החלטה בתיק עפ"א 29798-10-11

השופט אילן סופר

1.         לפניי שני עררים על החלטות בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת אופירה דגן טוכמכר; פ 5687-02-11; סגן הנשיא שמואל טננבוים; פ 22473-03-11) במסגרתן קיבל בית הדין חלק מבקשות המשיבות לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 ל חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982(להלן: החוק). במרכזם של העררים עומדת השאלה, האם כתבי אישום שהוגשו נגד נאשמים אחרים ביחס לאותן עבירות בהן מואשמות המשיבות, וכן מידע סטטיסטי בדבר הליכי אכיפה ביחס לאותן עבירות, מהווים חומר חקירה, שהמשיבות רשאיות לעיין בו כמשמעותו בסעיף 74 לחוק.

2.         לאחר שאביא את המסד העובדתי וטענות הצדדים, אפנה לבחון את סעיף 74 לחוק לפי תכליתו תוך שאיעזר במשפט משווה ובהלכה הפסוקה הנוהגת בארץ. ראיית התמונה הכוללת תסייע לקבוע כללים מנחים שלאורם אכריע בשני העררים.

ההליכים בבית הדין האזורי

תע"ז 5687-01-11 מדינת ישראל נ'  מרים יהודית עמית

3.         ביום 4.1.11 הוגש נגד המשיבה 1 גב' מרים יהודית עמית (להלן: גב' עמית) כתב אישום בגין העסקת עובדת זרה בעבודות משק בית בביתה, במשך 9 חודשים בלא היתר כדין ומבלי שהסדירה עבורה ביטוח רפואי.

גב' עמית הואשמה בעבירות לפי סעיפים 2(א) ו-2(ב)(2) ל חוק עובדים זרים תשנ"א - 1991.

4.         גב' עמית הגישה בקשה לקבלת נתונים בדבר מספר כתבי האישום והקנסות המנהליים, שהוטלו בגין עבירות של העסקת עובדים זרים במשק בית בין השנים 2008-2010, תוך פירוט מועד ביצוע העבירה ומועד נקיטת הליך האכיפה. גב' עמית טענה, כי המידע דרוש לה לצורך טענה של אכיפה בררנית, המקימה לה הגנה מן הצדק. גב' עמית טענה, כי היה מקום להטיל עליה קנס מנהלי ולא לנקוט נגדה הליך פלילי, בשים לב לכך כי בשנים שקדמו לביצוע העבירה נשוא כתב האישום, נהגה מדיניות של הטלת קנסות מנהליים בלבד.

המערערת (להלן גם המאשימה, או התביעה) התנגדה לבקשה וטענה כי הנתונים אינם באים בגדר "חומר חקירה" כמשמעו בסעיף 74 לחוק וכי לא הובאה כל ראשית ראיה לאכיפה בררנית או פסולה.

5.         בית הדין האזורי (השופטת אופירה דגן טוכמכר) קיבל את הבקשה שהגישה גב' עמית בקבעו, כי על מנת לבחון את נסיבותיה המיוחדות, יש להידרש למדיניות האכיפה הכללית של המאשימה בתחום של העסקת עובדים זרים במשק בית; וכי מידע זה הוא רלבנטי לבירור אשמתה של גב' עמית ובפרט לאור טענתה להגנה מן הצדק.

תע"ז 22473-03-11 מדינת ישראל נ'  נילי ברק פריאל

6.         ביום 13.3.11 הוגש נגד המשיבה 2 גב' נילי ברק פריאל (להלן: גב' ברק) כתב אישום בגין העסקת עובדת זרה בעבודות משק בית בביתה במשך כ-8 חודשים בלא היתר כדין, ללא חוזה עבודה וללא ביטוח רפואי. גב' ברק הואשמה בעבירות לפי סעיפים 2(א)(1)(2), 2(ב)(2) ו-2(ב)(3) ל חוק עובדים זרים תשנ"א - 1991 .

7.         גב' ברק הגישה בקשה לגילוי העתקי כתב האישום, שפרטיהם נזכרו בתגובת המאשימה לבקשה לביטול כתב האישום, מכוח טענת הגנה מן הצדק. כמו כן עתרה גב' ברק לקבלת מזכרים, דוחות פעולה וכל חומר חקירה המתעד את הליך החיפוש והמעצר של עדת התביעה, העובדת הזרה נשוא כתב האישום. גב' ברק טענה כי המסמכים דרושים לה לצורך הוכחת טענתה בדבר אכיפה בררנית, ובדבר טיפול מפלה וחריג שננקט בעניינה.

המאשימה טענה כי העתקי כתבי האישום לא מהווים "חומר חקירה" ומדובר ב"מסע דייג". כמו כן נקבע כי הליכי המעצר שננקטו ביחס לעובדת הזרה, אינם רלבנטיים לביצוע העבירה של העסקה ללא היתר.

8.         בית הדין האזורי (סגן הנשיא שמואל טננבוים) קיבל את הבקשה בחלקה, מאחר ונמצא כי כתבי האישום קשורים לשאלות במחלוקת שבין הצדדים, שעניינן אכיפה בררנית כנגד גב' ברק. עיון בכתבי האישום, יכול לסייע לגב' ברק בהגנתה שכן הם כולם קשורים לנסיבות דומות בהתאם לרישומים שמסרה המאשימה. גם אם מדובר בפגיעה בפרטיות של הנאשמים באותם תיקים, ניתן להגישם תוך מחיקת שמותיהם.

בית הדין דחה את הבקשה לגילוי המסמכים הקשורים לחקירת העובדת הזרה, מאחר ואין להם קשר לשיקולים בדבר הגשת כתב האישום.

9 .         על פסקי הדין של מותבי בית הדין האזורי בתל אביב הוגשו העררים מושא הליך זה. ההחלטה בהליך זה ניתנה על סמך כלל החומר שהובא לפניי לרבות טיעוני הצדדים בעל פה  והסיכומים בכתב שהוגשו לבית דין זה.

העררים

עפ"א 29798-10-11- מדינת ישראל נ' מרים יהודית עמית