החלטה בתיק עת"א 29160-07-12

1.         בפני עתירת אסיר על פיה מבקש האסיר העותר לצאת לחופשה ממאסרו ביום 1/8/12 להשתתפות בחגיגת בר המצווה של בנו.

העותר מרצה עונש של 30 חודשי מאסר החל מיום 26/8/11.

כעולה מטעמי העתירה, חלפו למעלה מ - 10 חודשים מעת המעצר שנגזר על העותר, דהיינו, סיים לרצות רבע ממאסרו, צירף הזמנה באשר לחגיגת הבר מצווה וכמבואר, ביקש דיון דחוף כדי העתרות לבקשה.

2.         מנגד, ציין ב"כ המשיבים, עו"ד לרנר, כי האסיר כבר יצא לבר המצווה, מדובר בהנחת תפילין וסעודה משפחתית כפי העתרות כב' השופט יונתן אברהם בהחלטתו מיום 25/6/12.

עוד רואה לציין עו"ד לרנר כי מעבר לכך שנתון זה לא הוזכר בבקשת העותר (יצוין כי עו"ד הלוי ציין זאת מיד כתשובה ואף התייחס לכך בתשובתו המפורטת).

עוד מציין עו"ד לרנר כי כנגד העותר נפתחו תיקי פ.א. בגין תקיפה ואיומים כנגד אנשי סגל, זאת בנובמבר 2011, דבר שלא היה ידוע בעת הדיון בפני כב' השופט יונתן אברהם. עוד טרח לציין את עמדת השב"ס ומשטרת ישראל, דוחות משמעת וחומר מודיעיני שהוצג בפני בהסכמה.

לכך הוסיפה עו"ד שפירא, היועצת המשפטית של השב"ס, כי אירוע בר מצווה התקיים, הפקודה מדברת באירוע זה והעלייה לתורה ולכך כבר שוחרר העותר, הוא ניצל את זכותו.

מעבר לכך ,מדובר באסיר עם רקע של התמכרות לסמים. בבדיקת שתן לסמים שנערכה ביום 21/6/12, התגלתה כחיובית.

מדובר באירוע בו יהיה אלכוהול ואולי סמים כדבריה וחוזרת ומפנה לתקיפת אנשי הסגל, הצריכים לשלילת חופשות למשך שנתיים באופן אוטומטי.

3.         החומר המודיעיני שהוצג בפני וזאת אציין בזהירות הדרושה, מלמד כי יש ממש בטענות המשיבים באשר לנשוא הסמים ואף למעלה מכך. עוד מלמד הדו"ח על התנהגותו של העותר בבית האסורים לרבות תקיפת אנשי הסגל. על כך נוסף דו"ח מודיעיני המעלה חשש לאלימות נוספת של העותר (הדוחות מצוינים במקובץ א/1, ראה המודגש שם).

כך גם כך הועברה אלי עמדת השב"ס, עמדת קצין העתירות במחוז הצפון, העובדה שהעותר מסווג בקטגוריה א' ומנוע חופשות, תוך התייחסות לאירועים האלימים נשוא הפ"א כפי שצויינו לעיל.

4.         ב"כ המשיב מציין את החשיבות הרבה של השתתפות העותר במסיבת הבר מצווה, מדובר בבן יחיד והעובדה שהטקס והעלייה לתורה התקיימו והוא השתתף בהם, אין בהם כדי לחסר מבקשתו בפני, מפנה לטעמי אנושיות ומבקש להעתר לבקשה.

5.         אודה כי בתחילה נטיתי להעתר לבקשה, זאת כאשר לא היה בידיעתי כי העותר יצא על פי החלטת כב' השופט יונתן אברהם לטקס הבר מצווה עצמו ויותר מכך, כאשר טרם הונחה בפני העובדה כי מדובר בעותר אשר תקף אנשי סגל על פי המיוחס לו.

בית המשפט בדרך כלל יפתח את שעריו כאשר מדובר בפן אנושי, בר מצווה של בן יחיד של אסיר כעותר שבפני.

דא עקא, אין לעותר שבפני אלא להלין על עצמו.

עותר העושה דין לעצמו (ראה המסומן א/1), אשר על פי המידע המודיעיני, שלח יד באנשי סגל, בדיקת השתן שלו וכן הדוחות המודיעיניים מלמדים כי עדיין נותן הוא ידו על פי חומר זה ואומר זאת בזהירות הנדרשת, בסמים ובמתלווה אליהם, אינו זכאי לידו המושטת של בית המשפט.

לא למותר לציין כי העותר מסווג בקטגוריה א'/1 על המשתמע מכך ובצדק טענה עו"ד שפירא את התוצאה כאשר אסיר תוקף אנשי סגל.

בית המשפט (כב' השופט יונתן אברהם), נעתר לבקשתו הקודמת של העותר, כמפורט בהחלטה, זאת כאשר נשוא התנהגותו האלימה לא בפניו אך יושם אל לב, מעבר להתנהגות האלימה, בדיקת השתן מלמדת על בדיקה חיובית ביום 21/6/12 כאשר החלטת בית המשפט הייתה ביום 25/6/12 מפי כב' השופט יונתן אברהם ויכול והעותר נהנה מהעובדה שהנתונים לא היו במלואם בפני כב' השופט יונתן אברהם.

6.         מכל מקום, מדובר עתה ביציאה למסיבת בר מצווה, לא להנחת תפילין וסעודת מצווה, מדובר על פי ההזמנה בטקס רב משתתפים ולא ראיתי במכלול הנסיבות והתנהגות העותר להעתר לבקשה ואני מורה על דחייתה.