פ
בית המשפט המחוזי נצרת
|
16-08
13/04/2008
|
בפני השופט:
עאטף עיילבוני
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז הצפון-פלילי
|
הנתבע:
חטיב איהאב
עו"ד אבו-עטא אליאס
|
| החלטה |
הקדמה
:
זוהי הכרעתי בשתי טענות מקדמיות שהעלה הסנגור בישיבה שקוימה לפניי ביום 25/3/08, בה השיב הנאשם לכתב האישום, על כל אישומיו וסעיפיו.
לטענת הסנגור, יש להורות על "תיקון" כתב האישום בשני מישורים:
האחד - להורות על פיצול כתב האישום למספר כתבי אישום, משום שהאישומים השונים שפורטו בו אינם עולים ממסכת עובדתית אחת ואין ביניהם קשר עובדתי כלשהו, לכן - כך לטענתו - הגשתו ככזה מנוגדת להוראות סעיף 86 לחסד"פ, מה גם שחלק מהאישומים , אם יפוצלו, יוגשו לבית משפט השלום.
השני - טוען הסנגור כי על המאשימה לפרט את סעיף המשנה לסעיף 332 לחוק העונשין, בו מואשם הנאשם באישום הרביעי, כדי שיוכל הנאשם למקד את הגנתו בהתאם, וכדי שיוכל להתגונן מפני אותה עבירה כראוי.
פיצול כתב האישום
:
סעיף 86 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 מורנו בזאת הלשון:
"86.
צירוף אישומים
מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; בצירוף אישומים כאמור מותר, על אף כל דין אחר, לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע".
אכן הכלל שנקבע בסעיף 86 לחסד"פ הוא שהתביעה רשאית לצרף בכתב אישום אחד מספר אישומים רק כשהם מבוססים "על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת".
כב' השופט קדמי, בספרו "סדר הדין בפלילים", חלק שני, בעמ' 682, מתייחס לנדון ומציין כך:
"בפועל נוהגים בעניין זה בגמישות רבה ומצרפים אישומים בפרשיות שונות בכתב אישום אחד (אם על מנת להציג "פרשה" במלואה, ואם מטעמי יעילות ונוחות), כל עוד אין הנאשם מתנגד לכך (מטעמים של פגיעה בהגנתו... ואם מטעמים הקשורים ברצון שלא לחשוף בפני ביהמ"ש אישומים נוספים המשחירים את פניו של הנאשם)".
במקרה שלפניי, אף לא נטען על ידי הנאשם כי צירוף האישומים עלול לפגוע בהגנתו או "להשחיר את פניו". יוצא איפוא, בהעדר טענה כאמור, שהעניין תלוי בשיקול דעת ביהמ"ש - זאת גם בהנחה שאכן מדובר באישומים שאין ביניהם חוט מקשר, שגם אם כך, לא מצאתי כי מן הראוי לפצל את האישומים, ולו מטעמי יעילות (ראה בעניין זה ספרו של
קדמי, חלק שני, עמ' 684-682).
מעבר לנ"ל אציין כי עיון באישומי כתב האישום מלמדנו שמדובר בכתב אישום המציג "פרשה במלואה" (כלשון כב' השופט קדמי בציטוט לעיל). לשם המחשת הדברים, אביא להלן, בקיצרת האומר, את האישומים ועובדותיהם.
באישום הראשון מפורט שהנאשם לא הפקיד רישיון הנהיגה שלו, בניגוד לגזר דין של בית משפט לתעבורה, והמשיך לנהוג אף בתקופת הפסילה.
באישום השני מיוחסת לנאשם התנהגות תוקפנית ומאיימת על שוטרים בעת מילוי תפקידם, כשהגיעו לביצוע חיפוש בבית של ראיף עראידה.
באישום השלישי נטען ע"י התביעה שהנאשם נהג ברכב אביו כשהוא בפסילה והחזיק סם מסוכן.
באישום הרביעי מיוחסת לנאשם בריחה פרועה ברכב מפני המשטרה, תוך סיכון המשתמשים בנתיב תחבורה.
לדעתי, כתב האישום מפרט פרשה עובדתית מלאה אודות הנאשם, ואין מקום, עניינית, לפיצול האישום לכתבי אישום שונים.