בפני מספר בקשות שעניינן המשותף הוא להורות על ביטול פירוקה הזמני של עמותת "רמת איתרי" (להלן: "העמותה"), שהיא עמותה שמטרתה קידום ועידוד לימוד תורה שבכתב ותורה שבעל פה, הקמת ישיבות, אולפנים ומכוני מחקר בארץ. מפעלה העיקרי של העמותה הוא "ישיבת איתרי" הירושלמית (להלן: "הישיבה"). המבקשים כולם טוענים לניהול העמותה מכאן ולהבא על ידם.
הרקע לבקשות וההליכים שהתקיימו עד כה
1. הרקע למינוי משיב 1 כמפרק זמני לעמותה וההליכים השונים שננקטו בעניינה החל מיום הגשת בקשת הפירוק ביום 2.12.03 נסקרו בהרחבה בהחלטת בית המשפט (כב' השופט י' שפירא) מיום 2.07.08 ומיום 2.12.08 ולפיכך פטור אני מלפרטן במסגרת זו. בקצירת האומר יצוין כי בקשת הפירוק הוגשה בתחילה על ידי אחד מנושי העמותה, בעילת חדלות פירעון וביצוע פעולות בניגוד לחוק ולמטרות העמותה. נושה זו אמנם חזר בו מבקשתו בשלב מאוחר יותר, אך בין לבין מינה רשם העמותות(להלן: "הרשם") את רו"ח פנחס רצבי לחקור את אופן התנהלות העמותה ולאור מממצאיו הצטרף הרשם לבקשת הפירוק. ביום 22.06.04, דחה בית המשפט (כב' השופט ד' חשין) את בקשת הרשם והורה על ניהול העמותה על ידי מנהל מיוחד, עו"ד פנחס רובין, לתקופה מוגבלת של חצי שנה. מאוחר יותר, הורה בית המשפט (כב' השופטת ח' בן-עמי) על שחרור המנהל המיוחד מתפקידו, תוך מינוי עו"ד אבנר כהן כמפרק זמני מפעיל לעמותה (להלן: "המפרק הזמני"). המפרק הזמני פעל לייצוב המערכות בעמותה, בדק את תביעות החוב, הגיש תביעות בשם העמותה ובסופו של דבר גם מכר את נכס המקרקעין בגבעת המטוס שהיה שייך לעמותה.
2. ביום 10.05.07 הגישו מבקשים 16-1 (אשר יכונו להלן "חברי העמותה") בקשה להורות על ביטול פירוקה הזמני של העמותה ולהשיב את ניהולה לחבריה באמצעות מוסדותיה (בש"א 5519/07). בהחלטות שניתנו באותה בקשה על ידי בית משפט זה (כב' השופט י' שפירא) ביום 2.07.08 וביום 2.12.08 הותלו הליכי הפירוק הזמני לתקופה של שישה חודשים ונקבע מתווה לסיום הליכי הפירוק של העמותה, שכלל בין היתר את התליית פעולתו של ועד העמותה ומינוי חמשה חברי וועד במקומם (רו"ח ועו"ד ד"ר שלמה נס, הרב דודי זילברשלג, מר שמה הבא, רו"ח רענן קופ ועו"ד ליאון אמיראס).
3. על החלטות אלו, הוגשה הן בקשה לעיון חוזר לבית משפט זה והן בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 364/09). בהחלטה מיום 13.04.09 שניתנה בבקשה לעיון חוזר, קיבל בית המשפט (כב' השופט י' שפירא) את הבקשה, התלה את מינוי הועד הזמני שמונה על ידו, והורה כי המפרק הזמני יפעל למכירת נכס העמותה בשכונת גבעת המטוס ויזמן אסיפת נושים לצורך אישור הצעה להסדר נושים. במסגרת פסק הדין שניתן בבקשת רשות הערעור (להלן: "פסק הדין בערעור") נקבע על ידי בית המשפט העליון כי לאור הגשת הבקשה לעיון חוזר, ראוי שההחלטות נשוא בקשת רשות הערעור תבוטלנה. עם זאת, בית המשפט ראה לנכון להעיר במסגרת פסק דינו מיום 16.06.09 ארבע הערות ששתיים מהן נוגעות לשאלת הדרך הראויה להשבת העמותה לתפקודה הרגיל בה עוסקת החלטה זו. האחת, כי יש לעשות מאמץ על מנת שהמעבר מניהול העמותה על ידי המפרק הזמני לניהולה על ידי גורמים אחרים, בין אם מוסדות קבועים ובין אם בתחילה על ידי וועד זמני, יהיה בצורה חדה ככל הניתן, גם אם בתחילה לא יהא מנוס מהדרגתיות מסוימת. השנייה, כי יש לעשות מאמץ להגיע להסכמה בסוגיית מעמדם של חברי העמותה הנוכחיים וצירוף חברים חדשים, ובמידה והדבר לא יצלח "נדרשת מחשבה יצירתית על מנת להגיע לפתרון שיבטיח כי מחד לא ימשיכו להיות מעורבים בעמותה גורמים אשר נושאים באחריות, ולו עקיפה, למצבה הנוכחי ומנגד לא יוטל דופי בחברים שאין לייחס להם אחריות למצב".
4. עתה עומדות בפני בית המשפט בקשתם של חברי העמותה להשיב לידיהם את מושכות ניהול העמותה, כשלצידה שתי בקשות נוספות של שני גופים אחרים המעוניינים ליטול אף הם את מושכות העמותה לידיהם (בש"א 10630/09 ובש"א 149/10). גוף אחד, היא עמותת "יעד מרדכי-צרפת" (להלן: "עמותת יעד מרדכי"), שהיא עמותה אשר פועלת להקמת מפעלי תורה, חינוך וחסד, ומבקשת להפעיל את מוסדות העמותה תוך שהיא מוכנה ליטול על עצמה את פירעון חובות העמותה ולהקצות סכומי כסף נכבדים ומשמעותיים, ככל שיידרשו, לשיפוץ מוסדות העמותה לתחזוקתם השוטפת. הגוף השני, היא עמותת "נזר מרדכי - בני ברק" המאגדת כ-50 מבוגרי הישיבה (להלן: "עמותת הבוגרים"). יצוין כי בקשות אלו כמו גם התגובות שהוגשו להן ניתנו בשעה שעמדה על הפרק מחלוקת בדבר מכירת נכס המקרקעין בגבעת המטוס שהיה שייך לעמותה, ומטבעם של דברים, הצדדים התייחסו גם לעניין זה. עם זאת, משמכירת הנכס אושרה במסגרת הדיון שהתקיים ביום 29.04.10, שאלה זו ירדה מהפרק ונותרה להכרעה אך השאלה בדבר ביטול פירוקה הזמני של העמותה ודרך ניהולה מכאן ולהבא.
5. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 12.05.10 קבע בית המשפט (כב' השופט י' שפירא) כי המפרק הזמני "יפרסם מודעה בעיתון מתאים, הקורא לציבור להציע הצעות להשתלבות בעמותה". בהמשך לכך, ביום 30.05.10 פרסם המפרק הזמני בעיתונות הזמנה לבוגרי הישיבה להצטרף כחברים לעמותה וליטול חלק בפעילותה, קידומה ושגשוגה של העמותה ושל הישיבה. בדיון שהתקיים ביום 16.06.10 ציין המפרק הזמני כי הוגשו לו 143 בקשות. בתגובת הרשם מיום 21.02.11 הוא ציין כי כפי שנמסר לו על ידי המפרק הזמני, נכון לאותו מועד בעקבות הפרסום צורפו לעמותה כ-160 חברי עמותה חדשים אשר נבדקו ואושרו על ידי המפרק הזמני.
טענות "חברי העמותה" (בש"א 5519/07)
6. לטענת חברי העמותה למרות עמדת המפרק הזמני (המפורטת להלן) שיש להפקיע את חברותם בעמותה, אין כל הצדקה לעשות כן. לדבריהם, כלל חברי העמותה הנוכחיים מונו כדין ועד היום לא הוצג כל פגם שנפל כביכול בהחלטות שנתקבלו כדין, בהתאם להוראות חוק העמותות, התש"ם-1980 (להלן: "חוק העמותות") ולתקנון העמותה, על ידי מוסדות העמותה אשר קיבלו אותם כחברים כדין. בנסיבות אלו, אין כל עילה בדין לערער על קבלתם כחברים או להרהר אחריה. חברי העמותה הוסיפו וציינו כי בשלהי שנות ה-90 של המאה הקודמת ערך הרשם בדיקה סביב תוקפן של החלטות מוסדות העמותה, ובהחלטתו מחודש ספטמבר 2001 הוא ציין את שמות חברי העמותה, בתוכם נמנו ארבעה מבין חברי העמותה כיום: הרבנים חיים וייס ומשיבים 16-14 (שמואל רייך, נתן קמינצקי ויצחק ברטלר). על ארבעה אלו נטען, אפוא, שלא יכולה להיות מחלוקת בדבר היותם חברי עמותה כדין. בהמשך, בשנת 2002, נוהלה בוררות מקיפה בבית דין רבני בין חברי העמותה דאז לבין גורמים שונים שהיו כרוכים בניהולה של הישיבה, בראשם הרב מרדכי אליפנט מייסד העמותה ומי שעמד בראשה במשך שנים, בנוגע לזכויות ממוניות ולזכויות החברים במוסדות העמותה. פסקי הבוררות שנתקבלו במסגרת אותה בוררות מחייבים את הצדדים לה ואת חליפיהם, ובהחלטת ביניים שניתנה על ידי בית הדין ביום 24.02.02 נקבע כי על העמותה להתכנס ולקבל החלטה כדין בדבר צירופם של הרבנים: שלום גלבר, יצחק מרדכי רובין (משיבים 12 ו-13) ויפרח פרלמוטר (שהלך בינתיים לבית עולמו) כחברים בעמותה. בהתאם להחלטה זו התכנסה האסיפה הכללית של העמותה ביום 5.06.02 וקיבלה החלטה כדין על צירוף הרבנים הנזכרים כחברי עמותה ועל מינויים כחברי ועד העמותה. על כן גם על חברותם של רבנים אלו לא ניתן לערער כיום. בחלוף כשנה, ביום 9.08.03 התכנס ועד העמותה והחליט כדין על צירוף חברים נוספים לעמותה בהתאם לבקשות הצטרפות שהוגשו לוועד לפי הוראות הדין והתקנון, ובמסגרת זו צורפו הרבנים: רפאל גוטוירט, גד הלר, ראובן הרצברג, צבי ויצמן, אבא טורצקי, אפרים מזוז, יעקב שהרבני, איסר שפריי, ישראל רוטנברג, יהודה אזרד ושלמה קרלנשטיין (משיבים 11-1). צא ולמד אפוא, כי כל חברי העמותה המבקשים כאן, נתקבלו בדין בהתאם לחוק העמותות ולתקנון העמותה. ביום 5.08.03 אמנם פנתה הרבנית אליפנט (אשת הרב אליפנט שכיהנה כחברה בהנהלת העמותה) לרשם בבקשה לערער על זהות חברי העמותה, אך בתגובה השיב לה עו"ד ליברמן מנהל מחלקת פיקוח ובקרה במשרד הרשם כי "ברגע שהצדדים קבלו על עצמם ללכת לבורר אין רשם העמותות מתכוון לשמש כערכאת ערעור על החלטת בית הדין". בכך אפוא, נטען נתן הרשם גושפנקא מלאה להליכים הפנימיים של העמותה ומוסדותיה על יסוד החלטת בית הדין הרבני. מה גם, שעל פי דין הרשם אינו צד בשאלת קבלתם של חברי העמותה המסורה אך לעמותה, ואל לו לנקוט עמדה בעניין זה. כן נטען שאין בסיס לטענת המפרק הזמני כי עם כניסת העמותה להליכי פירוק "אין יותר חברים לעמותה", שכן האסיפה הכללית הינה גוף שנותר פעיל גם במקרה של פירוק העמותה, וודאי במקרה של פירוק זמני כבמקרה זה.
7. חברי העמותה הוסיפו וטענו כי בתי המשפט השונים והמותבים השונים שדנו בתיק זה לא מצאו, מעולם, להטיל דופי בחברות של מי מהם. אדרבה, בית המשפט (כב' השופט ד' חשין) בהחלטתו מיום 22.06.04 בה העביר את סמכויות הוועד למנהל המיוחד, ציין במפורש כי העברת הסמכויות נעשית "מבלי שהדבר יתפרש חלילה כהטלת דופי במי מחברי הוועד הנוכחי". גם בהחלטה מיום 2.12.08 ציין בית המשפט (כב' השופט י' שפירא) כי ככל שיש לרשם השגות פרטניות כלשהן כנגד חברותו של מי מחברי העמותה, הוא מוזמן לפרטן בפניו ואז יתקיים דיון פרטני בנושא. מה גם שככל שעלו טענות לגבי ניהול העמותה הם הועלו כנגד חברי ועד העמותה שניהלו אותה, אך לא כלפי חברי העמותה, שמעבר להיותם חברי האסיפה הכללית אינם מנהלים את העמותה ביום-יום, ופשיטא כי אין בהתנהלותם של חברי הוועד, ככל שהוכח שנפל בה פגם, כדי להעיד דבר על מעמדם של חברי העמותה. חברי העמותה הוסיפו כי כל החשדות והחקירות הנטענות של הרשם ושל המפרק הזמני מתמקדות ברב וייס, שהיה מנהל העמותה עד לשנת 2003, באופן אישי, שאינו נמנה כיום על ועד העמותה ואינו מועמד כלל לקבל את "מפתחות" העמותה, לא במישרין ולא בעקיפין. מה גם, שאין מקום לאפשר הטלת דופי אישי ברב וייס על ידי המפרק הזמני מבלי שהרב וייס צד להליך ויכול להשיב לטענות החמורות הנטענות נגדו. על אחת כמה וכמה שהטלת דופי בטוהר מידותיהם וניקיון כפיהם של שאר חברי העמותה, שמרביתם לא כיהנו בוועד העמותה וכלל לא היו חברי עמותה בין השנים 1999 עד 2002 שהיא התקופה בה נעשו הפעולות שהובילו להתדרדרותה של העמותה, אינה צודקת ואינה ראויה. גם בית המשפט העליון בהחלטתו בערעור ציין שיש לעשות מאמץ ש"לא יוטל דופי בחברים שאין לייחס להם אחריות למצב". בוודאי שאין בהטלת דופי זו כדי לפסלם מלהיות חברי עמותה. חוק העמותות הקובע רשימת מקרים בהם חבר ועד יהיה פסול לכהונה אינו קובע כל מגבלה על חברות באסיפה כללית.
8. בהמשך לכך נטען כי ככלל, מינוי חברי עמותה והרחקתם נעשים רק בהתאם לחוק העמותות ולתקנון העמותה, ומשהתנאים הקבועים בחוק העמותות ובתקנון העמותה להוצאת חברים מהעמותה לא נתקיימו במקרה זה בכל הנוגע לחברי העמותה, לא ניתן לדוחקם החוצה, אך בשל העובדה כי יש מי שמבקש להטיל בהם דופי. ככלל גם, אין בפירוק הזמני כדי לפגוע במבנה הבסיסי של העמותה ועל כן אין לערוך "מהפכים" לא רצוניים או כפויים בעמותה, בניגוד לעמדת חברי העמותה. על כל אלו נטען כי הדרישה לעריכת הסדר כולל שינויים מבניים ופרסונאליים בעמותה, משתווה לדרישה לפירוק סופי של העמותה וחיסולה, שכן תוצאות מהלך מסוג זה היא העברת נכסי העמותה לעמותה אחרת, חדשה וזרה, שאין בינה לבין העמותה ולא כלום. תוצאה זו מנוגדת להחלטת בית המשפט אודות זמניות הפירוק עליו הורה.
טענות עמותת יעד מרדכי (בש"א 10630/09)
9. לטענת עמותת יעד מרדכי, היא פועלת בדומה לעמותה להעמקת החינוך התורני בארץ. במסגרת פעילותה היא מחזיקה במוסדות חינוך תורניים רבים, ומנהלת ישיבה קטנה, ישיבה גבוהה ו"כוללים" (ישיבה לאברכים נשואים) ברחבי הארץ. לאחרונה, היא החליטה להקים קריית חינוך בירושלים ולרכז בה את כל הגופים הפועלים מטעמה ובשל הדמיון שבין הפעילות של שתי העמותות היא מעוניינת להשתלב בהפעלת מוסדות העמותה באופן שיאפשר את החייאת הישיבה. עמותת יעד מרדכי ציינה כי מחזוריה הכספיים עולים על 10,000,000 ש"ח בשנה שמרביתם מתקבל מתרומות שונות, היא מוכרת על ידי משרד החינוך המעניק לה תקציב לפי מספר תלמידיה והתנהלותה היא ללא דופי. עמותת יעד מרדכי גם ציינה את עיקרי תכניתה להפעלת מוסדות העמותה על ידה, ביניהם: נשיאה בכל חובות העמותה כפי שהוכרו והוכרעו על ידי המפרק הזמני; שיפוץ בנייני העמותה והבאתם למצב תקין; תפעול מוסדות העמותה באופן שוטף; צירוף 35 אנשים מטעמה שיאושרו על ידי הרשם כחברי עמותה; ומינוי ועד חדש לעמותה על ידי בית המשפט שיכלול חמישה אנשים, מתוכם שלושה אנשים מטעמה. עמותת יעד מרדכי ציינה כי היא מותירה את ההכרעה בשאלת מעמדם של חברי העמותה כיום בידי בית המשפט. לטענתה, יתרונות הבחירה בה כמי שתפעיל את העמותה מכאן ולהבא, הן בכך שהיא נותנת מענה לתביעות החוב של הנושים, היא שומרת על מוסדות העמותה כמוסדות חינוך תורניים ומגשימה בכך את המטרות שלשמן הוקמה העמותה ואת רצון התורמים עבורה, כשבד בבד היא מאפשרת את קידום מטרותיה שלה.
טענות עמותת הבוגרים (נזר מרדכי) (בש"א 149/10)
10. עמותת הבוגרים ציינה כי שמה לעצמה כיום מטרה לעזור לישיבה ולהחזירה למצבה הקודם, המפואר, שהיה לה בעבר הלא רחוק. הדרך לכך היא בצירוף חברים חדשים לעמותה באופן שיבטיח, הן ניקיון כפיים והן נאמנות לעמותה, יישמר את ייחודיותה של הישיבה וישמור על קיומה העצמאי. עמותת הבוגרים ציינה כי הרב אליפנט זצ"ל שהלך לעולמו ביום כ"א חשון תש"ע (7.11.09) ואשר הקים את מוסדות העמותה מכספו הפרטי כפי שתיאר בפני בית המשפט כשהופיע בפניו ביום 17.07.08, התריע באותו מעמד מפני החזרה לעמותה הישנה, בשל ראייתו כבר אז את כוונת חברי העמותה אשר חברו לגורמים זרים במטרה להשתלט על קרקעות העמותה. עמותת הבוגרים ציינה כי בין כל המספידים שהספידו את הרב אליפנט בהיכל הישיבה, ביניהם גדולי ראשי הישיבות בארץ, רבני הישיבה וגדולי תלמידיו של הרב אליפנט, שררה תמימות דעים כי יש לשמר את מתכונת הישיבה במתכונתה הנוכחית ולהמשיך את מוסדות העמותה ולפתחם. היא הוסיפה כי לעמותה עורף כלכלי עצמאי נכבד, יש לה הכנסות מהשכרת נכסיה, תמיכה ממשרד החינוך, תשלום שכר לימוד ותרומות, והיא אינה זקוקה לאפוטרופוסים זרים. על כן לדעתה, יש לצרף חברים חדשים לעמותה בעלי זיקה מוכחת לעמותה ומוסדותיה ואשר אין ספק באשר לכוונותיהם ולכך שבראש מעיינם הדאגה לפיתוח הישיבה ושמירה על האינטרסים המיוחדים שלה ושל העמותה.
11. עמותת הבוגרים התייחסה לבקשת הטוענים להיותם חברי עמותה וטענה כי אין לאפשר להם להיות חברים בעמותה. לדבריה, מבין כל חברי הקבוצה המכנה עצמה חברי העמותה, למעשה רק ביחס לשלושה מהם אין מחלוקת כי הם אכן חברי העמותה. השלושה הם: הרב קמינצקי, הרב ברטלר (משיבים 15 ו-16) ומר אהרון ליברמן. באשר לשאר חברי קבוצה זו, נטען כי יש לאמץ את עמדת הרשם כי הם אינם חברים חוקיים בעמותה, אלא למעשה מונו בכפיית בית הדין הרבני. מה גם, שלכל הפחות לגבי שניים מתוכם, הרב חיים וייס ומר שמואל רייך (משיב 14) גילה בית המשפט את דעתו כי הם פסולים מלהיות חברי עמותה בשל חלקם במצב אליו נקלעה העמותה ואי הסדרים ששררו בה. ולמעשה, גם שאר חברי קבוצה זו נושאים באחריות למצב העמותה והם למעשה שלוחיו של הרב וייס, ועל מנת למנוע נזק עתידי, דומה שיש להפסיק את חברותם בעמותה. כן נטען, כי על אף שחובות העמותה נוצרו בשנת 2000 עובר להצטרפות "חברי העמותה" כחברים, לאחר צירופם הכסף היה בידי עורכי דינם של "חברי העמותה" והם אלו שאפשרו את התדרדרות העמותה והישיבה. בכל מקרה, למפרק זמני מפעיל ולרשם אגב הליכי פירוק נתונה הסמכות להורות על מחיקת חברים מפנקסי העמותה, ככל שהדבר נדרש לשם "הבראת" העמותה כבקמרה זה.
12. באשר לבקשת עמותת יעד מרדכי, טענה עמותת הבוגרים כי העמותה אינה זקוקה לשום עמותה אחרת שתבוא ו"תושיע" אותה, וכי עמותת יעד מרדכי אך מבקשת להשתלט על נכסי הנדל"ן של העמותה. היא הצביעה על כך שמנהל עמותת יעד מרדכי הוא לא אחר מאשר מר שלמה קרלינשטיין (מבקש 11) שהוא נמנה בין חברי העמותה המבקשים להשאיר את מושכות העמותה בידיהם. כן הצביעה על כך שבמסגרת בקשתה ציינה עמותת יעד מרדכי כי היא מבקשת את הפסקת התביעות המנוהלות על ידי המפרק הזמני להשבת מיליוני דולרים לעמותה כשהיא מציינת שאם העברת ניהול העמותה לידיה היא תחליט אם להמשיך בניהול תביעות אלו, דבר שגם חושף את מטרותיה האמיתיות הכלכליות ולא יותר מכך.
עמדת המפרק הזמני
13. בתגובה שהגיש המפרק הזמני הוא בירך את בוגרי הישיבה ש"שינסו מותניהם" להעמיד עצמם לסיוע ולקידום העמותה. לדבריו, בוגרי הישיבה, להבדיל מהגורמים האחרים המבקשים את ניהול העמותה, אינם זרים לעמותה ואינם מבקשים לקדם אינטרסים כלכליים, אלא אך טובת הישיבה והעמותה לנגד עיניהם. בפגישות שקיים עם חלק מהם הוא התרשם מדאגתם הכנה והעמוקה לגורל הישיבה ולשגשוגה. בוגרי הישיבה גם מרימים מיוזמתם במשך חודשים תרומה לאחזקת הישיבה בסך של כ-10,500 ש"ח לחודש. הוא ציין כי פנה אל כל בוגרי הישיבה והציע להם להגיש מועמדות להיות חברים בעמותה. הבוגרים אשר הביעו את הסכמתם נבדקו על ידו ואושרו כחברי העמותה והם אלו שיבחרו את ועד העמותה אשר ינהל את העמותה מכאן ולהבא לפי תקנון חדש שיקבע על ידם ויקבל את אישורו של בית המשפט. המפרק הזמני ציין עוד כי בשל העובדה כי על בוגרי הישיבה נמנים אלפי אנשים, הסיכוי שגורם כלשהו יוכל להשתלט על העמותה באמצעות הכנסת אנשי שלומו, היא בלתי סבירה ואולי אף בלתי אפשרית. מה גם, שהוא יחד עם הרשם והכנ"ר ווידא שלא נעשו מעשים בלתי כשרים במהלך הצגת המועמדות והבחירות להקמת מאגר החברים.