1. לפניי בקשת החייב למתן הפטר בהתאם להוראות סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980 (להלן: "
הפקודה").
2. בקשה זו באה לאחר שהחייב הגיש הצעת הסדר, שנדחתה על ידי הנושים באסיפה שהתקיימה ביום 2.1.03. בעקבות זאת פנה החייב לבית המשפט בבקשה למתן הפטר, כאשר בקשה זו מלווה בהצעה לתשלום סכום נוסף לנושים, כפי שיפורט להלן.
3. במסגרת הליך פשיטת הרגל הוגשו נגד החייב 14 תביעות חוב בסכום של כ-16 מיליון ש"ח. עד היום נבדקו על ידי הנאמן 12 תביעות חוב ואושר סכום של 11.7 מיליון ש"ח.
4. הרקע ליצירת החובות הוא היות החייב ערב לחובות חברה שהוא ואחיו הקימו בשנת 1974. מדובר בחברה שעסקה בפיתוח תשתיות וכבישים. שם החברה היה ישי את ש.ד.י, חברה לעבודות בנייה, חפירה ופיתוח בע"מ. מדובר בחברה שביצעה פרויקטים רבים, הייתה רווחית כשלושים שנה והעסיקה עובדים רבים. בשנת 2004 נקלעה החברה לקשיים כלכליים ובמסגרת זו הוקטן האשראי שהיה לחברה בבנק לאומי. החייב טוען, כי כדי להמשיך את קיומה של החברה נאלץ להזרים לחברה סכומי כסף עצומים מהונו העצמי שלו ושל בני משפחתו. כמו כן, מימש נכסים שהיו בבעלותו. כל המאמצים כשלו והחברה נכנסה להליך של פירוק בשנת 2005. כאמור, החייב היה ערב אישית לחובות החברה ומכאן נוצרו החובות נשוא ההליך שלפניי.
5. החייב מדגיש, כי הוא בן 68 ואשתו בת 64. הוא נמצא בהליך מאז שנת 2007. לטענת החייב, הוא מקפיד על קיום תנאי צו הכינוס, ככתבם וכלשונם. הוא נקלע למצבו הכלכלי בתום לב ולא מתוך כוונה. החייב מדגיש עוד, כי חרף גילו הוא ממשיך לעבוד, אם כי בהיקף שעות מופחת, זאת כדי לכלכל עצמו ואת אשתו וכדי להמשיך לשלם לקופת הכינוס. החייב טוען כי מצבו הבריאותי הולך ומחמיר. כך, ביום 21.5.12 אושפז בבית החולים בשל חשש לאירוע מוחי. ביום 13.8.12 אושפז פעם נוספת ועבר צנתור. כדי לסייע לחייב להיחלץ מהליך הפש"ר מוכנה משפחת החייב לשלם סך של 100,000 ש"ח לקופת הכינוס. החייב סבור כי לאוור כל האמור לעיל, הגיעה העת ליתן לו הפטר.
6. החייב מפנה במסגרת טיעוניו לפסיקת בית המשפט העליון, כי תכלית כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך זולה, מהירה ויעילה, מקבלת משנה תוקף שעה שמדובר גם בזכות החוקתית של הגנה על הקניין. לצורך כך נולד ההליך של פשיטת הרגל כאשר הוא נדרש. אולם לצד אינטרס זה קיימת תכלית נוספת, שעיקרה לאפשר לחייב שאינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו וזאת על דרך קבלת הפטר. בית המשפט העליון הדגיש, כי לעתים עדיף שהחייב יוכל לתפקד, והדבר מבטא אינטרס חברתי לאפשר לחייב לחזור לפעילות כלכלית רגילה, תוך שמיטת חובותיו. עוד העיר בית המשפט העליון, כי קניינו של נושה אינו חזות הכל וכנגד כך עומדת זכותו של החייב, שהיא גם חלק מכבודו וחירותו, לשוב ולקיים עצמו בדרך מכובדת. במסגרת זו יש גם לשקול את תועלת הנושים בכך שהליך פשיטת הרגל יימשך והחייב לא יזכה לקבל הפטר מבית המשפט (ראה: ע"א 6416/01
בנבנישתי נ' הכנ"ר).
7. החייב סבור כי המשך ההליכים נגדו לא יצמיח תועלת לנושים, שכן לאור יכולתו הכלכלית כיום אל מול גובה החובות הנכבד, החזקתו בהליך גם עד אחרית ימיו לא תעלה ולא תוריד דבר ביחס לאחוז ההחזר לנושים מכלל החובות. החייב מדגיש, כי כיום נוצרה שעת כושר, כאשר משפחתו מוכנה לשלם מכיסה סכום של 100,000 ש"ח ובקופת הכינוס הצטבר במשך כל השנים סך של 40,000 ש"ח.
8. החייב מדגיש, כי גם במקרים בהם אחוז ההחזר מכלל החובות שהוכרו היה נמוך ביותר, נטה בית המשפט ליתן הפטר לחייבים בנסיבות דומות לאלו של החייב (ראה: פש"ר 3189/09, בש"א 5215/08,
יורם כהן נ' הכנ"ר, וכן פש"ר 1306/04
אסתר סולטן נ' הכנ"ר). .
9. החייב טוען בקשר לקיום תנאי צו הכינוס, כי גם אם הוא קיים פיגור כלשהו בתשלומים, מדובר בסכום קטן, ובכל מקרה איש לא פנה אליו בעניין זה.
10. עמדת הנאמן הייתה, כי אכן החייב שוהה בהליך שנים רבות, אולם הסכום שנצבר בקופת הכינוס הוא זניח ביחס לחובות שהוכרו. לדעת הנאמן, מאחר שהצעת החייב הכוללת אינה מגיעה לכדי אחוז אחד מסך כל תביעות החוב שאושרו על ידו, מדובר בהצעה נמוכה באופן קיצוני, ולכן לא יהא זה ראוי ליתן הפטר לחייב. עוד מפנה הנאמן לכך, שהנושים התנגדו להצעת הסדר זו של החייב, דבר שלדעת הנאמן יש להביא בחשבון בבוא בית המשפט לשקול את בקשת ההפטר של החייב. בתגובה נוספת שהוגשה על ידי הנאמן, לאחר שערך בדיקות שונות על פי החלטת בית המשפט, עולה כי ההצעה עומדת על כ-1.5% מכלל החובות שאושרו.
11. בתגובתו הנוספת של הנאמן, הביא לידיעת בית המשפט תוצאות בדיקות שערך. במסגרת זו ציין הנאמן כי קיים פער בלתי מוסבר בשכרו של החייב, כאשר שכר היסוד שלו הוא כ-5,500 ש"ח ברוטו לחודש, הועמד לרשותו רכב ובשכרו של החייב נזקף שווי שימוש ברכב בשווי 5,000 ש"ח. לדעת הנאמן, מדובר בסכום חריג ביותר, המלמד כי יתכן שהנתונים שבתלוש החייב אינם משקפים את האמת, וכי ככל הנראה החייב חי ברמת חיים גבוהה. על פי נתונים אלה, מדובר לדעת הנאמן ברכב יקר שהועמד לרשות החייב. הנאמן סבור כי החייב יכול היה להסתפק ברכב זול יותר ולבקש להגדיל את שכרו, כך שסכום חודשי גבוה יותר היה מופקד בקופת הכינוס.
12. לדעת הנאמן, העובדה כי החייב נכנס להליך של פשיטת רגל אינה מקנה בצידה הפטר אוטומטי בסוף ההליך, ויש בהחלט אפשרות כי ההליך יסתיים ללא מתן הפטר, אלא יבוטל, וזאת במידה שהחייב הופך את ההליך לעיר מקלט מפני נושים, מבלי למצות את כושר השתכרותו, ומבלי לעשות כל שביכולתו להעשיר ולהגדיל את קופת הכינוס (ראה: ע"א 4892/91
אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1) 45).
13. לדעת הנאמן, מאחר שהפער בין החובות שאושרו לבין הצעת החייב הוא כה קיצוני, הרי במידה שבית המשפט יאשר מתן הפטר במצב זה, משמעות הדבר היא הפיכת הפש"ר לעיר מקלט לחייבים. הנאמן סבור, כי אישור ההפטר יהא בו משום קיפוח זכויות הנושים, שגם הן צריכות לעמוד לנגד עיני בית המשפט שעה שהוא שוקל מתן הפטר לחייב. הנאמן סבור כי הדרך הנכונה היא לדרוש מהחייב לשפר הצעתו ולהגדיל משמעותית את הסכום המוצע, ורק אז יהיה ניתן לשקול מתן הפטר.
