החלטה בתיק רע"צ 53015-02-12

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ  אסף אבני אשר השהה את הליכי שחרור תפיסת רכב שהוא עצמו הורה קודם לכן לשחררו.

תיק ההוצל"פ נפתח למימוש פסק דין שקיבל המשיב נגד המבקש. מדובר בפסק בורר שאושר בבית המשפט.

במסגרת הליכי ההוצל"פ שנקט המשיב ביקש המשיב לעקל כלי רכב שאינם רשומים על שם המבקש 1, וכן מינוי כונס נכסים לשם תפיסת כלי הרכב. כב' רשמת ההוצל"פ קורין יצחקי הורתה על רישום העיקול.  לאחר מכן ננקטו הליכים מסוימים הן על ידי המשיב הן על ידי המבקש והן על ידי צדדי ג', שכלי הרכב רשומים על שמם אין מקום להרחיב בהליכים אילו שאינם קשורים ישירות להליך זה. בסופו של דבר ניתנו 2 החלטות של כב' הרשם אסף אבני ואשר לגבי האחרונה שהיא הוגשה הבר"ע. בהחלטות אילו הורה כב' הרשם בתחילה לשחרר רכב שנתפס ואשר אינו רשום על שם החייב בתיק ההוצל"פ-המבקש, ולבסוף הורה שלא לשחרר את הרכב.

במסגרת ההליכים שננקטו נתפס רכב שאינו רשום על שם החייב בתיק ההוצל"פ (המבקש 1).  הרכב שנתפס רשום על שם חברת י.ד. ברקת דלקים אנרגיה בע"מ. כאמור, לגבי רכב זה שנתפס ניתנה תחילה  החלטה של כב' הרשם המבטלת את התפיסה ולאחר מכן החלטה המאשרת את המשך התפיסה. המבקשים טוענים כי ההחלטה האחרונה  שגויה ויש לבטלה. מדובר בהחלטה שניתנה ביום 19.2.12 כאשר ההחלטה המורה על השהיית התפיסה ניתנה ביום 16.2.12. לטענת המבקשים לא השתנתה דבר בין 2 המועדים הנ"ל ולא היה מקום להורות על המשך תפיסת הרכב. לטענת המבקשים מדובר ב"הרמת מסך" שנעשתה על ידי כב' הרשם ללא כל סיבה ולפיכך יש לבטלה ולהורות על שחרור הרכב  (המדובר ברכב מסוג גי'פ מספר רישוי 63-365-15 (להלן ולעיל ה"רכב").

המשיב טוען כי אין להתערב בהחלטת כב' הרשם. לטענת המשיב אילו חברת י.ד. ברקת דלקים אנרגיה בע"מ (להלן:"החברה") היתה סבורה שההחלטה שגויה, היתה היא מגישה בקשה לרשם ההוצל"פ להורות על החזרת הרכב או היתה מגישה בעצמה את הבר"ע. אך בפועל מדובר בבקשה שהוגשה  רק על ידי המבקש. לגופו של ענין טען המשיב כי  הובאו בפני כב' הרשם די ראיות המוכיחות שמדובר ברכב ששייך למבקש 1 ולא לחברה, מה עוד שמדובר בחברה שהמבקש הוא בעל המניות היחיד והמנהל היחיד שלה.   לדברי המשיב, הוכח כי הרכב שנתפס היה רשום תחילה על שם חברתו לחיים של המבקש 1 שאין לה כלל רשיון נהיגה. רק לאחר מכן הועבר הרכב על שם החברה. המשיב טוען עוד כי בקשתו היתה לעיקול 2 כלי רכב שאינם רשומים על שם המבקש ובסופו של דבר נתפס רק כלי רכב אחד, כאשר לגבי כלי הרכב השני הוגשה בקשה שבעקבותיה השהה כב' הרשם את תפיסתו ואולם לגבי כלי הרכב שנתפס לא הוגשה כל בקשה של החברה לשחררו לכן צדק כב' הרשם שאישר את  המשך תפיסת הרכב וביטל החלטה קודמת שהורתה לשחררו. המשיב טוען עוד כי המבקש טוען שהבקשה מתייחסת להחלטה שניתנה ביום 19.2.12 ואשר הורתה על ביטול ההוראה להחזיר את הרכב ואולם למעשה ההחלטות שאישרו אם תפיסת הרכב ניתנו זמן רב לפני כן, ולגביהם לא הוגשה בר"ע והמועד להגשת בר"ע עליהם חלף כבר.

הצדדים הסכימו שתינתן החלטה לפי כתבי הטענות וללא צורך בדיון.  לאחר עיון בטענותיהם באתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם.  מתוך המסמכים שהוצגו עולה לכאורה כי על אף שמדובר בכלי רכב שאינו רשום על שם החייב - המבקש 1, מדובר בכלי רכב השיך לו. כידוע רישום כלי רכב במשרד הרישוי אינו יוצר בעלות וניתן להוכיח שכלי רכב הרשום על שם אדם אינו למעשה בבעלותו. כב' הרשם התרשם כי זה המקרה שבפניו ואכן מתוך המסמכים עולה לכאורה תמונה של כלי רכב שנרשם על שם צד  ג'  כדי להבריחו.   מדובר ברכב שהיה רשום על שם חברתו לחיים של המבקש, שאין לה כלל רשיון נהיגה, ולאחר מכן נרשם על שם חברה שהיא בבעלות יחידה של המבקש.  בנסיבות אילו עיקול הרכב ואף תפישתו הינם פעולות שבסמכות כב' הרשם ובנסיבות הענין אף מוצדקות.

כב' הרשם לא הורה על מכירה מיידית של הרכב שנתפש אלא נתן למבקש, או למי שטוען בעלות על הרכב,  להגיש תביעה מתאימה לבית המשפט ובמסגרתה לבקש גם צו זמני האוסר את מכירת הרכב או אולי גם צו המורה על החזרתו. בנסיבות אילו מדובר בהחלטה מוצדקת שאין מקום להתערב בה.

כיוון שהמועד שקבע כב' הרשם להגשת תביעה והמצאת החלטה של בית משפט חלף כבר (13.3.12), אני מאפשר למבקש או לצד ג' שהרכב רשום על שמו להגיש תביעה מתאימה בקשר לרכב ובמסגרתה לבקש להשהות את מכירתו או לבקש את החזרתו וזאת עד ליום 15.4.12. היה ותומצא החלטת בית משפט עד מועד זה המעכבת את המכירה או המורה להחזיר את הרכב ינהג כב' הרשם לפיה.  לא תומצא החלטה כזו עד המועד הנ"ל ניתן יהיה להמשיך בהליכי מימוש הרכב בדרך של מכירתו.

אין מקום בהחלטה זו להתייחס לגבי כלי הרכב הנוסף הרשום על שמו של המשיב 2 שכן כלי זה לא נתפס וההליכים לגביו לא הסתיימו. המשיב 2 הוזמן לחקירה וככל שימצא שיש או אין מקום לתפיסת הרכב הרשום על שמו תינתן החלטה בהתאם.  אין מקום במסגרת הליך זה להתייחס לכלי רכב זה שלא נתפס.

 אני דוחה איפוא את הבקשה ולאור התוצאה אני מחייב את המבקשים בהוצאות המשיב בסך 3,000 ש"ח שישולמו מתוך הסכום שהופקד. את יתרת הסכום יש להחזיר למבקשים.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ב, 25 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה