החלטה בתיק פר"ק 1398-02

עיינתי בעמדות הצדדים.

עניין לנו בבקשה של בני זוג, שהיו ערבים לחוב שלא נפרע לטובת הבנק למסחר, להתיר להם להגיש תובענה בבית המשפט העליון לביטול הסכם פשרה שנחתם בינם לבין הבנק, במהלך דיון בערעור שהגישו לבית המשפט העליון בזמנו, על החלטת בית משפט מחוזי השוללת את טענותיהם כנגד חיובם  בתשלום המגיע להם לפי הערבות .

אכן, אינני מקלה ראש במצוקתם של המבקשים ואין ספק כי נקיטת הליכים העשויים לפנות משפחה מביתה הינה צעד פוגעני אשר אין להתייחס אליו בשוויון נפש. עם זאת, כנגד האמור לעיל עומד הכלל כי "חובות יש לשלם לאלתר ובמלואם" וכי אין לעודד מצבים בהם נושה המבקש לגבות חוב נאלץ "להתגלגל" בין ערכאות במשך  שנים ארוכות וזאת כאשר בכל פעם מועלות כנגדו טענות אחרות מן הגורן ומן היקב.

נסיבות המקרה לצערי נראות כדוגמא מובהקת למקרה בעייתי שכזה. מדובר בהליכים שהחלו לפני כשלוש עשרה שנים (!) ועברו לא פחות מארבעה גלגולים בערכאות שונות, לרבות בית המשפט העליון. זאת, כאשר בכל אחת מן הפעמים העלו החייבים טענה אחרת כנגד פרעון החוב ובכל פעם נדחו. כך, רושם זה גובר עוד יותר נוכח התמליל מהדיון בבית המשפט העליון שם דומה כי שופטי בית המשפט העליון הנכבדים עיינו בתיק והבהירו כי סיכויי החייבים אינם מן המשופרים.

אין, ולא יכול להיות, ספק כי בית משפט זה אינו נדרש ואינו יכול לשבת כערכאת ערעור על כל אותן פסיקות, אולם, כאשר מוגשת בקשה לביטול פסק דין מחמת מרמה לכאורה, הרי שיש אף יש מקום לשקול את "ההיסטוריה" של ההליכים בין הצדדים כשיקול משמעותי בהכרעת בית המשפט.

זאת ועוד; אף לגופם של דברים דומה כי יש ממש בטענות המנהל המיוחד שרוב טענותיהם של המבקשים נוגעות להחלטות הקודמות שנפסקו לחובתן ואילו המסמכים החדשים לכאורה מעלים יותר מספק בדבר הרלוונטיות שלהם. החייבים לאקוניים מאוד בדבר הדרך בה הגיעו אליהם המסמכים ואיך נוצר דווקא בשלב זה קשר או קצה חוט מול ישראליים הגרים בפולין, אשר ידעו לספר מה שסיפרו. על פניו נראה שיש ממש בטענות המנהל המיוחד כי ספק גדול אם אותם מסמכים, שחלקם אכן לא חתומים כלל על ידי הבנק, מצליחים לבסס טיעון שהוא בגדר קונספירציה. קונספירציה  כזו מרחיקת ללכת של קשר בין ההלוואה לה ערבו, המעילה בבנק ו"עסקי" ההימורים של עופר מקסימוב. 

אעיר, כי חרף המעילה רבת ההיקף בבנק, שהביאו אותו לחדלות פירעון, הרי הבנק ניהל במהלך כל אותן שנים מגוון רב של עסקים והתקשרויות מול צדדים מצדדים שונים כמוהו ככל בנק אחר וכאשר רוב רובן המוחלט של התקשרויות אלו לא היו קשורות למעילה .

חרף ההבנה למצבם הקשה של המבקשים קשה עלי הדרך בה רמזו רמזים עבים מדי כנגד יושרתו של המנהל המיוחד, אשר וודאי ווודאי אין לו כל קשר לדרך הקלוקלת בה נוהל הבנק טרם כניסתו לפירוק, קל וחומר שלא למעילה מעשי ידיהם של אתי אלון ושותפיה.

סוף דבר; בקשה להיתר תביעה מוכרעת לפי המאזן בין סיכוייה המשוערים של התביעה, לבין העלות הטרחה ואובדן הזמן שהיא גורמת לצד שכנגד. כאשר מדובר בבקשה לביטול פסק דין, יש לשקול את הסיכויים, לכאורה, של הבקשה להתקבל על רקע הראיות החדשות כמו גם את השאלה האם אכן לא ניתן היה להשיגם קודם לכן במאמץ סביר. בניסיבות המקרה דומה כי כל השיקלוים פועלים לרעת המבקשים.

הסברם בנוגע לעיתוי השגת הראיות אינו נראה לי אמין מה גם שאם אכן הושגו הראיות ממש בעת הדיון הקודם בבית המשפט העליון, אזי לכל המאוחר היה על המבקשים לפנות לבית המשפט העליון הנכבד סמוך לאחר חתימת הפשרה או שבועות מועטים לאחר מכן. וודאי שלא היה מקום לחכות חודשים, ולפנות באורח אשר הינו סמוך מדי למועד בו היה על המבקשים להתחיל לפרוע את הסכום המוסכם.

אי לכך, אני מחליטה כי האישור להגיש בקשה לביטול הפשרה יהא מותנה בהפקדת ערבות בנקאית אוטונומית בסך100,000 ש"ח לטובת המנהל המיוחד. היה וידחה בית המשפט העליון את הבקשה לביטול החלטתו שאישרה את הפשרה תחולט הערבות דנן לאלתר בגין ההוצאות ואובדן הזמן הרב מדי שנגרם בגין ההתדיינות הנמשכת.

המזכירות תודיע לצדדים את החלטתי.

ניתנה היום,  י"ג אב תשע"ב, 01 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.