החלטה בתיק רע"א 38818-07-12

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח-תקוה מיום 18.7.12 (כב' השופט א. ד. גולדס), בה נדחתה בקשת המבקשים לשינוי החלטת הרשם כמפורט להלן ולמתן צו מניעה זמני טרם הגשת ערעור על החלטת הרשם.

1. רקע

ביום 5.7.12, הגישו המבקשים נגד המשיב תביעה כספית על סך 817,570 ש"ח בסדר דין מקוצר בבית משפט השלום בפתח תקווה. בד בבד עם הגשת התביעה, עתרו המבקשים לקבלת צו עיקול זמני במעמד צד אחד על זכויות המשיב בבית.

ביום 10.5.12 ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד על זכויות המשיב בנכס, על ידי כב' הרשמת הבכירה עדי אייזדורפר.

המשיב הגיש בקשה לביטול צו העיקול הזמני, וביום 4.7.12 קבע כב' הרשם סעדון כי הצו פקע ולחלופין הוא מבוטל נוכח אי גילוי עובדות רלוונטיות בבקשה.

1. ביום 17.7.12 הגישו המבקשים לבית משפט קמא בקשה שכותרתה: " בקשה דחופה ביותר לעיכוב ביצוע החלטה ולמתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד". בבקשה זו עתרו המבקשים לעיכוב ביצוע החלטת כב' הרשם סעדון מיום 4.7.12, וכן ביקשו צו מניעה זמני המונע מרשם המקרקעין למחוק את העיקול שהוטל על זכויות המשיב בנכס ביום 10.5.12.

הבקשה הועברה לכב' השופט א. ד. גולדס אשר קבע ביום 17.7.12: " את הבקשה לעיכוב הביצוע על המבקשים להגיש לכב' הרשם אשר נתן את ההחלטה. בשלב זה לא יזקק ביהמ"ש לדון אף בסעד הנלווה". על החלטה זו לא ביקשו המבקשים רשות לערער.

בו ביום ניתנה החלטה על ידי כב' הרשם סעדון על גבי אותה בקשה: "הבקשה המוגדרת על ידי המבקשים כבקשה ל"עיכוב ביצוע" החלטה לבטל את צו העיקול הזמני תועבר לתגובת הצד שכנגד תוך 7 ימים במסירה אישית".

ביום 18.7.12 הגישו המבקשים בקשה נוספת לבית משפט קמא " לשינוי החלטה מיום 17.7.12 ולמתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד", בה ביקשו לבטל את החלטת כב' הרשם סעדון מיום 17.7.12 וחזרו וביקשו מתן צו מניעה זמני המונע את מחיקת העיקול.

יודגש כי בבקשה זו צויין כי היא הוגשה במסגרת ערעור על החלטת כב' הרשם סעדון ובטרם הוגש הערעור בפועל.

2. בו ביום ניתנה החלטת כב' השופט א. ד. גולדס  נושא הבקשה שלפני, בזו הלשון: " הבקשה נדחית. ביהמ"ש לא ידון בבקשות שהוגשו לעיכוב הביצוע טרם נתן הרשם החלטתו בבקשה".

על החלטה זו של כב' השופט גולדס הגישו המבקשים בר"ע, ובמסגרתה, ושלא בהליך נפרד, עתרו לעיכוב בצוע החלטת הרשם סעדון מ-4.7.12.

3. טענות המבקשים

לטענת המבקשים שגה כב' הרשם בהחלטתו מיום 4.7.12 כאשר ביטל את צו העיקול הזמני, ועל החלטה זו בדעתם להגיש ערעור במועד. לדידם גבוהים סיכויי הערעור ויש להניח כי בסופו של יום יתקבל הערעור ויוטל צו עיקול על זכויות המשיב בנכס, להבטחת תביעתם הכספית.

המבקשים טוענים, כי שגה בית משפט קמא כאשר דחה את בקשתם לצו מניעה זמני במסגרת הערעור. ביטול רישום העיקול הזמני אצל רשם המקרקעין, יוביל ודאי את המשיב לעשיית דיספוזיציה בנכס, ויותיר אותם עומדים מול שוקת שבורה, ללא יכולת לממש את פסק הדין בתביעתם הכספית בבוא היום.

4. דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה על נספחיה החלטתי לדחות את הבקשה.

לאחר שבוטל צו העיקול הזמני בהחלטת כב' הרשם סעדון מיום 4.7.12, וכל עוד לא הוגש ערעור על החלטה זו, ההליך הנכון לשם הותרת צו העיקול הזמני על כנו עד להכרעה בערעור, הינו הגשת בקשה לסעד זמני לתקופת הערעור על פי תקנה 471 לתקנות, ולא הגשת בקשה לעיכוב ביצוע על פי תקנות 467-468 לתקנות.

וזוהי לשון תקנה 471 לתקנות: