רע"א
בית המשפט העליון
|
4250-11
30/06/2011
|
בפני השופט:
י' דנציגר
|
| - נגד - |
התובע:
1. חמד חסן ג'ורזאלדין
2. נאיף חסן ג'ורזאלדין
3. גאזי חסן ג'ורזאלדין
4. זריפה סלים ג'ורזאלדין
עו"ד ר' תומא
|
הנתבע:
1. חסן מחמוד אבו ח'יר
2. מחמוד חסן אבו ח'יר
3. חמד חסן אבו ח'יר
|
| החלטה |
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא י' כהן והשופטים נ' מוניץ ו-ש' אטרש) בע"א 37943-12-10 מיום 2.5.2011, במסגרתו הוחלט להחזיר את התיק לבית משפט השלום לדיון בפני שופט אחר, זאת לאחר שתביעת המבקשים התקבלה על ידי בית משפט השלום בנצרת (השופט א' כנעאן) בדונו במאוחד בת.א. 4077/06 ובת.א. 1109/07.
רקע עובדתי והליכים קודמים
1. במסגרת תביעה שהגישו המבקשים כנגד המשיבים ותביעה שהגיש המשיב 3 כנגד המבקשים התבררו זכויות הבעלות והחזקה במקרקעין בלתי מוסדרים הנמצאים בכפר מג'דל שמס ברמת-הגולן. המבקשים תמכו את תביעתם בהסכם רכישה משנת 1924 (להלן: ההסכם). בסופו של יום ולאחר שמיעת עדויות קיבל בית משפט השלום את תביעת המבקשים. המשיבים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי כנגד פסק דינו של בית משפט השלום. במסגרת הערעור תקפו המשיבים, בין היתר, שתי החלטות ביניים שניתנו על ידי בית משפט השלום.
2. ההחלטה הראשונה ניתנה בבש"א 3302/07 (ת.א. 4077/06) על ידי סגן נשיא בית משפט השלום בנצרת השופט ש' סרחאן ביום 4.7.2007 בבקשת המשיבים למתן צו לבדיקת אוטנטיות ההסכם. סגן הנשיא קבע כי "לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה אינני נעתר, בשלב זה, לבקשה וזאת לאור הטיעונים המפורטים בתשובה ואשר מקובלים עליי". מאוחר יותר הוגשה בקשה נוספת למתן צו לבדיקת אותנטיות ההסכם. הפעם נדונה הבקשה על ידי השופט כנעאן שדחה אותה בהחלטתו מיום 26.3.2008 וקבע כי "אין מקום לעיון חוזר בהחלטת כבוד ס. הנשיא השופט סרחאן. היה על המבקשים להגיש בקשת רשות ערעור. מה עוד ששלב קדם המשפט הסתיים ולא ניתן להעלות עוד בקשות שניתן היה להעלותן בטרם סגירת קדם המשפט. לכן הבקשה נדחית".
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
3. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור. באשר להחלטתו של סגן הנשיא סרחאן, קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי לא היה כל בסיס לדחיית הבקשה וכי מדובר בבקשה "אלמנטרית" בקשר לסוגיה הנוגעת לבסיס התובענה. בית המשפט המחוזי קבע כי סגן הנשיא חסם דרכו של בעל דין בשלב מקדמי תוך הפרת האיזון הדיוני שבין הצדדים.
4. באשר להחלטתו של השופט כנעאן, קבע בית המשפט המחוזי כי לא היה מקום להפנות את המשיבים להגשת בקשת רשות ערעור שכן בבסיס בקשתם היו נימוקים חדשים שהצדיקו עיון חוזר. כן הצביע בית המשפט המחוזי על העובדה כי הבקשה הוגשה לשופט כנעאן כחודשיים לפני תחילת שמיעת הראיות כך שגם אם נסתיימו הליכי קדם המשפט ניתן היה לדון בבקשה. בהקשר זה הוסיף בית המשפט המחוזי כי גם לאור הכללים שנקבעו לעניין סיום שלב קדם המשפט היה ראוי כי בית המשפט ייעתר לבקשה בשים לב לעובדה כי הבקשה נוגעת ללב המחלוקת בין הצדדים.
5. לפיכך, ציין בית המשפט המחוזי כי בתחילה שקל להחזיר את הדיון בשאלת אותנטיות ההסכם בלבד לבית משפט השלום, אולם מאחר ויתכן שלעניין זה יכולה להיות נפקות לגבי עניינים אחרים שהוכרעו, יש להורות על ביטול פסק הדין של הערכאה הדיונית על כלל ממצאיו וכן להחזיר את התיק במלואו לדיון בבית משפט השלום בפני שופט אחר.
כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מופנית הבקשה שלפני.
תמצית נימוקי הבקשה
6. בבקשתם טוענים המבקשים כי לא הייתה כל הצדקה להשבת הדיון לבית משפט השלום וכי בדין דחה בית משפט השלום את הבקשות לבדיקת אוטנטיות ההסכם, בשים לב לאופן ולשלב בו הועלו הבקשות. לטענת המבקשים, לכל היותר היה צריך בית המשפט המחוזי להשיב את הדיון בתיק לערכאה הדיונית בשאלת אותנטיות ההסכם מבלי להורות על ביטול פסק הדין. עוד טוענים המבקשים כי גם אם בסופו של יום הוחלט להשיב את הדיון בתיק לבית משפט השלום הרי שלא הייתה הצדקה לקביעה כי התיק ישמע על ידי שופט אחר, מה גם שקביעה זו לא נומקה וכי מדובר בסעד שכלל לא התבקש על ידי המשיבים.
דיון והכרעה
7. לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבים.
8. כלל ידוע היטב בפסיקתו של בית משפט זה הוא כי רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים המעוררים שאלה עקרונית או משפטית החורגת מגדר עניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי כרך ב 1273-1271 (מהדורה חמש עשרה, 2007)]. השאלה האם ראוי היה להיעתר לבקשה לבדיקת אותנטיות ההסכם; האם היה צורך לבטל את פסק דינו של בית משפט השלום והאם היה ראוי לקבוע כי התובענה תוחזר לבית משפט השלום לדיון בפני שופט אחר, הינן שאלות המתמקדות בנסיבותיו של המקרה הקונקרטי והתשובה להן נגזרת ממאפייניו הייחודיים. המבקשים לא הצליחו לבסס כל טענה משפטית החורגת מדלת אמותיהם ולפיכך לא התקיימו המבחנים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" הניתנת במשורה.
9. זאת ועוד, משמעות פסק דינו של בית המשפט המחוזי היא המשך בירורו של ההליך. כאשר עסקינן בהחלטה או בפסק דין שמשמעו המשך בירור ההליך, להבדיל מהחלטה המסיימת את ההליך, נטייתה של ערכאת הערעור היא שלא להתערב ולא כל שכן ב"גלגול שלישי" [ראו והשוו למשל: החלטתי ברע"א 7173/10 עו"ד תמר דושקין נ' זילכה (לא פורסם, 27.12.2010), סעיף 8]. השאלה האם ראוי היה להחזיר את הדיון בתיק לאותו שופט או לשופט אחר אף היא אינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" [ראו למשל: החלטתה של השופטת ע' ארבל רע"א 5022/07 יאמפולסקי נ' בלצקי (לא פורסם, 11.11.2007), סעיף 3 והאסמכתאות המפורטות שם], שכן הגם שהחלטה על העברת התיק לדיון בפני שופט אחר הינה כלי שיש לעשות בו שימוש מצומצם תוך מתן הנמקה מפורטת, הרי שבמסגרת דיון בערעור רשאי בית המשפט להורות על ביטול פסק הדין ועל החזרת התיק לערכאה הדיונית, לשמיעה בפני אותו שופט או בפני שופט אחר (שם). גם אם המשיבים לא ביקשו מבית המשפט המחוזי להעביר את הדיון לפני שופט אחר, הרי שבית המשפט רשאי היה לקבוע כן במסגרת שיקול דעתו בדבר החזרת הדיון בתיק לפני הערכאה הדיונית. על אף שמוטב היה כי בית המשפט המחוזי ינמק החלטתו להעביר את התיק לדיון בפני שופט אחר, הרי שבנסיבות העניין איני סבור כי היעדר הנמקה מפורטת מצדיקה התערבות בפסק דינו.
10. אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבים איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ח בסיון התשע"א (30.6.2011).