החלטה בתיק עמ"ת 3900-08-12

בשעות הבוקר התקיים לפניי דיון מאוחד בעררים שהגישו שני הצדדים על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופטת הדסה נאור) מיום 1.8.12 בתיק מ"ת 8672-08-11. בתום הדיון דחיתי את התיקים למתן החלטה, והרי היא.

בית המשפט הנכבד קמא דן בבקשת הנאשם לעיון חוזר בהחלטת השחרור האחרונה שניתנה בעניינו. יוזכר, כי כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירות של תקיפה, איומים וסחיטה בכוח של מר יצחק סימוני (להלן: "סימוני"). המשפט מתנהל בבית משפט השלום ומצוי בשלב ההוכחות.

בבקשה לעיון חוזר, שאותה הגיש כאמור הנאשם, התבקש בית המשפט קמא:

א.                  להורות על צמצום שעות מעצר הבית באופן שהנאשם יוכל לשהות מחוץ למעצר הבית בכל יום בין השעות 07:00 ל- 24:00.

ב.                   להורות כי בשעות ה"התאווררות" יוכל הנאשם לשהות בכל מקום בארץ.

ג.                    להורות כי הנאשם יוכל לשוב ולהיפגש עם סימוני.

באותה בקשה לעיון חוזר, סקר הנאשם את ההחלטות השונות שניתנו בעניינו ואת ההקלות ההדרגתיות בתנאי השחרור.

הוא הפנה להחלטה האחרונה שניתנה ביום 30.3.12, בערר לבית המשפט המחוזי, במסגרת עמ"ת 40028-03-12, שבה הורה כבוד השופט קאפח על הגמשה נוספת בתנאים, באופן שהנאשם יוכל לשהות מחוץ למעצר הבית כל יום בין השעות 08:00 ל-19:00, זאת בכל מקום המצוי דרומית לעיר אשדוד. עם זאת, לא ראה כבוד השופט קאפח לנכון לבטל את התנאי האוסר יצירת קשר עם סימוני.

הנאשם טען בבקשתו האחרונה לעיון חוזר כי לאור חלוף הזמן וההתקדמות בשמיעת התיק, ראוי לשנות שוב את התנאים; פרשת התביעה הסתיימה ביום 21.6.12, וביום זה אף החלה פרשת ההגנה ונשמעה עדותו של הנאשם; מסיבות שונות לא ניתן היה לקבוע מועדים עוד ערב הפגרה, והתיק נקבע לסיום פרשת ההגנה ליום 27.1.13 (לעדותו של סימוני) ולסיכומים ליום 5.2.13. לדברי הנאשם, משנסתיימה פרשת התביעה, ברור כי החשש מפני שיבוש הליכים אינו קיים עוד וכי, לאחר שהסתבר שהתביעה ויתרה על סימוני כעד מטעמה, הוא עתיד להעיד כעד הגנה, משום כך אין כל הצדקה להגבלה בעניינו.

כאמור, כבוד השופטת נאור דנה בבקשה זו ביום 1.8.12 והחליטה, "... ובעיקר נוכח חלוף הזמן והעובדה כי לא נטען שבמהלך התקופה הפר המשיב תנאי מתנאי השחרור..." לבטל לחלוטין את מעצר הבית למשך כל שעות היממה, כך שהנאשם יוכל לשהות בכל מקום בארץ, אך זאת בפיקוח מי מהמפקחים. בית המשפט הנכבד קמא הותיר על כנו את האיסור להיפגש עם סימוני אך, מאחר שהוצהר כי סימוני אמור לשמש כעד הגנה, הותר לבא כוח הנאשם להיפגש עימו לצורך הכנתו למשפט, ללא נוכחות הנאשם.

כאמור, על החלטה זו הגישו שני הצדדים ערר.

המדינה טוענת כי לא היה כל מקום להקל הקלה נוספת בתנאי שחרורו של הנאשם; העובדה כי קורבן העבירה אינו מתלונן וכי התביעה ויתרה על העדתו, היתה ידועה כבר בדיונים הקודמים, לרבות בערר הנ"ל, שהתברר בפני כבוד השופט קאפח ביום 30.3.12. עוד טוענת המדינה כי אין לתת משקל מכריע לנימוק חלוף הזמן, ולמועד הצפוי לסיום התיק העיקרי, שכן הנאשם "זכה" להקלה הדרגתית בתנאים. המדינה מדגישה עוד כי העבירה בוצעה בעיר תל אביב וקורבן העבירה מתגורר בראשון לציון ולפיכך לא היה מקום לבטל את תנאי ההרחקה. המדינה סומכת ידה כמובן על אותו רכיב בהחלטה שהותיר על כנו את האיסור בדבר מפגש ישיר עם סימוני.

גם הנאשם הגיש הודעת ערר על ההחלטה.

לטענת הנאשם אין הצדקה להותיר את איסור יצירת הקשר עם סימוני, שכן מדובר מעתה בעד הגנה ולא בעד תביעה והותרת האיסור על כנו תפגע באפשרותו של הנאשם להכין כראוי את הגנתו.

עוד טוען הנאשם, כי הואיל ובית המשפט הנכבד קמא ביטל למעשה את מעצר הבית באופן מלא, אין כל טעם בפיקוח כלשהו, במיוחד מאחר ובשלב שבו נמצא המשפט אין באפשרותו של העורר לשבש הליך כלשהו.

בדיון שהתקיים בפניי חזרו הצדדים על טיעוניהם והוסיפו מספר הדגשים.

לעניות דעתי ראוי לראות בהחלטת כבוד השופט קאפח מיום 30.3.12 כנקודת מוצא לדיון, ולבחון האם חל שינוי נסיבות אשר הצדיק סטייה ממנה. כן יש לבחון את תוצאת החלטת בית המשפט הנכבד קמא אל מול שהתבקש בבקשת הנאשם לעיון חוזר.

כמפורט לעיל,  הנאשם לא ביקש מלכתחילה כלל את הסרתו המוחלטת של מעצר הבית אלא ביקש לצמצמו לפרק זמן של 7 שעות; הנאשם לא ביקש כלל את הסרת הפיקוח, אלא ביקש אך הרחבה גיאוגרפית של האזור שבו יותר לו לשהות.

בנסיבות אלו דומני כי לא היה מקום ללכת כברת דרך נוספת ולקבוע הקלות אף מעבר למה שהתבקש מלכתחילה.