בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
1905-01,1778-05
19/10/2005
|
בפני השופט:
אלשיך ורדה
|
- נגד - |
התובע:
עו"ד מיכאל שחור - בתפקידו כמנהל מיוחד אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ עו"ד שנער שחור ויסברגר
|
הנתבע:
1. כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד יובל דימול - תפקידו כמפרק חברת אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ
עו"ד אורי ולרשטיין עו"ד הרצוג פוקס נאמן ושות'
|
החלטה |
עסקינן בבקשת המנהל המיוחד לחברת אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ (בפירוק) (להלן:"החברה"), להשתחרר מתפקידו כמנהל מיוחד בכל הקשור לפעולות ביחס לשירותי רישום חברה משכנת של החברה.
ביום 6.3.03 מונה עו"ד שחור כמנהל מיוחד לחברה לצורך ניהול ורישום בספרי החברה כחברה משכנת, הנפקת זכויות באופן שוטף וטיפול בהכנה לרישום בטאבו. מינויו נעשה על סמך הבטחה שקיבל ממשפחת גאון, ששלטה בחברה ערב פירוקה, למימון פעילויות אלה, כמו גם הבטחתה לשאת בתשלום שכרו.
הטעם לבקשת המנהל המיוחד דנן הינו שמשפחת גאון לא משלמת את שכרו בגין אותם שירותים שנתן בעבור השנה, עובר להגשת הבקשה.
בתגובתם, מודים בעלי המניות כי מזה למעלה משנה חדלו מלשלם למנהל המיוחד את שכר טרחתו בגין ניהול רישומי החברה כחברה משכנת והנפקת אישורי זכויות לרוכשים. כמו כן מאשרים הם כי אף לא שילמו את חוב ההוצאות אשר הצטבר אצל המנהל המיוחד מזה זמן רב, וכי סכום חובם למנהל המיוחד מסתכם בסכומים ניכרים. בעלי המניות מציינים כי לאור מצבם הפיננסי, אין ביכולתם ולא יהיה ביכולתם לשאת בתשלום שכר טרחתו של המנהל המיוחד והוצאותיו בעבור טיפוליו נשוא בקשת השחרור.
מפרק החברה, עו"ד דמול, מתנגד לבקשת המנהל המיוחד. לטענתו, יש להורות למנהל המיוחד לסיים מלאכתו עד לרישום יחידות הדיור בפנקס הבתים המשותפים. לחילופין, סבור המנהל המיוחד כי היה וישוחרר המנהל המיוחד מתפקידו, יש להורות למשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות' לספק את מלוא השירותים המשפטיים הדרושים להשלמת מלאכת רישום יחידות הדיור בפנקס הבתים המשותפים.
סבורה אני, כי משמבקש המנהל המיוחד להשתחרר מתפקידו, אותו נטל על עצמו כב"כ החברה לשעבר, ומשאין הוא מקבל שכר עבור טרחתו, גם לא מקופת הפירוק, ועושה את תפקידו כמעין התנדבות, הרי לא ניתן לכפות עליו להמשיך ולשאת בתפקיד.
אשר למשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות'; המשרד מודה כי ייצג את החברה בפרויקט "כוכב גת" בקרית גת, הכולל כ 750 יחידות דיור. לטענת המשרד, משחדלה החברה לשלם את שכר הטרחה בעבור השירותים המשפטיים, הוסכם כי המשרד ישוחרר מהטיפול בכל ענייניה של החברה ובעלי מניותיה, לרבות הטיפול ברישום הבתים המשותפים בפרויקט. הטיפול ברישום הבתים המשותפים הועבר למשרדו של עו"ד שחור, והתשלום שעל החברה ובעלי מניותיה היה לשלם לעו"ד שחור בגין הטיפול ברישום הבתים המשותפים קוזז כנגד יתרת שכר הטרחה שהחברה ובעלי מניותיה היו חייבים למשרד בגין שירותיו המשפטיים.
כל זאת נעשה בשנת 1999, עובר לפירוקה של החברה, בשנת 2001.
המפרק בתגובתו מפנה להסכם מכירת דירה מחודש פבואר 1993, בו מצוין בסעיף 16.3 כי עוה"ד אשר ייצגו את החברה ויהיו מיופי הכוח הם משרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות', וכי עפ"י האמור בנספח לתשלומים ישלם הקונה 1% בתוספת מע"מ עבור השתתפותו בהוצאות החברה בטיפול המשפטי הכרוך ברישום המוגדר בחוזה המכר. המפרק טוען כי בעקבות דו"ח ביקורת חקירתית שנערכה לאחרונה, עולה לכאורה כי משרד עורכי הדין קיבל שכר טרחה מלא עבור רישום יחידות הדיור בפנקס הבתים המשותפים, ואין הוא רשאי להשתחרר מחיוביו כלפי רוכשי יחידות הדיור.
סבורה אני, כי אל לה לטענתו זו של המפרק לעלות במסגרת תגובה לבקשת המנהל המיוחד להשתחרר מתפקידו. ככל שסבור המפרק כי על משרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות' לשאת ברישום יחידות הדיור, הרי שעליו לפנות
בבקשה נפרדת ומפורטת, המבססת את טענתו בדבר קבלת מלוא שכר הטרחה, והמשייכת משפטית וחשבונאית את תשלומי הדיירים לכספים ששילמה החברה למשרד עורכי הדין האמור בשנת 1993. זאת, שכן, מסעיף 2.5 לנספח א' להסכם המכירה משנת 1993 עולה כי תשלום תוספת ה 1% הוגדר
כתשלום לחברה,
ולא כתשלום למשרד עורכי הדין. זאת ועוד; התשלום הוגדר כ"
השתתפות בהוצאות החברה
בגין הטיפול המשפטי הכרוך ברישום החוזה", כך שיש להוכיח ולבסס יריבות של הדיירים עם אותו משרד עורכי דין. מכאן, ולאור העובדה שהחברה הסדירה את התחשבנותה עם משרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות', עוד בשנת 1999, בעוד שהפירוק החל בשנת 2001, הרי שלא ניתן לבטל התחשבנות זו בנקל על דרך של תגובה מטעם המפרק לבקשת ההשתחררות של המנהל המיוחד. ברי, כי לבקשתו החדשה של המפרק, ככל שיבחר להגישה, יצורף משרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות' כמשיב.
דברים דומים הם לעניין בקשתו המפרק בתגובתו, כי אורה על שחרורו של המנהל המיוחד מייצוג החברה בתביעתה כנגד משרד הבינוי והשיכון בת.א. 1376/98, ואצווה על העברת התיק במלואו לידיו. ככל שמעוניין בכך, יתכבד המפרק ויגיש בקשה נפרדת.
אשר על כן, ולאור זאת שאינני סבורה כי ניתן להמשיך ולכפות על המנהל המיוחד להמשיך בתפקידו נשוא הבקשה ללא שכר, סבורה אני כי על המפרק לשאת באותם תפקידים. זאת משום שמרגע כניסת החברה לפירוק, נכנס המפרק בנעלי החברה, והוא זוכה בזכויותיה ונושא בחובותיה, ובכלל זה, עליו לקדם את זכויות נושי החברה וליתן מענה בשמה לדיירים אשר רכשו מעימה את דירותיהם. על המפרק לגבש פיתרון שיביא להסדרת זכויות הדיירים.
סוף דבר
;
החלטתי לקבל את בקשת השחרור כמבוקש, בתוספת כל אותם סייגים שציינתי בהחלטה זו.
אין צו להוצאות.
המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.
היום ט"ז בתשרי, תשס"ו (19 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים.