החלטה בתיק ע"ע 2730-07-11

1. פלדום פינגולד מתכות בע"מ

2. פלדום פינגולד מתכות, שותפות מוגבלת                             המבקשות

-

חיים נוי                                                                                     המשיב

בפני:השופט עמירם רבינוביץ, השופט שמואל צור, השופט אילן סופר

          נציג עובדים מר יוסף קרא,         נציג מעבידים מר חיים קמיניץ

בשם המבקשות: עו"ד אשר סלע, עו"ד מיכל הברפלד

  בשם המשיב: עו"ד אילן מדוויר

ה ח ל ט ה

השופט שמואל צור

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת אורנית אגסי ונציגי הציבור מר דוד מנחם ומר יוסף גרשונוביץ; תע"א 4601-08), בו התקבלה תביעת המשיב והמבקשות חויבו לשלם לו שכר עבודה, פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות בקשר לתקופת עבודתו אצלן וסיומה. תביעה שכנגד שהגישו המבקשות לקיזוז כספים שלטענתן שולמו למשיב שלא כדין, נדחתה.

2.         המבקשות הן חברות העוסקות בייבוא ובשיווק מתכות והן מיזוג של שתי חברות משפחתיות. המשיב עבד אצל המבקשות מחודש אוגוסט 2004 ועד ליום 17.1.2008, מועד בו הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים. בהסכם העבודה שנערך בין הצדדים סוכם כי המשיב ימלא תפקיד מנהל מכירות ישירות. עוד נקבע בהסכם כי למשיב ישולם שכר בגובה 7,000 ש"ח ברוטו ובנוסף הוצאות אשל והחזקת רכב. אולם בפועל, הצדדים שינו את תנאי ההסכם כך שמחד המשיב מילא תפקיד אחר ומאידך שולם לו שכר קובע בסכום של 10,500 ש"ח ברוטו בחודש, ללא תוספת עמלות המכירה. בנוסף, ההפרשות לביטוח מנהלים הופרשו למשיב החל מחודש ינואר 2007 ולא עם תחילת עבודתו בשנת 2004, כפי שסוכם בין הצדדים בהסכם העבודה. כמו כן, משכורת חודש דצמבר 2007 שולמה למשיב בחלקה ומשכורת חודש ינואר 2008 לא שולמה לו בכלל, כמו גם פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

3.         בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב וחייב את המבקשות לשלם לו סכום כולל של 102,230 ש"ח, פיצויי פיטורים בסכום של 35,879 ש"ח ופיצויי הלנה בסכום כולל של 55,000 ש"ח. בנוסף, חייב בית הדין את המבקשות לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח. אשר לתביעה שכנגד, קבע בית הדין כי המבקשות אינן זכאיות להחזר "הפרש שכר". בקשר לכך דחה בית הדין את עדות מנהלי המבקשות לפיה שכרו של המשיב שולם תוך טעות מתמשכת בקובעו כי בחברה משפחתית קטנה כמו של המבקשות, מנהלי הכספים בודקים ויודעים מהן המשכורות של כל עובד, במיוחד של עובד ששכרו מורכב גם מעמלות. לפיכך, תביעתן הנגדית של המבקשות להחזר תשלום ששולם למשיב ביתר נדחתה במלואה.

4.         המבקשות הגישו ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישו לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בהחלטה מיום 15.8.11 דחה בית הדין האזורי את בקשת המבקשות. עם זאת, מאחר בית הדין לא נקט עמדה באשר לסיכויי הערעור, ומנגד בהתחשב בהיקף הסכום הפסוק הניכר והבקשה החלופית להפקדת הכספים בקופת בית הדין, מצא בית הדין האזורי לנכון לאפשר למבקשות לפנות לבית הדין הארצי בבקשה דומה ועל כן עיכב את ביצוע פסק הדין עד למתן החלטת בית דין זה. מכאן בקשת המבקשות שבפנינו.

5.         המבקשות טוענות כי סיכוייהן לזכות בערעור טובים, שכן נפלו בפסק הדין פגמים רבים.  בקשר לכך  נטען  כי  טעה בית הדין עת דחה את גרסת המבקשות  בעניין  טעות בתשלום העמלה למשיב, תוך התעלמות מראיות שהיו בפניו. עוד נטען,  כי  טעה בית הדין בכך שקבע כי על המבקשות היה לבצע חישוב מדויק של העמלות בשל המכירות שביצע המשיב, למרות  שהמשיב לא העלה מעולם דרישה לעמלות אלה ואף לא טרח להכין דו"ח שכזה. על יסוד שגיאות אלה, כך לטענת המבקשות,  הסיק  בית הדין מסקנות   משפטיות מוטעות ואף דחה את זכותן להשבה. עוד טוענות המבקשות כי לא היתה הצדקה לחיובן בפיצויי הלנה.

6.         המבקשות מוסיפות וטוענות כי קיים חשש שאם לא יעוכב  ביצועו של פסק הדין ויתקבל הערעור, יהיה קשה להיפרע מן המשיב. בקשר לכך נטען כי אין למשיב את היכולות הכלכליות להשיב את מלוא סכום הפסק העומד על 230,000 ש"ח, שכן לא ידוע האם המשיב עובד והוא אף מעיד על עצמו שהיה מחוסר עבודה במשך תקופה העולה על שנה. לטענות המבקשות, המשיב לא הביא כל ראיה בעניין זה. עוד נטען כי תשלום הפיצוי שנפסק לטובת המשיב כרוך בניכוי מס במקור. אם המבקשות ישלמו למשיב את הסכום שנפסק לזכותו ויעבירו לרשויות המס את חלקן, יתקלו המבקשות בקשיים לקבל בחזרה ממס הכנסה את החלק בערכו הריאלי, אם יתקבל ערעורן בשנת מס אחרת. לחילופין נכונות המבקשות להפקיד את הסכום הפסוק בקופת בית הדין, תוך ניכוי המס המתחייב.  

7.         המשיב מתנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין וטוען כי המבקשות לא הביאו כל טעם מיוחד מדוע יש מקום לחרוג מהכלל לפיו מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו ובמיוחד כאשר מדובר  בתביעה  כספית. המשיב טוען כי המבקשות לא הניחו תשתית עובדתית מספקת באשר למצבו הכלכלי. בתוך כך מציין המשיב כי הוא עובד בעבודה מסודרת וכי בבעלותו דירת מגורים שממנה ניתן יהיה להיפרע אם יתקבל הערעור. עובדות אלה, כך לטענת המשיב, משמיטות את חשש המבקשות כי יקשה עליהן להשיב את הסכום שנפסק לזכותו אם יתקבל הערעור. עוד טוען המשיב כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, הואיל ומדובר בתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים ותשלומים נוספים המגיעים לו בשל תקופת עבודתו וסיומה אצל המבקשות עוד בינואר 2008. המשיב מוסיף וטוען כי סיכויי הערעור של המבקשות קלושים. לטענתו, פסק דינו של בית הדין האזורי מנומק ומפורט כראוי ואין כל הצדקה משפטית להתערב בו. לטענתו, ערעור המבקשות מבוסס על קביעות עובדתיות והתרשמות מן העדויות שהובאו בפניו, עניינים שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן. 

8.        הלכה פסוקה היא, כי הזוכה על פי פסק דין זכאי בדרך כלל לממשו ועצם הגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. רק במקרים חריגים יעוכב ביצוע של פסק הדין, במיוחד כשהמדובר בנזק כספי לו טוען המבקש בבקשה לעיכוב ביצוע (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ פ"ד נו(4) 178, 182). על כתפי המבקש מוטל נטל השכנוע לקיומם של סיכויי ערעור גבוהים, ומאזן הנוחות, היינו - קיומו של נזק שאינו ניתן להשבה אם יתקבל הערעור (ע"א 774/04 "אריה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' שריקי, לא פורסם; רע"א 680/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה בתיה ממו ז"ל, לא פורסם). מאזן הנוחות הוא העיקר (ב"ש 751/86 מ.ש.א.ב.  מחזור  שאריות  אורגניות  בישראל  בע"מ נ' אגריקו בע"מ, פ"ד מ(3) 825). 

9.         לאחר שנתנו דעתנו לבקשה ולתגובה לה לרבות לפסק דינו של בית הדין האזורי, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בעיקרה. פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס בעיקרו על קביעות עובדתיות בהן ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב. מעבר לכך, המבקשות לא השכילו להצביע על חשש ממשי לפיו יקשה עליהן להיפרע מהמשיב אם יתקבל ערעורן. בנסיבות העניין יש מקום להעדיף את זכותו של המשיב לקבל את הסכומים שנפסקו לטובתו עבור תקופת עבודתו אצל המבקשות וסיומה. עם זאת, מצאנו לנכון לעכב את תשלום פיצויי ההלנה שפסק בית הדין האזורי בסכום כולל של 55,000 ש"ח עד להכרעה בערעור, בכפוף להפקדת הסכום האמור בקופת בית הדין או הפקדת ערבות בנקאית בגובה הסכום, תוך 21 ימים מיום המצאת החלטה זו. לא יופקד הסכום כאמור, לא יהיה תוקף לעיכוב הביצוע.

10.       סוף דבר - הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי, בכפוף לאמור בסעיף 9 לעיל. אין צו להוצאות.

ניתנה היום ‏כ' אלול, תשע"א (‏19 ספטמבר, 2011), בהעדר הצדדים.