פר"ק
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
152-97
22/08/2011
|
בפני השופט:
יוסף שפירא
|
| - נגד - |
התובע:
1. יורם בן עמי בניה ופיתוח (1990) (בפירוק)
2. רשימה בת 183 נושי החברה
עו"ד מ. קידר
|
הנתבע:
1. אילן בן עמי אילן בן עמי
2. עו"ד רוני דובר נאמן לנכסי אילן הנאמן לנכסי אילן בן עמי בפש"ר
3. יצחק בן עמי יצחק בן עמי
4. עו"ד יאיר כהן נאמן לנכסי יצחק בן עמי הנאמן לנכסי יצחק בן עמי בפש"ר
5. אסטל בן עמי אסטל בן עמי
6. קבוצת י.א. בן עמי בע"מ
7. מינבר הנדסה אזרחית בע"מ חברות אחיות
8. האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי הכנ"ר
|
| החלטה |
לפני בקשת מפרק החברה לחייב את המשיבים 1, 2, 5, 6, 7 בחובות החברה לאור התנהלותם.
אקדמת מילין
1. ראשית, אציין מספר פרטים על התיק העיקרי נושא הבקשה העיקרית בו, מושא החלטה זו, ואשר על מנת להכריע בה יש להזקק להליכים הנוספים שהיו בה, חקירות העדים, ודיונים בבקשות ביניים המהווים חומר רלוונטי בבקשה זו.
בתיק הוגשו 296 בקשות, ישנם 103 פרוטוקולים, 208 מועדי דיון, וניתנו 359 החלטות (חלקן טכניות גרידא). בתיק הנייר מצויים 971 פריטים, ופרוטוקולים החובקים אלפי עמודים.
תיק זה העסיק את הנשיא (בדימוס) ורדימוס זיילר, את השופט (כתוארו אז) דוד חשין, כב' השופטת מ' שידלובסקי-אור, את כב' השופטת חנה בן עמי, את ס.נ. עזרא קמא, את כותב החלטה זו, ועתה אף ממשיך במלאכה כב' השופט דוד מינץ.
אכן, תיקי פירוק ופש"ר נמשכים לעיתים שנים ארוכות, והדברים עתיקים, ואין מקום לשוב ולפרט את הסיבות לכך. מכל מקום, תיק זה חרג מגבולות הזמן אולי בשל המתח הרב ביחסים בין בני משפחת בן עמי (או מי מהם), לבין המפרק, עו"ד מיכאל קידר, שהגיע עד כדי תביעה אישית נגד המפרק בהיקף אדיר.
אינני בא חשבון עם מי מהצדדים בגין התמשכות ההליכים בשל הקושי והצורך לחזור ולקרוא לקראת מתן ההחלטה מסמכים רבים, במטרה לבור את המוץ מן הבר, ומטבע הדברים, לא ניתן היה לעשות כן בתוך שנת השיפוט, ולצערי נאלצתי להקדיש לכך שעות עבודה רבות בתקופת הפגרה. אלא אציין, כי ריבוי הפעולות שנעשו בחברה כמתואר על ידי המפרק, וריבוי ההליכים לרבות הליכי ערעור, סירבלו את ההליך באופן יוצא דופן.
הפועל היוצא מאקדמה זו הינו, כי כיום, שעה שהמנהלים עצמם הוכרזו כפושטי רגל, אין להכרעה בבקשה שלפניי תועלת לקופת הנשייה, וחיוב המנהלים בהשבת כספי החברה הינו למעשה במישור העיוני בלבד.
רקע כללי
2. המדובר בבקשת המפרק לחייב את הדירקטורים של החברה בכל חובות חברת יורם בן עמי בניה ופיתוח (1990) בע"מ (בפירוק) (להלן: "
החברה"), אשר בינתיים, כאמור, הוכרזו כפושטי רגל. לחברה 183 נושים כאשר לגבי 73 מהם תביעות חובם הוכרע.
המנהלים הינם:
א. אילן בן עמי (להלן: "
אילן"), אשר מונה לו הנאמן בפש"ר, עו"ד רוני דובר.
ב. יצחק בן עמי בפש"ר (להלן: "
יצחק"), אשר מונה לו הנאמן עו"ד יאיר כהן .
צד נוסף הינה אסטל בן עמי, גרושתו של אילן בן עמי. כן מבוקש לחייב את החברות הנוספות שהיו בשליטת אילן.
3. המפרק מעלה מספר רב של נושאים, ומבקש לאור טיעוניו לקבוע כי הוכיח את המוטל עליו ולחייב, כאמור, את המשיבים בהשבת אותם כספים.
ראשית יצוין, כי גם אם הייתי מקבל את טיעוני אילן ואסטל לגבי הכספים שהועברו לחשבונה, בהיות חשבונה צינור לתשלום לספקים לאור החשש לעיקול ההכנסות הללו של החברה, לא אוכל לראות בכך טענת הגנה ראויה.
בית המשפט של פירוק לא יכול ליתן הכשר להתנהלות שכזו, שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין.
ברי, שאם החברה סבורה שבאמצעות "תרגיל" מסוג זה של העברת כספים מחשש לעיקולים לחשבון שאינו שלה, בכך יוכל מנהלה להציל את החברה שתחזור מיד לפעילות שוטפת חיובית באופן שלא תכנס לחדלות פרעון, הרי אם צלח הדבר, לא היתה מגיעה למצבה של החברה נשוא בקשה זו, וטיעון כזה הינו בבחינת חכמה לאחר מעשה.
מכל מקום, התנהלות שכזו, ודאי שמשמעותה העדפת נושים, והפתרון למצב ביניים שכזה הוא בקשה להקפאת הליכים והגשת תכנית הבראה, או אז הנאמן ירכז את הכנסות החברה ויביא לידי הבראתה.