14. לקראת הדיון בבקשה למתן הפטר הגיש הכנ"ר תסקיר שלמעשה תומך ומאמת את טענות החייב הנוגעות להסתבכותו הכלכלית. במסגרת זו ניתן פירוט נוסף באשר להתנהלותו הכלכלית החייב במשך השנים ומעורבותו בעסקי בנייה, תשתית ופיתוח, כאשר במסגרת זו הקים החייב יחד עם אחיו שלמה חברה נוספת, וכן הקים החייב, יחד עם שניים אחרים - עודד מגידו ואפללו סלומון, חברה נוספת. אותה חברה יחד עם חברה נוספת ואדם אחר הקימו חברה שלישית, זאת בשנת 2001 ובמסגרת זו נלקחו הלוואות מבנק דיסקונט לרכישת ציוד מכני, משאיות וכלי רכב, כאשר מטרת הרכישה הייתה השכרת הציוד לגורמים אחרים. גם עסקיה של חברה זו כשלו לאחר ששוכרי הציוד לא שילמו לחברה.
15. הכנ"ר מציין כי בתחילת הדרך נקבע לחייב תשלום חודשי של 750 ש"ח, שהועלה בהמשך
ל-1,500 ש"ח, אולם כעבור זמן מסוים, לאחר שנבחנו נסיבותיו האישיות של החייב, הופחת התשלום ל-750 ש"ח. הכנ"ר מדגיש, כי הבקשה הנוכחית נולדה לאחר שהצעת החייב במסגרת אסיפת נושים נדחתה. על פי דו"ח הכנ"ר, החייב עמד בתנאי צו הכינוס אולם קיים פיגור של 6,000 ש"ח, המהווה תשלום של שמונה חודשים. מהתסקיר עולה, כי לא נמצא רכוש בידי החייב. לדעת הכנ"ר, החייב נקלע שלא באשמתו לחובות הרובצים עליו. הכנ"ר מדגיש את גילו המתקדם של החייב ואת העובדה כי לא התגלו נכסים ברשות החייב, מהם ניתן להיפרע. לפיכך סבור הכנ"ר, כי יש מקום לשקול מתן הפטר לחייב. יחד עם זאת סבור הכנ"ר, כי יש מקום לכך שהחייב ישפר את הצעתו, ולו על ידי הוספת הוצאות ההליך להצעתו, היינו סך של כ-21,000 ש"ח על פי חישוב הכנ"ר. הכנ"ר סבור כי במידה שהחייב יציע תוספת כוללת של 121,000 ש"ח לסכום שבקופת הכינוס, יש לאשר את בקשתו וליתן לו הפטר בפרט לנוכח הנסיבות שפורטו בבקשה.
16. שני נושים שלחו התנגדות בכתב לבית המשפט, זאת נוכח גובה ההצעה, העובדה שהחייב פיגר בתשלומיו, וכן העובדה שהחייב הקים מספר חברות יחד עם בני משפחה, וסביר להניח שאותם בני משפחה נהנו בשעתו מרווחי החברות, ועל כן ראוי כי אותם בני משפחה יעשו מאמץ ויוסיפו סכומי כסף נוספים להצעת החייב.
17. לאחר ששקלתי את הדברים, סבורני כי ראוי ליתן לחייב הפטר כבר בשלב זה ואין מקום לחייבו בהוספת סכומים מעבר להצעתו. מדובר בחייב שנמצא שנים רבות בהליך. אין לפניי ראיה, לפיה פעל בחוסר תום לב בעת שניהל את עסקיו הכלכליים, וככל הנראה הסתבכותו נובעת מנסיבות כלכליות ולא מחוסר תום לב. כאמור, החייב בן 68 ונמצא במסגרת הליך הפש"ר שנים רבות. במסגרת זו נבדק החייב ונחקר על ידי הנאמן, ולא נמצא כי בידו רכוש שמימושו יכול להעשיר בדרך כלשהי את קופת הכינוס. מדובר בחייב שהתנהל במסגרת ההליך בתום לב, מלבד פיגור שנוצר, כאשר לא הייתה בעניין זה פנייה לבית המשפט, וככל הנראה גם לא לחייב. מדובר בפיגור של שמונה תשלומים לאחר שהחייב מצוי בהליך משך כשש שנים. ראוי כי החייב ישלים פיגור זה כדי שיהא זכאי לקבלת ההפטר.
18. אינני מתעלם מזכויות הנושים להיפרע בגין החובות שיצר כלפיהם החייב. יחד עם זאת, גם אם ישהה החייב בהליך עד סוף ימיו, הדבר לא יביא לגידול משמעותי באחוז הפרעון שיוכל להציע לנושים, לעומת הצעתו הנוכחית. חלפו שנים רבות ומצב הדברים הוא, כי המשך ניהול ההליך לא יצמיח תועלת לנושים. לטעמי, במצב דברים זה, ראוי לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו ולצאת לדרך חדשה מתוך הליך שממילא כאמור אין בו תועלת משמעותית לנושים.