החלטה בתיק ע"ע 53144-09-11

האגודה למען הזקן                                                                      המבקשת

תמר וקנין                                                                                     המשיבה

בשם המבקשת: עו"ד יוסף אלברק

בשם המשיבה:ד"ר זרייק לואי, עו"ד

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין

ה ח ל ט ה

השופטת לאה גליקסמן

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בנצרת (הנשיאה ורד שפר ונציגי הציבור מר יוסי עבאדי ומר מוחמד גנאים; ס"ע 35165-09-10) מיום 5.9.11. בפסק הדין קבע בית הדין כי ההחלטה על פיטוריה של המשיבה מבוטלת וכן חויבה המבקשת לשלם למשיבה פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 50,000 ש"ח וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 5,000 ש"ח.

הרקע לבקשה

2.         המבקשת מנהלת בית אבות בעיר עפולה, בו שוהים קשישים שמוגדרים כתשושים או כאלה המוגדרים כסיעודיים. המשיבה עבדה בשירות המבקשת כמטפלת בקשישים מעל שלושים שנה, החל מיום 5.11.79 עד ליום 17.7.08, מועד בו נקעה את רגלה ולא שבה יותר לעבודתה בפועל. האירוע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ולמשיבה שולמו דמי פגיעה בגין שלושה חודשים. לאחר מכן נקבע למשיבה דרגת נכות זמנית לפרק זמן בן שבעה חודשים ודרגת נכות יציבה בשיעור של 7%. התקיימו ישיבות בעניינה של המשיבה בהן השתתף גם יו"ר ועד העובדים. למרות התנגדות יו"ר ועד העובדים הודיעה המבקשת למשיבה על פיטוריה במכתב מיום 22.8.10. 

3.         בבית הדין האזורי בנצרת התבררה תביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשת להשבתה לעבודה. המשיבה טענתה כי נפלו בפיטוריה פגמים רבים בגינם יש לבטל  את הפיטורים ולחייב את המבקשת להמשיך להעסיקה. בנוסף, עתרה המשיבה לחיוב המבקשת בסכום של 150,000 ש"ח כפיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לה עקב פיטוריה והאופן שבו נעשו וכן בתשלום דמי מחלה בשיעור של 48,672 ש"ח.

בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיבה בעיקרה. בית הדין האזורי קבע כי נפלה שורה של פגמים בפיטורי המשיבה, הן במובן זה שלא נעשו בהתאם להוראות התקשי"ר  החל על המבקשת מכוח הסכם קיבוצי, והן במובן זה שלא נעשו בהתאם לדרישות הדין וחובת תום הלב; בהקשר זה נקבע שלא קוים למשיבה הליך שימוע כדין ולמחדל זה משקל מיוחד נוכח העובדה שמדובר בעובדת שעבדה שלושה עשורים והקדישה את מיטב שנותיה לעבודה בבית האבות, מבלי שנטען שנפל פגם במסירותה לעבודה; המבקשת הפרה את חובת תום הלב בכך שלא ניסתה למצוא דרך לשלב את המשיבה בעבודה בהתאם למגבלותיה. כפועל יוצא מכך קבע בית הדין האזורי כי ההחלטה בדבר פיטורי המשיבה מבוטלת והורה למבקשת לתת למשיבה הזדמנות לשוב לעבודה תוך עריכת ההתאמות הדרושות למגבלותיה או לפעול בהתאם להוראות התקשי"ר לסיום עבודתה עקב מצבה הרפואי. בנוסף, פסק בית הדין למשיבה פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של 50,000 ש"ח וחייב את המבקשת בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ש"ח. התביעה להפרשי דמי מחלה נדחתה.

4.         על פסק הדין הגישו שני הצדדים ערעור לבית דין זה ובמקביל הגישה המבקשת לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצוע. בהחלטה מיום 9.10.11, נעתר בית הדין האזורי באופן חלקי לבקשה והורה לעכב תשלום מחצית הסכום אשר נפסק כפיצוי ללא הוכחת נזק בכפוף להפקדת הסכום המעוכב (בסך 25,000 ש"ח) בקופת בית הדין, עד להכרעה בערעור. תשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לא עוכב, כמו גם הסעד האופרטיבי להשבתה של המשיבה לעבודה. מכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שבפנינו.

5.         המבקשת עותרת להורות על עיכוב ביצוע מלא של פסק הדין עד להכרעה בערעור. אשר לסעד הכספי טוענת המבקשת כי המשיבה הציגה עצמה בבית הדין כענייה מרודה, שאין ביכולתה לשלם את האגרה. בנסיבות אלה, כך לטענת המבקשת, אם היא תשלם למשיבה הסכום הפסוק ויתקבל הערעור במלואו או בחלקו, לא תוכל להיפרע ממנה. אשר לסעד הנוגע להשבתה של המשיבה לעבודה נטען כי המשיבה עצמה טענה כי אינה יכולה לעבוד; למבקשת אין גישה לגורם המוסמך - לשכת הבריאות המחוזית - ועל כן הופנתה המשיבה להמציא אישור רפואי מהגורם המוסמך לקבוע את כושר העבודה שלה; פסק הדין משנה מצב בו המשיבה כבר מוכרת כמפוטרת בלשכת התעסוקה והוכרה כזכאית להבטחת הכנסה ועל כן יהיה עליה להשיב כספים למוסד לביטוח לאומי.   

6.         המשיבה מתנגדת לבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין הן בהתייחס לסעד הכספי והן בהתייחס לסעד של השבה לעבודה. המשיבה טוענת כי הגישה ערעור שכנגד וסיכויה לזכות טובים; המבקשת עושה דין לעצמה, שכן עד היום, כחודשיים לאחר מתן פסק הדין, היא מסרבת להחזירה לעבודה ומותירה את המשיבה ללא כל פרנסה ובכך נגרם לה קושי לעמוד בתשלומי המשכנתא; פסק דינו של בית הדין האזורי מנומק ומפורט כראוי וסיכויי הערעור אינם גבוהים, לנוכח העובדה שהוא סב על קביעות עובדתיות; מאזן הנוחות נוטה למשיבה, לנוכח הנזק שנגרם לה כתוצאה מאי השבתה לעבודה, לרבות אי עמידת המשיבה בתשלומי המשכנתא.

7.         הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו, ועיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשהמדובר בחיוב כספי. בעל דין המבקש לעכב את ביצועו של פסק דין כספי חייב להוכיח שני תנאים מצטברים: האחד - קיימים סיכויים טובים לקבלת הערעור שהוגש על ידו; השני - מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שיהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה המבקש בערעורו לאחר שפסק הדין נגדו יבוצע [ע"א 10583/05 סגל - בנק איגוד לישראל בע"מ, לא פורסם, ניתן ביום 4.3.07].