החלטה בתיק ת"א 2023-04

בפניי בקשתם של המבקשים שאפסול את עצמי מלהמשיך לדון בת.א. 2023/04 (להלן: " בקשת הפסלות" ו" התובענה", לפי העניין); וכי בנסיבות המפורטות בבקשת הפסלות אף יוצהר על בטלותם של פסק הדין וההחלטה מיום 28/6/11 שניתנו על ידי מותב זה ביום 28/6/11 (להלן: " ההכרעה מיום 28/6/11") וכל החלטה אחרת שניתנה לאחר מכן.

רקע עובדתי

1.         במסגרת התובענה שהגישה המשיבה נגד המבקשים ביקשה שייקבע כי היא והמבקשת היו שותפות בשותפות לניהול והפעלת חניונים, וכי המבקשת ניצלה את מעמדה בשותפות לרעה - השתלטה שלא כדין על נכסי השותפות, ואף שלחה יד בכספים שהוחזקו בחשבון הבנק של השותפות. משכך ביקשה המשיבה להורות על השבת חלקה בכספים שנלקחו לטענתה שלא כדין מחשבון השותפות, וכן על מינוי חוקר שיקבע את חלקה ברווחים שהשיאו נכסי השותפות לאחר פירוקה. כן עתרה המשיבה לחייב את המבקש, שהוא מנהל במבקשת, באחריות אישית לנזקים הנטענים בתובענה.

            המבקשים מצידם הכחישו קיומה של שותפות בין המבקשת לבין המשיבה, ומשכך לגרסתם נשמט היסוד לתובענה. מכל מקום, לטענתם הם מעולם לא שלחו ידם בכספים כלשהם כנטען על ידי המשיבה; ובכל מקרה וגם אם בניגוד לעמדתם ייקבע כי בין המבקשת למשיבה התנהלה שותפות, הרי שהמבקש לא היה אלא נציג של המבקשת - ומכאן שאינו שותף בשותפות הנטענת ואינו חב בחובותיה.

            עסקינן בפרשה סבוכה ומורכבת. לאחר שמיעת הוכחות בתיק והגשת סיכומים בכתב, בהכרעה מיום 28/6/11 ומנימוקיה הגעתי לכלל מסקנה כי בין המבקשת לבין המשיבה אמנם התקיימו יחסי שותפות. במצב דברים זה, הוספתי וקבעתי כי המשיבה זכאית לסעד של מתן חשבונות וכי בנסיבות המקרה מן הראוי למנות חוקר כדי לפשט ולייעל את הדיון בשלב מתן החשבונות. ככל שהתובענה הופנתה כלפי המבקש - בהיעדר עילת תביעה אישית כלפיו, התובענה נגדו נדחתה.

            לשם מינוי חוקר ולקביעת סדרי הדיון בשלב זה של התובענה, קבעתי את התיק לישיבה בפניי ליום 19/7/11 שעה 09:00 (להלן: " הישיבה מיום 19/7/11").

2.         בפתח הישיבה מיום 19/7/11 וכאשר מטעם המבקשת (התביעה נגד המבקש נדחתה כאמור) הופיע עו"ד עמי אסנת (להלן: " עו"ד אסנת"), ציינתי בפני ב"כ הצדדים כי נודע לי לאחרונה שעו"ד אסנת ייצג את אבי, עו"ד צבי יפה (להלן: " האב") בהליך משפטי, ומשכך ביקשתי לשמוע את התייחסותם.

            על כך הגיב עו"ד אסנת:

"לאור הערת בית המשפט ולשאלתו, אני משיב, שייצגתי בהליך משפטי את האב של מותב זה, עו"ד צבי יפה. ההליך הסתיים, פרט להליכי הוצל"פ. זה היה לאחר שנשמעו ההוכחות בתיק זה ולפני שניתן פסק הדין (ההכרעה מיום 28/6/11 - הערה שלי, ע.ב.). אני לא רואה כל מניעה שמותב זה ימשיך לדון בתיק ואבקש שכך ייעשה".

            ותגובתו של ב"כ המשיבה:

"שמעתי את הדברים ואני לא רואה כל בעיה. אבקש שמותב זה ימשיך לדון בתיק".

            יצוין כי באותה עת היתה תלויה ועומדת בקשה למתן פסק דין חלקי ובמסגרתה תחשיב שהגישה המשיבה בעקבות ההכרעה מיום 28/6/11 (להלן: " הבקשה למתן פסק דין חלקי"). ניתנה תשובה ותגובה לתשובה, ואולם משביקש ב"כ המבקשת להגיש תשובה מפורטת מזו שכבר הוגשה על ידו - בהסכמה ניתנה למבקשת האפשרות לעשות כן, ולמשיבה ניתנה זכות תגובה לתשובה שתוגש. בד בבד ובהסכמת הצדדים מונה רו"ח יוני קפלן כחוקר - והלה נתבקש ליתן את חוות דעתו בתוך 60 יום. כן קבעתי את התיק באותו שלב לתזכורת פנימית ביום 17/8/11, לצורך קביעת אופן המשך ההליכים בתיק. משנתברר כי לרו"ח קפלן יש קשר עם אחד הצדדים - מונה במקומו רו"ח אבי נחמיאס כחוקר (ראו: החלטתי מיום 19/7/11, להלן: " החוקר").

            ביום 31/7/11 נתקבלה בתיק בית המשפט הודעת החוקר שלפיה אין כל מניעה שיקבל עליו את המינוי ומשכך החל לפעול במסגרתו.

            בין לבין, ביום 27/7/11 נתקבלה בתיק בית המשפט בקשת הפסלות, שהיא נושא החלטתי זו.

בקשת הפסלות וטענות הצדדים

3.         בקשת הפסלות נסמכת על הוראת סעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: " חוק בתי המשפט"); ומשכך אביאה כלשונה ובהקשר שלה:

"(א)     שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

(א1)    בלי לגרוע מהוראת סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:

(1)       צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;