1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצל"פ (הגב' ברכה לכמן) מיום 26/2/11 הדוחה את בקשת החייב להקטנת התשלום החודשי בו חוייב כהחלטת כבוד רשמת ההוצל"פ הגב' יונת אברהם-הברפלד מיום 9/1/11, באשר אין טענה לשינוי מהותי במצבו הכלכלי של החייב מאז מתן ההחלטה הנ"ל ואין היא יושבת כערכאת ערעור על החלטת כבוד הרשמת אברהם-הברפלד.
2. וייאמר מיד - לאחר שבחנתי את הבקשה, הטענות והמסמכים שלפניי, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
3. ביום 9/1/11 נעתרה כבוד הרשמת (הגב' יונת אברהם-הברפלד) לבקשת המבקש (החייב) להכריזו כחייב מוגבל באמצעים בקבעה, בין היתר, כי על המבקש לשלם תשלום חודשי בסך של 1,800 ש"ח החל מיום 28/1/11.
המבקש בחר, מטעמיו הוא, שלא להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו אלא הגיש ביום 24/1/11
"בקשה חוזרת להקטנת צו חיוב בתשלומים עד לחקירת יכולת".
אין בהגשת הבקשה החוזרת כדי להאריך את המועדים הנקובים בסעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן "חוק ההוצל"פ") ולתקנה 119(ה) לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם-1979 (להלן "תקנות ההוצל"פ").
מכאן, החלטת כבוד הרשמת אברהם-הברפלד היא החלטה חלוטה ואכן, בקביעת כבוד רשמת ההוצל"פ, ב. לכמן, היא
אינה יושבת כערכאת ערעור על כבוד רשמת ההוצל"פ, י. אברהם-הברפלד.
אמנם, בפתח בקשתו מתייחס המבקש אך ורק להחלטת כבוד רשמת ההוצל"פ (הגב' ברכה לכמן) מיום 26/2/11 (בסעיף 1 לבקשת הרשות המתוקנת נפלה טעות סופר במועד הבקשה); אלא שעיון בבקשתו מעיד כי המבקש אינו טוען כנגד נימוקי כבוד רשמת ההוצל"פ, ב. לכמן ובכלל זה
אין הוא טוען לשינוי מהותי במצבו הכלכלי מיום 24/1/11 ועד ליום 26/2/11, אלא שכל טענותיו מופנות כנגד החלטת כבוד רשמת ההוצל"פ, י. אברהם-הברפלד מיום 9/1/11.
די בכך כדי לדחות הבקשה שלפניי.
4. למעלה מהדרוש יובהר כי גם לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטת כבוד רשמת ההוצל"פ, י. אברהם-הברפלד. לבקשה צורפו מסמכים (חלקיים, יש לאמר), מהם עולה, בין היתר, כדלקמן:
4.1 ביום 8/1/07 הוכרז המבקש כחייב מוגבל והוטל עליו לשלם סך של 750 ש"ח מדי חודש.
4.2 ביום 5/3/07
הוגדל צו התשלומים לסך של 2,000 ש"ח בחודש החל מחודש אפריל 2007.
4.3 ביום 25/9/07 נערכה למבקש חקירת יכולת מקיפה במסגרת תיק האיחוד, בסיומה נדרש המבקש להמציא מסמכים נוספים והוגשו סיכומים.
4.4 ביום 10/10/07 קבעה כבוד רשמת ההוצל"פ (כתוארה אז) י. מישורי, לאחר חקירת יכולת מקיפה ושמיעת הזוכים, כי המבקש סיכל את צו עיקול, אינו משלם על פי צו התשלומים שנקבע לו וקמה עילה לביטול הכרזתו כחייב מוגבל ופיזור תיק האיחוד. יחד עם זאת, סברה כבוד הרשמת (כתוארה אז) י. מישורי כי מתוך ראייה כוללת אין מקום לפזר את התיק והעמידה את התשלום החודשי על סך של 2,500 ש"ח. כמו כן אפשרה כבוד הרשמת למבקש לסלק את יתרת הפיגורים בתשלום חודשי נוסף בסך של 300 ש"ח.
