מכפיל את הסיכון לאירועים קרדיו-וסקולריים (התקף לב ושבץ), ואף מגדיל את הסיכון ללקות באירוע של אטם בשריר הלב פי ארבעה עד חמישה.
יש לציין כי לאחר תקופת ייצור ושיווק קצרה, הורידו המשיבות את הויוקס מהמדפים וחדלו מלייצרו.
במסגרת ההליך העיקרי בתיק זה הוגשו בקשות רבות, במשך חמש השנים מאז הוגשה הבקשה המקורית. כך, הוגשה ביום 22.10.2009 בקשה מטעם המבקשים לזימון שני עדים (להלן: "
העדים"):
- ד"ר אדוארד סקולניק (Dr. Edward Scolnick), נשיא מעבדות המחקר של חברת מרק.
- ד"ר בריגס מוריסון (Dr. Briggs Morrison), מדען בכיר בחברת מרק.
בבסיס הבקשה לזימון העדים עמדה תכתובת דואר אלקטרוני, שנכללה בתשובת המשיבות לבקשה לאישור התובענה הייצוגית. במסגרת תכתובת זו, כך נטען, ציינו שני עובדים בכירים אלה באופן מפורש, כי מרק אינה יודעת מה גרם לפער הדרמטי באירועים קרדיו-וסקולריים בין הויוקס לתרופת הייחוס במחקר שערכה, כי מרק הייתה מודעת לסיכון שבתרופה, וכי אף היטתה מאמרים מדעיים על-מנת להסוות את סכנת החיים שבנטילת התרופה.
ביום 6.12.2009 דחיתי את הבקשה לזימון העדים בנוסח בו הוגשה בשל היעדר סמכות, תוך שהוריתי לבא-כוח המשיבות לברר את עמדת שני העדים הפוטנציאליים לבוא ולהעיד בארץ.
ביום 28.12.2009 הודיעו המשיבות לבית-המשפט כי עורכי-דינם בארצות-הברית של שני העדים הפוטנציאליים מסרו כי העדים אינם מוכנים להגיע לישראל לצורך מתן עדות בתיק זה.
בנסיבות אלה פנו המבקשים בבקשה בה עסקינן, שכן לדבריהם - עדותם של שני העדים, ובפרט חקירתם בהקשר של תכתובת הדואר האלקטרוני, הינה קריטית בשלב זה, לצורך הוכחת האפשרות הסבירה שהתובענה הייצוגית תוכרע לטובת המבקשים, בהתאם לדרישת סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
המשיבות ציינו בתגובתן לבקשה כי שני העדים היו בעבר עובדים במשיבה 2, אך אינם עובדים בה מזה שנים - הד"ר סקולניק פרש מהמשיבה 2 בסוף שנת 2002, והד"ר מוריסון בחודש אוקטובר לשנת 2007.
בנוסף ציינו המשיבות כי מבירור שערכה המשיבה 2 עם באי-כוחם של העדים עולה כי הם אינם מוכנים להעיד בבקשה לאישור התביעה כייצוגית, בישראל ו/או בארצות-הברית, בין באמצעות כינוס וידאו ובין בכל אמצעי אחר (סעיף 7 לתגובת המשיבות לבקשה).
ג.
דיון
שלושה סעיפים יכולים להיות רלבנטיים לענייננו: