החלטה בתיק עמ"ח 40133-10-10

החלטה זאת עניינה בטענת הסף של המשיב כי יש לדחות הערעור בשל איחור בהגשתו.

רקע

1.     ד. מ. ז"ל (להלן: " המנוחה") הייתה אלמנתו של א. מ. ז"ל אשר נפל במלחמת לבנון בשנת 1982.

2.     המנוחה חלתה במחלה קשה ובהיותה בבית חולים תל השומר נישאה ביום 31.05.09 למערער. כעבור מספר שעות הלכה לעולמה.

3.     לטענת המערער אף כי חי עם המנוחה במשך 21 שנים ויש להם ילד משותף בן 19, הוא והמנוחה לא נישאו כיוון שהמנוחה רצתה להמשיך לקבל תגמולי אלמנה, שכן בהתאם להסדר החוקי שהיה קיים באותה תקופה, אלמנה שנישאה לא הייתה זכאית להמשיך ולקבל תגמולים אלא מענק נישואין בלבד.

4.     לאחר פטירת המנוחה פנה המערער למשיב וביקש לקבל את מענק הנישואין לו הייתה זכאית המנוחה.

5.     המשיב בהחלטתו מיום 04.05.10, היא ההחלטה עליה הוגש הערעור הנדון, דחה את תביעתו של המערער מהנימוק כי התביעה לא הוגשה על ידי האלמנה בהתאם למועדים הקבועים בחוק, וכי במקרה הנדון היות והאלמנה לא הגישה התביעה, הזכות אינה עוברת ליורשיה.   בסעיף 4 להחלטת המשיב צוין כי למערער זכות ערעור על החלטת המשיב וזאת תוך 30 יום מקבלת ההחלטה.

6.     הערעור על החלטת קצין תגמולים הוגש לוועדה ביום 20.10.10, חמישה חודשים לאחר החלטת קצין תגמולים.

7.     המשיב הגיש כתב תשובה וטען כי יש לדחות את הערעור על הסף בשל איחור בהגשת הערעור. הצדדים הגישו טיעוניהם בנושא.

טענות המערער

8.     לטענת המערער אין הצדקה בנוקשות כלפיו, שכן לא די בכך שחווה שכול מיד לאחר שהתחתן עם המנוחה, וכי בנוסף לכך למשיב לקחו 11 חודשים לטפל בתביעתו.

9.     לטענת המערער לאחר קבלת החלטת המשיב, פנה על מנת לנסות להבהיר את העובדות וביקש שיובהר לו "מה רוצים ממנו". המערער פנה באמצעות בא כוחו לשר הביטחון והוא נתבקש להמציא מסמכים שונים. תוך כדי טיפול וחלופת מכתבים קיבל תשובה מעו"ד רות בר, עוזרת שר הביטחון, כי ההחלטה של קצין תגמולים הפכה להיות חלוטה.

10.            לטענת המערער הבין כי המדובר בבירור ואין במקרה הנדון החלטה חלוטה של המשיב, כיוון שהמשיב המשיך לברר את העובדות ודרש מסמכים. לטענתו רק לאחר קבלת הודעת עוזרת שר הביטחון כי המדובר בהחלטה חלוטה, הוגש הערעור מייד. על כן יש למנות הימים להגשת הערעור מיום שהגיע המכתב של עוזרת השר לבא כוח המערער.

11.לטענת המערער מעיון בפסיקה עולה כי קיימת ביקורת קשה ביותר של בית המשפט העליון על כך שהערעור נמצא במגבלות של 60 יום ולא יותר מכך.

12.            עוד טוען המערער כי החלטת המשיב היא החלטה לא ברורה לא מובנת והוא הונע לחשוב כי הנושא בבירור עד לקביעה של עו"ד רות ובר כי ההחלטה חלוטה ואז פנה מייד לערער.

13.            לטענת המערער אין לאפשר למשרד הביטחון להתחמק מתשלום מענק הנישואין המגיע לו. לטענת המערער החלטתו של המשיב הייתה החלטה לא נכונה, מוטעית ומבלבלת, אשר חייבה בירורים עם לשכת שר הביטחון, שהחלה הבדיקה של עניינו של המערער, וזאת עד להחלטת הדחייה התמוהה במכתבה של עו"ד ובר מיום 07.10.10. 

טענות המשיב

14.            לטענת המשיב, בסעיף 4 להחלטתו מיום 04.05.10 צוין כי קיימת למערער זכות להגיש ערעור על החלטת המשיב תוך 30 יום מקבלת ההחלטה.

15.            על אף שזכות הערעור צוינה בהחלטת המשיב בחר המערער לנסות ולערער על החלטת המשיב בפני שר הביטחון ולא בפני הוועדה וזאת באיחור של 4 חודשים לאחר שהמועד להגשת ערעור חלף.