מהחלטה זו עולה עוד כי המבקש עושה שימוש קבוע ברכב וולוו שנת 1994 ומשלם ביטוח, דלק ואחזקה; מקבל קצבה ממשרד הביטחון בסך של 6,500 ש"ח החל מחודש אוקטובר 2006; טענתו לתשלום מזונות בסך של 3,000 ש"ח לא נתמכה באסמכתאות; המבקש עובד בנגריה כעצמאי אך לא המציא מסמכים מלאים בדבר הכנסותיו לשנת 2007; למבקש פיקדון בסך של 100,000 ש"ח; טענתו לתשלום חודשי לבנק בשיעור של 2,000 ש"ח הועלמה ומהווה העדפת נושים אסורה; המבקש מודה כי
"ההוצאות שלי 0 ש"ח" וכי אביו ואחיו עוזרים לו; חשבון הטלפון הינו של העסק וחיוב הארנונה בגין משרדים ולא מגורים; המבקש העלים ציוד יקר ערך שהיה בעסק אשר
הוטל עליו עיקול; גם הטענה שהעובד לקח הציוד בגין חוב שכ"ע לא הוכחה ומהווה העדפת נושים אסורה; כך גם נעלמו מכונות מהנגריה וטענתו כי המכונות לא היו שלו לא הוכחה.
4.5 בהתאם לפסק דין של כבוד הש. בן-ציון ברגר מיום 1/1/09 (תמ"ש 13005-09-08, 13013-09-08, 8020-07-08, 8008-07-08 שלום חיפה). למבקש 3 ילדים מהם אחד קטין (יליד 5/2/93) הנמצא במשמורת האם; בין הצדדים מתנהל הליך גירושין בביה"ד הדרוזי; נקבעו מזונות זמניים בשלב ראשון החל מיום 1/10/08 בסך של 1,200 ש"ח כשלסכום זה יצטרף תשלום עבור חשמל עד לסך 800 ש"ח, מים עד לסך 250 ש"ח וארנונה.
במהלך הישיבה נטען על ידי ב"כ האישה, בין היתר, כי המבקש מקבל גמלה ממשרד הביטחון בסך ברוטו של 10,000 ש"ח וכן מקבל הכנסות מעסק של רהיטים ונגריה שזה עסקו היום-יומי; בעוד האישה משתכרת רק 2,500 ש"ח לחודש.
מנגד, בא כוחו של המבקש טען כי מגמלת הנכות משולם סך של 2,000 ש"ח לחובות וסך של 1,000 ש"ח לשוק האפור; אין למבקש כסף לתקן את כלי הרכב כך שיוכל להיות נייד ולעבוד בתיקונים ולכן הוא נותר ללא מקור הכנסה.
4.6 ביום 24/5/09 אושפז המבקש בביה"ח כרמל עקב כאבים בחזה. מצוין: בן 47, עם גורמי סיכון למחלת לב אסכמתי; סוכרתי; יל"ד; היפרפליפידמיה; מעשן; לפני 3/5 שנים עבר צנתור והתקנת סטנד. לפני שנתיים אושפז עקב תעוקת חזה. המבקש שוחרר ביום 26/5/09 ללא התערבות פולשנית.
4.7 ביום 28/6/09 דחה כבוד הש. רניאל את בקשת המבקש לכינוס נכסיו מחמת חוסר תום לב (תיק פש"ר מחוזי-חיפה שמספרו 303-08). בהחלטה זו מצוין, בין היתר, כי המבקש כבר הוכרז פעם אחת כפושט רגל והופטר מחובותיו ביום 2/11/00 ונסיבות הסתבכותו בהליך זה בגין חובות מוצהרים של 430,000 ש"ח זהים לנסיבות הסתבכותו בהליך הקודם. מקור החובות בהוצאות לעסק שאותן הוציא למרות שלא היו בידיו אמצעים כספיים למימון ההוצאות. כך גם המבקש לא סגר את עסקו משך חמש שנים ולא ניסה לצמצם את חובותיו. עוד נקבע כי המבקש מקבל קצבת נכות ממשרד הביטחון בסך של כ-7,000 ש"ח בנוסף למשכורתה של אשתו; כי למבקש חסכון בשיעור של 100,000 ש"ח שלא עשה בו שימוש לכיסוי חובותיו; כי טענותיו סותרות את עדותו במסגרת חקירת יכולת בתיק ההוצל"פ ובכלל זה בעניין תשלום דמי שכירות לאביו, עניין ערוב אשתו הראשונה בהוצאת השיקים לספקים והבעלות על הציוד בעסק. כמו כן נקבע כי המבקש סיכל את הליכי הוצאה לפועל שעה שהעביר ציוד יקר ערך שעוקל בעסקו לעסק אחר וכי היו למבקש גרסאות שונות לגבי עבודתו (עובד, לא עובד, שכיר, עצמאי).
4.8 בהחלטה מיום 21/7/09 התירה כבוד רשמת ההוצל"פ (כתוארה אז) מ. קלמפנר-נבון למבקש לפרוס את חוב הפיגורים (בסך של 54,500 ש"ח) לתשלומים חודשיים בסך של 1,500 ש"ח בטרם תידרש לבקשותיו.