1. לפני בקשה מטעם הנתבעת למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה, שייקבע, על בסיס התיעוד הרפואי את שיעור נכותו של המנוח ישראל וינטר ז"ל והשפעת מצבו הרפואי על תוחלת החיים שהייתה צפויה לו ללא קשר לפטירתו הנטענת בתאונה, וזאת נוכח מחלות מהן סבל עובר לתאונת הדרכים מיום 22.6.09 וללא קשר לפגיעתו בה.
טיעוני הנתבעת
2. הנתבעת מצביעה על תיעוד רפואי שהצליחה לאתר ביחס למנוח, לפיו עובר לתאונה סבל המנוח, בין היתר, מהפרעות נוירוכירוגיות שכללו סחרחורות, הקאות וכאבי ראש והוא אף אובחן כסובל מהידרוצפלוס בגינו גם עבר מספר ניתוחים בראשו.
הנתבעת מפנה להחלטה ברע"א 42214-03-11 (מחוזי ירושלים)
אריה חברה לביטוח בע"מ נ'
עמר גבריאל [פורסם בנבו] (26.5.11), שם עתרה הנתבעת למינוי מומחה רפואי לצורך קביעת נכות התובע ללא קשר לתאונה והשפעתה על הקיצור בתוחלת חייו ובית משפט השלום דחה הבקשה, אולם ערכאת הערעור הפכה את ההחלטה והורתה על מינוי מומחה רפואי כאמור, בקובעה, בין היתר:
"אשר לקיומה של ראשית ראיה - כאשר התובע הוא אשר עותר למינוי מומחה רפואי, כלל הוא כי יש להיזהר שלא לקפח זכויותיו, שכן זו ההזדמנות היחידה הניתנת לו להוכיח טענותיו בעניין שברפואה. בפסק הדין ברע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2), 216 (1990) (להלן-הלכת שיק) נקבע, כי כיוון שהדרך היחידה העומדת בידי נפגע בתאונת דרכים להוכיח את טענותיו בענין שברפואה היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים, הרי שאין מקום לדחות בקשה כזו, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. ברע"א 8796/99 הפניקס הישראלי חברה לביטוח נ' בן יאיר, פ"ד נד(2), 460 (2000) הוחלו העקרונות שנקבעו בהלכת שיק גם על בקשתו של נתבע למינוי מומחה רפואי כדי להוכיח טענה לפיה חלק מן המגבלות שהנפגע היה צפוי לסבול מהן אינן קשורות כלל לתאונה נשוא התובענה. הלכת שיק התייחסה אמנם לדיותה של ראשית הראיה המצדיקה מינוי מומחה רפואי, ואולם רוח הדברים היא שלא להקשות על מינוי מומחה כאשר יש לבקשה יסוד בחומר הרפואי".
3. כן טוענת הנתבעת כי חוות דעת כמבוקש תבהיר את התמונה המלאה באשר למצבו הרפואי של המנוח ללא קשר לפגיעתו הנטענת בתאונה, ובפרט ביחס לקיצור בתוחלת חייו, שהינו מהותי ביותר לדיון בתובענה דנן שכל עניינה הוא פיצוי התובעים בגין נזקי המנוח, לרבות ההפסדים הנטענים "בשנים האבודות".
טיעוני התובעים
4. התובעים מתנגדים לבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה וטוענים כי נובע ממנה כי ייקבע שיעור נכותו של המנוח בטרם התאונה בעיקר על מנת לקבוע האם תוחלת חייו התקצרה עקב נכות זו. גם אם סבל המנוח מנכות כלשהי עובר לתאונה, הרי שכושר השתכרותו ייבדק על פי ראיות בפועל במומו (אם היה כזה), ומה הנפקא מינה מה שיעור נכותו הרפואית? לא כל ניתוח ראש ו/או תלונות על כאבים הינם סיבה למינוי מומחה, ובמיוחד שמהתיעוד הרפואי שצורף לבקשתה של הנתבעת, עולה כי המנוח חדל מתלונותיו בשנת 2006, כ-3 שנים עובר לתאונה. באף מן המסמכים הרפואיים שצורפו לבקשתה של הנתבעת לא הראתה המבקשת שיש חשש לקיצור תוחלת חיים.
בפסק הדין בפרשת עמר גבריאל אליו מפנה הנתבעת (ת.ד. מיום 5.11.03) היה מדובר באדם מכור לסמים לשעבר, שלטענתו לא השתמש בסמים במשך 17 שנים ובית המשפט סמך ידיו בעיקר על תיעוד רפואי מתקופה שלאחר התאונה.
כב' השופטת ת' בזק-רפפורט, מציינת בהחלטתה:
"בעניינינו סבורה אני כי התקיימה ראשית ראיה לצורך מינויו של המומחה הרפואי בתחום הטוקסיקולוגיה והכבד. כך, במספר מסמכים רפואיים שצרפה המבקשת משנת 2004 ו-2006 נרשם בין יתר אבחנותיו הרפואיות של המשיב, כי הוא מאובחן כ
DRUG ABUS
-
. כלומר, מומחים רפואיים העריכו כי מידת זיקתו של המשיב לסמים במועדים הנ"ל, מהווה חלק מאיבחונו הרפואי. בנוסף פרו' מאיר ליברגל, אשר מונה כמומחה רפואי בתחום האורתופדיה בתיק זה, התייחס בחוות דעתו מיום 18.12.10 ל"תוחלת חייו" של מפרק מלאכותי של המשיב ולחשש לזיהומים ממנו, ומציין כי "סיכון זה גבוה מאוד בחולה המכור לסמים (זריקות)". (שם, שם).
הליכה בדרך אותה מציעה הנתבעת תביא דווקא למסקנה כי יש לדחות את הבקשה, שכן אימוץ של מבחני הפסיקה למינוי מומחה רפואי מטעם התובע יביא גם לאימוץ מבחן ה"
רצף הטיפולי" לפיו אין למנות מומחה רפואי אם אין רצף טיפולי בתחום המבוקש. בענייננו, לדעת התובעים, לא קיים שמץ של תיעוד רפואי לעניין נכותו הנטענת של המנוח בתקופה של 3 שנים לאחר התאונה. לשיטת התובעים בעת התאונה היה המנוח בריא ברמ"ח איבריו וראיות אודות כושר השתכרותו ותפקודו יובאו לפני בית המשפט.
דיון
5. מינוי מומחה רפואי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן:
"חוק הפיצויים") נעשה על פי סעיף 6א לחוק, הקובע:
"6א. מומחה רפואי
(א) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה.
(ב) מונה מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה :
(1) בעלי דין יהיו רשאים להזמין את המומחה לבית-המשפט לחקירה, אולם לא יהיו רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון אלא ברשות בית משפט מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(2) כל צד יהיה רשאי להפנות אל המומחה, בכתב, שאלות הבהרה לחוות הדעת שנתן;
(3) בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, והוא ישולם בידי בעלי הדין או אחד מהם, כפי שיורה בית המשפט."