החלטה בתיק פח 1114/07

בפנינו בקשה בקשה לביטול ההחלטה מיום 5.10.08, ככל שהיא מתייחסת לחיובם של סנגורי הנאשמים בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.

עסקינן בכתב אישום שהוגש לבית המשפט כנגד הנאשמים ביום 19.10.07 ותוקן ביום 24.10.07, אך טרם הוגשה בו תגובת הנאשמים לכתב האישום.

כתב האישום המתוקן מייחס לנאשמים עבירה של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין וכן עבירת חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(1) לחוק העונשין.

עוד ביום 4.11.07 התקיים הליך הקראת כתב האישום ומשהסנגורים עתרו לדחיה קצרה על מנת להשלים את צילום חומר הראיות והסדרת הייצוג, נדחה הדיון ליום 27.11.07 לצורך  " קבלת מענה לכתב האישום וכן להבהרת שאלת הייצוג בתיק".

מאז מתנהלים העניינים בעצלתיים, דבר שהצריך החלטת מעצר שניה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996.

בישיבה מיום 27.11.07 הצהיר עו"ד יפתח כי שאלת הייצוג הוסדרה ועתר לארכה נוספת "לשם מתן תשובה", כך לדבריו, "לפחות לחודש ימים". בהחלטתנו מיום זה דחינו הדיון ליום 1.1.08 וקבענו כי "באי כח הנאשמים, עורכי הדין יפתח ושרמן, יעבירו תגובה מפורטת בכתב לנטען בכתב האישום תוך 30 יום מהיום", דהיינו עד ליום  26.12.07.

ביום 25.12.07, יום לפני תום המועד להגשת המענה, הגישו הסנגורים בקשה למתן ארכה להגשת התגובה (שלישית במספר), בנימוק לפיו קיים חומר חקירה נוסף וכן "לחץ עבודה גדול מן הרגיל" של הסנגורים. הבקשה נענתה, ובהחלטה מיום 27.12.07 נקבע כי מענה לכתב האישום ינתן ביום 27.1.08.

בישיבת בית המשפט מיום 27.1.08 הצהיר עו"ד דוד יפתח, כי אינו יכול להשיב לכתב האישום מכיוון שבחומר החקירה שהועבר לו חסרים שני קלסרים, ומשכך נדחתה הישיבה ליום 12.2.08.

בישיבת בית המשפט מיום 12.2.08 הצהירו הסנגורים כי טרם קיבלו את כל חומר החקירה, כי קיבלו את תעודת החיסיון ביום 5.2.08 וכי ישיבו לכתב האישום לאחר שיקבלו את החומר המבוקש. התובעת הצהירה כי "כמעט" כל החומר נמצא אצל הסנגורים ומשכך עליהם לדעת מהי תגובת הנאשמים לכתב האישום.

בהחלטתנו מיום זה, הורינו לסנגורים להגיש תגובה מפורטת לכתב האישום עד לא יאוחר מיום 9.3.08, וכן קבענו שלושה מועדי הוכחות במהלך החודשים נובמבר-דצמבר 2008.

גם הפעם לא הוגשה התגובה לכתב האישום במועד שקצב בית המשפט, אף לא לאחר מכן (ולמעשה עד עצם היום הזה). בישיבת בית המשפט מיום 23.3.08 הודיעו הסנגורים כי הם ממתינים להחלטת בית המשפט העליון בכל הנוגע לעתירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ"), אשר הדיון בה קבוע ליום 23.3.08. גם הפעם עתר הסנגור לארכה (רביעית במספר) להגשת התגובה, וכדבריו "אבקש ארכה נוספת להגשת תגובה בכתב. תיק זה הוא להוכחות". בהחלטתנו מיום זה הורינו לסנגורים להגיש תגובה מפורטת לכתב האישום עד ליום 23.5.08.

שלא במפתיע, לא הוגשה התגובה גם הפעם. יתרה מכך, הדיון שנקבע ליום 9.9.08 לא התקיים לאחר שהודע לבית המשפט, על ידי עו"ד אטיאס ממשרדו של עו"ד שרמן, כי זה האחרון לא חש בטוב ומשכך לא הגיע לדיון. משנשאל עו"ד אטיאס לסיבה בגינה טרם הוגש המענה לכתב האישום, השיב "אני משיב שאינני יודע, עו"ד שרמן היה אמור לטעון".

 לאור מחלתו של עו"ד שרמן נדחה הדיון לפי סעיף 144 לחסד"פ ליום 5.10.08, תוך מתן הנחיה ברורה כי לא תינתנה דחיות נוספות: "עד למועד היום טרם הוגשה תגובה מפורטת לנטען בכתב האישום, למרות שהמועד האחרון אשר נקבע על ידי בית המשפט להגשת תגובה היה ביום 24.7.08. על באי כח הנאשמים להגיש תגובה בכתב תוך 7 ימים מהיום, ודחיות נוספות להגשת התגובה לא תינתנה".

ביום 14.9.08 הגישו הסנגורים "הודעה לביהמ"ש" בה הסבירו מדוע טרם הוגשה התגובה לכתב האישום והדגישו כי הפרקליטות טרם מסרה לידיהם את כל חומר הראיות. הסנגורים טענו  כי הגישו עתירות לבית המשפט המחוזי ולבית משפט העליון לפי סעיף 74 לחסד"פ, וכי הם סבורים שיהא זה נכון למצות תחילה את הליך קבלת חומר הראיות "ורק אז ישיבו תשובה מפורטת לכתב האישום". בסופה של ההודעה עתרו הסנגורים שלא להטיל הוצאות בגין אי-מתן תשובה מפורטת לכתב האישום.

בהחלטה מיום 16.9.08 נקבע "יש להגיש התגובה כקבוע בהחלטת בית המשפט, בשים לב לחומר המצוי עתה בידי ההגנה".

גם זו הפעם  לא הוגשה התגובה .

ביום 5.10.08 התייצב עו"ד אטיאס, ממשרדו של עו"ד שרמן, וביקש לדחות את הדיון לשעה 13:00 באותו היום, משום שעוה"ד שרמן ויפתח נמצאים בדיון דחוף בבית המשפט העליון. לשאלת בית המשפט בדבר המענה לכתב האישום שטרם הוגש, השיב עו"ד אטיאס "אכן לא הגשנו תגובה בכתב. נבקש להתיר לנו להגיב בעל פה".

בית המשפט המתין לסנגורים הנכבדים, אולם אלו בוששו מלהגיע.

בשעה 13:55 הצהיר עו"ד אטיאס כי הדיון בבית המשפט העליון אמנם הסתיים אך הסנגורים עסוקים עדיין "בעניינים הקשורים לאיזוק אלקטרוני".