ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
10960-10-10
18/07/2011
|
בפני השופט:
תמר אברהמי
|
- נגד - |
התובע:
1. רות חיימוב 2. בן ציון חיימוב 3. אמיר חיימוב 4. אסתר חיימוב
|
הנתבע:
1. אורי חיים אורן גודינגר 2. אחיה יעקב אורן גודינגר 3. אודליה-צביה אורן גודינגר
|
החלטה |
מבחינת הליכים מקדמיים, הבקשות העומדות על הפרק הינן בקשות הדדיות בעניני גילוי ועיון במסמכים ספציפיים. בכל הנוגע לבקשת הנתבעים, הצהירו התובעים כי אין בידיהם מסמכים נוספים פרט לאלה שהועברו. יצוין כי מענה זה מעלה סימן שאלה, ככל שהאמור בתשובת הנתבעים לתגובת התובעים הוא נכון, שכן המסמכים המפורטים בבקשה לגילוי ספציפי הם מסמכים שעל פני הדברים אמורים להיות בידי התובעים ובכלל זה מלוא מסמכי ההתכתבות עם משרד לוינהוך, כמו גם מסמכים נוספים בענין משיכות כספים מחברת יהלומי ירוטל. נרשמה הצהרת ב"כ התובעים כי אין מסמכים נוספים, על המשתמע ממנה.
בכל הנוגע לבקשת התובעים, אין בכוונתי לתת הוראה בענין מאזנים של צד שלישי שאיננו צד להליך ובפרט כאשר מדובר בחברות אשר חב' יהלומי ירוטל עצמה מהווה בעלת מניות בהן (והתובעים הם בעלי מניות ביהלומי ירוטל). בכל הנוגע לבקשות בענין פוליסות הביטוח, ניתנה הסכמת הנתבעים לכך שהתובעים יקבלו את הפוליסות במישרין מח' הביטוח וניתן יהיה לעשות שימוש בהצהרה זו לשם קבלת הפוליסות.
<#4#>
ניתנה והודעה היום ט"ז תמוז תשע"א, 18/07/2011 במעמד הנוכחים.
החלטה
לפני תביעה לסעד הצהרתי, אשר הוגשה ע"י בני משפחה אחת כנגד בני משפחה אחרת. כתב התביעה מפרט מסכת עובדתית ארוכה למדי, אשר אין מקום להיכנס לפרטיה בהחלטה זו ובסופם של דברים דומני כי עומדות על הפרק שתי שאלות מרכזיות.
שאלה אחת הינה האם הנתבע 1 היה שותף (50%) בחב' יהלומי ירוטל בע"מ. שאלה זו משליכה במידה רבה על הסעד השלישי המתבקש בכתב התביעה והוא הצהרה ולפיה הצדדים אחראים לתשלום חובות חב' יהלומיי רוטל לבנק איגוד בחלקים שווים. בהקשר זה גם ניתן לציין כי בין התובעים והחברה לבין בנק איגוד נחתם הסכם מיום 24.5.10 בענין הסדרת חובות.
שאלה שניה הינה שאלת תקפם (בטלות או אפשרות לביטול) של שני הסכמים שנחתמו בחודש נובמבר 2009 וצורפו כנספחים 2 ו-3 לכתב התביעה. שאלה זו נוגעת בעיקרה לשני הסעדים הראשונים לכתב התביעה במסגרתם מתבקש ביהמ"ש להצהיר כי ההסכמים בטלים ומבוטלים ולחילופין כי אין תוקף להתחייבות התובעים 1 ו-2 לפרוע או לשלם למי מהנתבעים סכום כלשהו ואין תוקף לשיעבוד שנעשה.
באשר לענין אחרון זה, ניתן להעיר כי במסגרת ההליך הוגשה בקשה לסעד זמני לגבי המשכם של הליכי הוצל"פ למימוש נכס, אשר בהסכמה עומד בתוקף עד למתן פסק דין בתביעה לאחר שהופקדו ערבויות מטעם המבקשים.
הסוגיות אשר צוינו לעיל מסתעפות לכדי פרטים עובדתיים שונים אשר הצדדים מפנים אליהם או טוענים להם לשם הוכחת עמדתם, כאשר מובהר כי התובעים טוענים לשותפותו של הנתבע 1 (שהנתבעים 2 ו-3 הם ילדיו) בחברה על המשתמע מכך, והנתבעים מכחישים את הדבר מכל וכל.
אין באמור כדי למצות את טענות הצדדים, אלא כדי להביא רקע כללי בלבד.
התביעה החלה דרכה בביהמ"ש המחוזי בת"א ונדונה בפני כב' השופט שוהם ולאחר זמן הועבר התיק בפני בימ"ש זה.
הסוגיות המקדמיות נדונו בהחלטה לעיל ודומה כי בכך הגיעו עניינים אלה לסיום, כאשר המאמץ אשר התובעים הודיעו כי יעשו לאיתור מסמכים נוספים, יושלם בתוך 21 יום (ימי פגרה באים במנין).
ככל שברצון התובעים להגיש בקשה לזימון עדים שלא בדרך של תצהיר, יש להגיש את הבקשה בתוך 14 יום (ימי פגרה במנין).
ניתן היתר לזימון שני העדים שהתבקשו ע"י הנתבעים והם התובע 2 ורואה חשבון, הכל כמפורט בבקשה. בקשות לזימון עדים באמצעות ביהמ"ש יש להגיש עד 60 יום קודם למועד שיקבע לשמיעת הראיות ולציין את מלוא פרטי העד המבוקש.
יש מקום אפוא לקביעת מועדים לשמיעת העדויות, כאשר ביהמ"ש מציע לצדדים לנצל את השהות שתהיה עד למועדים האמורים כדי לקיים הליך של גישור באמצעות מגשר שיומלץ ע"י ביהמ"ש.
<#8#>