1. העתירה שבכותרת - עניינה החלטת המשיב שלא לאפשר לגב' לודמילה וודורובניק להיכנס לארץ בעת הזו, וזאת תוך דחיית בקשתו של העותר לאפשר כניסה זו בטענה של קשר זוגי ונישואין שנישא לה.
2. עיינתי במכלול החומר שלפניי ושמעתי בהרחבה את טענות ב"כ הצדדים ומסקנתי היא כי בנסיבות המקרה אין עילה להתערב בהחלטת המשיב.
3. כמסגרת לעניין יצוין, כי לא הייתה מחלוקת בין הצדדים על כך שבנדון חל נוהל משרד הפנים 5.2.0008. על-פי נוהל זה, שעניינו מתן מעמד לבן-זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, יש לקיים מספר תנאים במצב בו בן הזוג הזר אינו בארץ ובני הזוג נשואים - שזה הוא לפי הנטען המקרה שלפניי. לפי הנוהל האמור, נדרש להראות בין היתר הוכחות לחיי נישואין ומכתב הסבר מבני הזוג על חייהם המשותפים, אופן ומשך היכרותם (סעיף 1.2.1 ו לנוהל). עוד נקבע בנוהל, כי אם מתעורר חשד בדבר כנות הקשר, ניתן לדרוש ערבות בנקאית על סך 15,000 ש"ח (סעיף 1.2.1 יג לנוהל), ובהמשך אף נקבע, כי הבקשה תאושר בתוך 30 יום לאחר עריכת בחינת כנות ראשונית של הקשר, אלא אם הבקשה מעוררת חשד פיקטיביות על פניה.
4. בהחלטה ראשונה שנתן המשיב בעניינו של העותר בבקשתו, נרשם כי לאור עברה של העותרת לא נמצא מקום לאשר את כניסתה לארץ (17.11.2010). עבר זה הנו עובדת שהותה של העותרת בארץ בעבר שלא כדין, תוך הרחקתה בשנת 2007 עד לשנת 2017. בהחלטה נוספת שניתנה (מיום 22.2.2011), היא ההחלטה מושא עתירה זו, נרשם בנוסף, כי בראיון שנערך לעותר טען העותר כי הוא חולה, נכה 100 אחוז וזקוק להשגחה ולטיפול. הוא עצמו טען, כך נרשם, כי נישא לגב' וודורוביק על מנת שתוכל להיכנס לישראל, כאשר הקשר הזוגי "יתחזק עם הזמן". נרשם עוד, כי אף אחותה של גב' וודורובניק שוהה בארץ, ובסיכום הדברים נרשם כי "נתוני התיק מעלים ספק רב באשר לטיב היחסים בין בני הזוג שאינם עולים כדי קשר זוגי במשמעותו לפי נהלי המשרד". לאור זאת, נדחתה הבקשה.
5. בדיון שלפניי טען ב"כ העותר בהרחבה לעניין נסיבות המקרה הכוללות. הוא שב והדגיש, כי העותר נישא לגב' וודורובניק עוד בחודש מאי 2010. נטען, כי הקשר ביניהם אמיתי וממשי. הם מצויים בקשר רציף בטלפון ודרך המחשב. הודגש עוד, כי לא ניתן למצוא פסול בכך שהעותר, נוכח מצבו הרפואי הקשה, נזקק לעזרה. כמו כן טען, כי אמנם בידי המשיב פרוטוקול של שימוע של ראיון שנערך לעותר, וממנו עלה כי מטרת הנישואין כללה מרכיב של טיפול, אולם לטענתו - המדובר בפרוטוקול שנערך בשפה העברית, שלא בנוכחותו, כאשר העותר עצמו, שאינו דובר עברית, לא ידע במה המדובר, וממילא אין לייחס לאמור כל משקל. הודגש עוד, כי העותר תומך בגב' וודורובניק כספית ומפרנס אותה, וכי לו תכלית הנישואין הייתה פיקטיבית וכל מטרתה הייתה השגת עזרה טיפולית, היה ודאי נמנע מכך. לסיכום הודגש, כי ראוי ונכון בנסיבות מקרה מעין זה, לא למנוע את כניסת גב' וודורובניק לארץ אלא לאפשר כניסתה, תוך הפקדת ערבות בנקאית - ולצורך כך הוצע להפקיד ערבות בסך 15,000 ש"ח.
6. אלא שכאמור לעיל, מסקנתי היא שבנסיבות המקרה יש עילה לדחיית העתירה, באין עילה להתערבות בהחלטת המשיב. אכן, שאלת המפתח היא, אם עלה בידי העותר לבסס את כנות הקשר הנטען- ולו לעת הזו. בנטל זה, לא עמד העותר. יצוין תחילה, כי לעתירה עצמה צורפו תעודת הנישואין, מספר תמונות וכן פירוט שיחות בינלאומיות שנעשו לפי הנטען בין העותר לבין גב' וודורובניק. עוד צורפו מסמכים לעניין העברת כספים. מעבר לכך, לא הובא תיעוד נוסף ולא באו ראיות אחרות הקשורות לקשר שבין העותר לבין גב' וודורובניק.
7. על כך יש להוסיף את הממצאים שעלו מהראיון שנערך לעותר ביום 2.9.2010. בראיון זה, נכח בא-כוחו. תחילתו של הראיון בא לידי ביטוי בפרוטוקול שנרשם בשפה הרוסית (נספח ג' לתשובה). תרגומו של פרוטוקול זה, שלא היה שנוי במחלוקת לפניי (צורף בשלהי נספח ג' האמור לכתב התשובה), כלל אמירה של העותר לפיה הוא "מקבל הרבה תרופות וזקוק לעזרה וטיפול בי. לאחר פטירתה של אשתי אני בישלתי וכיבסתי בעצמי וכעת נהיה קשה יותר. אני לא הזמנתי לעצמי מטפלת כי אמרו לי שזה עדיין מוקדם בגילי וגם לא הרבה אפשרות להזמין ... [לא ברור - י. מ.] כי איני עונה על הקריטריונים שלהם (שאני צעיר). אני ולודמילה נישאנו כדי שתחיה בישראל כאשתי ותטפל בי". העותר אמנם ציין, שנישואיו אינם פיקטיביים וכי ברצונו לחיות יחד עם הגב' וודורובניק על מנת ש"תגור איתי ותעסוק במשק בית ואת חובתה כבת זוג והקשר שלנו בגילנו הם כדי לשמור אחד על השני" (כך במקור, י. מ.). אכן, מחלק זה של הראיון עולה אכן לכאורה, כי עיקר מטרת הנישואין הייתה הבאת גב' וודורובניק לישראל לטיפול בעותר. אולם, גם אם אניח כי במסמך זה לעצמו אין די ושיש לנקוט זהירות בקטגוריזציה עד כדי יצירת סטריאוטיפ מוטעה, שכן פנים רבות לזוגיות ולנישואין ויש להכיר בכך כדי כל זוג ומאפייני הקשר שלו (ראו, בג"צ 1173/07
יון נ' משרד הפנים (לא פורסם, 2.12.2009); עע"מ 4614/05
מדינת ישראל נ' אורן (לא פורסם, 16.3.2006); עת"מ (י-ם) 372/10
קמנקוביץ נ' משרד הפנים (13.5.2010)
, הרי שלפני המשיב בקבלת החלטתו עמד גם המשך הראיון המתועד בפרוטוקול הרשום בעברית (נספח ג' לכתב התשובה). פרוטוקול זה, כולל אמירות מפורשות עוד יותר, שעמדו ביסוד החלטת המשיב ושעל יסודן - בשים לב לכלל הנסיבות שלפניו - רשאי היה הוא להגיע לכלל החלטתו, במובן זה שאין עילה להתערב בה. אפרט:
8. משנשאל העותר אם לא נראה לו שמטרתה של הגב' וודורובניק היא לחיות ולעבוד בארץ, כאשר העותר הוא ה"מושיע" שלה, לטובת האינטרסים שלה, נרשם מפי העותר: "כן, זה נראה ככה". העותר ציין אמנם, כי הוא אדם מבוגר וחולה, אך הוסיף כי הוא צריך "שמישהי תטפל בי .... שיהיה לי קל, שתטפל בי, שתנקה את הבית ... אני נכה מאה אחוז זקוק מאד לעזרה, לטיפול". העותר ציין אמנם, כי "אני רוצה שניחשב כמשפחה", אך משנשאל אם נישא רק לטובת הטיפול, השיב: "כן ... התחתנתי איתה שתחיה אצלי, שניחשב כמשפחה. אני לא חייב לישון איתה כדי שניחשב בעל ואישה. אנחנו יכולים לחיות באותו הבית כמשפחה ולדאוג לכל מה שצריך". העותר הוסיף וציין, כי הוא מבקש להביא את העותרת "כדי לא להיות לבד, כדי לקבל עזרה והיא גם צריכה אותי בשביל להיות כאן". משנשאל העותר, אם "אין כאן קשר רגשי או אהבה אין כאן זוגיות אמינה אלא אינטרס של טיפול ...", השיב: "כן, אבל האינטרס שלי יותר חזק". משנשאל על הקשר עצמו, השיב: "הקשר שלנו מתחיל עכשיו, אולי גם יתפתח", ובהמשך ציין כי "אולי תתפתח בינינו גם אהבה".
9. במהלך הדיון שהיה לפניי, טען ב"כ העותר, כי הדברים המיוחסים לעותר בפרוטוקול הרשום בעברית - לא נאמרו על-ידו ולא יכול להיאמר על ידו, היות ואינו דובר את השפה העברית. ב"כ העותר הוסיף וציין, כי נכון הדבר שהעותר חתום על כל דף מדפי הראיון בעברית, אולם הוא לא ידע על מה הוא חותם. עוד ציין, כי בתור בא-כוח העותר, היה אמנם בתחילת הראיון שהתנהל בשפה הרוסית, אולם בשלב זה נתבקש לעזוב את החדר לטובת ראיון בלא נוכחותו. בשלב זה, בלא נוכחותו, נערך המשך הראיון. במענה לטענה זו אציין, כי עומדת לרשות המינהלית חזקת תקינות בכל הקשור במהלך ניהול הראיון והעותר לא סתר חזקה זו. לא הובא לפניי תצהיר מטעם העותר ובו טענה לגבי מהלך הראיון. ב"כ העותר טען אמנם, כי החומר לא היה בפניו והוא ראה אותו רק בכתב התשובה, אולם בכך לא היה כדי למנוע מן העותר או בא-כוחו להגיש תצהיר עד למעמד הדיון, וכזאת לא נעשה. יודגש גם, כאמור לעיל, כי העותר חתם בכל דף על הכתוב. לא ברורה גם הטענה, לפיה נפל אותו פגם באופן ניהול הראיון, כאשר בא-כוח העותר עצמו טען כי נכח בתחילת הראיון ונתבקש לצאת. אולם, בכל התכתובת שלפניי לא באה טענה בעניין המשך הראיון, וזאת גם לאחר שהדבר נטען במפורש כחלק מהחלטת הרשות. מעבר לכל האמור לעיל, יש לציין, כי הרושם שעלה מן הראיון שנרשם בעברית, ולפיו המדובר בקשר שמטרתו טיפולי גרידא, ושאינו מהווה קשר כן ואמיתי, עלתה גם מן התרגום שאינו שנוי במחלוקת של הדברים שנרשמו בשפה הרוסית, ובכך יש משום חיזוק נוסף לאותנטיות של האמור בראיון שנרשם בשפה העברית.
10. על כך יש להוסיף, כי המשיב לא נסמך רק על עניין זה שעלה מן הראיון, אלא גם על השהות הבלתי חוקית הקודמת של גב' וודורובניק בארץ והרחקתה לפרק זמן ממושך, כמו גם האינטרסים הנוספים שמצא בשהותה של גב' וודורובניק בישראל ורצונה להשתקע בה, בלא קשר לעותר עצמו. הפועל היוצא ממכלול האמור לעיל הוא, כי בנסיבות המקרה לא נמצאה עילה להתערבות בהחלטת הרשות שלא לאפשר בעת הזו את כניסת גב' וודורובניק לארץ במסגרת נוהל 5.2.2008 הנזכר לעיל, ואף לא לאפשר כניסה זו כנגד הפקדת ערבות בנקאית, כפי שהוצע על-ידי ב"כ העותר.
11. התוצאה היא, כי העתירה נדחית. בסיבות העניין, ונוכח מצבו הרפואי של העותר, ולפנים משורת הדין, לא אעשה צו להוצאות.
המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים, באמצעות הפקסימיליה.
<#6#>
ניתן והודע היום, כ"ז בסיוון תשע"א, 29/06/2011, בהעדר הצדדים.
הוקלד על ידי: ציפי בן-שבת