1. בפני בקשה למתן צו ביניים למניעת הרחקת העותר מן הארץ והשמתו במשמורת עד להכרעה בעתירה.
זאת, במסגרת עתירה בה מבוקש לבטל את החלטת המשיבה הדוחה על הסף את בקשתו של העותר להכיר בו כפליט ולהעניק לו מעמד של פליט המבקש מקלט בישראל, ולחילופין, שהמשיבה תבחן את החלטתה מחדש.
לטענת העותר, הוא נרדף על רקע דתי על-ידי קבוצת באקו חארם במולדתו - ניגריה, זאת לאחר שבעת מילוי תפקידו כמאבטח בכנסיה מנע כניסתו של אחד מחברי הקבוצה והביא למעצרו.
2. כפי שפירטתי בהחלטותי שניתנו לעניין זה שעסקו בעתירות כנגד החלטת המשיבה לדחות בקשה לקבלת מעמד פליט בישראל (ראו לדוגמא: עתמ (ת"א) 33921-08-11
טרזה גראף
נ' מדינת ישראל-משרד הפנים (לא פורסם, 25.9.11), בבואי לבחון האם יש מקום ליתן צו ביניים אם לאו, והאם יש הצדקה בנסיבות העניין אף לדחות את העתירה על הסף, במסגרת סמכותי לפי סעיף 7(2) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000, הרי שאפעל על-פי השיקולים הבאים:
(א) במקרים של עתירות שהינן על פני הדברים עתירות סרק, שברי כי יש לדחותן הן לפי הנוהל הישן והן לפי הנוהל החדש, עתירות שכל מטרתן להרוויח זמן, כמו במקרים שהינם לאחר מיצוי השהייה המקסימלית בארץ או להמשכת השהייה הבלתי חוקית של מסתננים ו/או מתיישבים, בלא כל ראיות לכך שמדובר בפליט ו/או לסכנת חיים אם יגורשו לארץ ממנה באו, ניתן לדחות את העתירה על הסף בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה או לא ליתן צו ביניים (כאשר גם משמעות אי מתן צו ביניים היא למעשה זהה שניתן לגרש את העותר מן הארץ טרם הדיון בעתירה).
יחד עם זאת, כפי שנפסק בעע"ם 1440/13
כריסטופר צ'ימה נ' מדינת ישראל-משרד הפנים (7.8.13) (להלן:
"פס"ד צ'ימה") יש לעשות שימוש במשורה ובזהירות וברגישות רבה מיוחדת ומפליגה ובמקרים חריגים קיצוניים בלבד, בכלי של דחיית עתירה על הסף, במיוחד לגבי מבקש מקלט מדיני המבקש להשיג על דחיית בקשתו לקבלת מקלט מדיני, וככלל יש לקיים דיון בעתירה לגופו של עניין, בהתחשב בכך שמדובר בדיני נפשות, ומניעת אי צדק ופגיעה חמורה במבקש, ולאור ההשלכות החמורות העלולות להיות לחייו, לשלומו ולביטחונו של מבקש המקלט המדיני בעקבות דחיית בקשתו.
(ב) במקרים של בקשות שיש בהן לכאורה ממש ועולה מהן כי לכאורה מדובר בפליט ו/או כי נשקפת סכנת חיים לעותר במידה ומבקש המקלט יגורש לארץ ממנה בא, יש מקום למתן צו ביניים ולקביעת הדיון בעתירה עצמה, שם יתבררו הטענות לגופן ובמסגרת זו תיבחנה גם הטענות המשפטיות השונות.
(ג) במקרים אחרים הנעים ב"קשת הטווחים" בין המקרים הנ"ל, בית המשפט ישקול האם ליתן צו ביניים אם לאו, כאשר הנטיה תהיה ליתן במקרים אלו צו ביניים, וזאת עקב מאזן הנוחות המטה את הכף לכך שגם במקרים של ספק האם מדובר בפליט ו/או האם יש סכנת חיים למבקש המקלט אם יורחק חזרה לארצו, מן הראוי שהוא לא יגורש מן הארץ עד להכרעה בעתירה.
יחד עם זאת, כאמור, אין להסתפק באמירות כלליות וסתמיות לגבי היותו של אדם פליט ו/או לגבי סכנת החיים הנטענת אלא יש לבחון את המקרים הספציפיים לאור הראיות המנהליות הקיימות, תוך התחשבות, בין היתר, במועד העלאת הטענה לראשונה, בדברים שנאמרו בראיון, בהתנהגות העותר במהלך התקופה מעת הגעתו ארצה, בשלב בו מוגשת הבקשה למקלט מדיני, בראיות החיצוניות הקיימות, בסבירות הנטען, בכמות הבקשות הזהות המוגשות וכיו"ב שיקולים, תוך שקלול כל האמור לצורך קבלת החלטה.
(ד) כן תינתנה החלטות ספציפיות לגבי בקשה ספציפית זו או אחרת או בקשות חלופיות כאלו או אחרות כמו בבקשה לשהייה של פרק זמן ספציפי לצורך התארגנות ליציאה, חיפוש מדינת מקלט אחרת וכו'...
בחינה פרטנית - יישום לנסיבות המקרה
3. כעת אעבור לבחינה פרטנית של המקרה הספציפי ואחליט לאיזו קטגוריה מהנ"ל הוא נכנס ומה המשמעות האופרטיבית של קביעה זו.
4. בענייננו, העותר נתין ניגריה, נכנס לישראל ביום 4.1.12 באשרת מסוג ב/2 לשלושה חודשים.
לאחר כניסתו לישראל, הגיש העותר בקשה למקלט מדיני בישראל.
ביום 16.1.13 נערך לעותר ראין ביחידת ה-RSD לצורך בחינת בקשתו למקלט מדיני, וביום 8.10.13 לאחר בחינת בקשתו נדחתה הבקשה על הסף.
5.
בנסיבות העניין, ולאחר שעיינתי בבקשתו של העותר, בתגובה של המדינה לבקשה זו, ובתגובת העותר לתגובת המדינה, אני סבור כי בנסיבות העניין יש מקום ליתן צו ביניים עד לבירור טענותיו של העותר במסגרת העתירה, וזאת מהטעמים הבאים:
ראשית, לא ניתן לשלול את סיכויי העתירה לאור טענות העותר באשר ליישום הנוהל בעניינו, והאם היה מקום לדחות את בקשתו של העותר על הסף משהעותר טוען לרדיפה על רקע דתי (באשר לתנאים המאפשרים דחיה על הסף ראו פיסקה 21 ל
פס"ד צ'ימה).
שנית, מאזן הנוחות מטה את הכף לטובת מתן צו ביניים למניעת הרחקתו של העותר, וזאת כדי לא ליצור מעשה עשוי של החזרת העותר לארצו בטרם יובא לראשונה בפני שופט ותתבררנה טענותיו לגבי סכנת החיים הנשקפת לטענתו, בפרט וכאשר טענותיו נדחו על הסף על-ידי המשיבה על-פי סעיף 4 לנוהל.
לאור האמור, ניתן בזאת צו ביניים האוסר על הרחקתו של העותר מישראל ועל השמתו במשמורת עד למתן פסק דין בעתירה.